כתיבת מבחנים אפקטיביים

מאת: צוות פיתוח הדרכה, M.P-Yaad

הרחבה ל- Knowledge Technologies גיליון מס' 11, אוקטובר 2001

במסגרת קורס שאותו אני אמור להעביר לאוכלוסיית טכנאי תקשורת בתחום הטלקומוניקציה, כתבתי גם מבחן מסכם לקורס, בעזרתם של עמיתי למקצוע. כיוון שנושא הקורס חדש בחברה, ותכיפותו גבוהה, אנו לא נעזרים בשלב זה בגוף חיצוני לצורך פיתוחו, ומקווים להעביר את המחזור הראשון ללא תקלות מיוחדות. זוהי התנסות ראשונה שלי בכתיבת מבחן מסכם. האם ישנה איזושהי שיטה לבחון את המבחן, על מנת לדעת אם הוא טוב או לא?

– עדי –

ובכן, עדי, השאלה שאתה שואל מורכבת, ותשובה מלאה עליה דורשת יותר מאשר תשובה במסגרת מדור זה.

כפי שאנו מבינים, לא היה תהליך מסודר ומובנה לפיתוח הקורס, וכן איננו יודעים האם כחלק ממטרות הקורס נדרשים מהלומד גם מיומנויות פיזיות כלשהן, לדוגמה: התקנה נכונה של מערך התקשורת וכדומה. כיוון שכתיבת מבחן מסכם לקורס הינו שלב הדורש התייחסות מעמיקה משלו, כחלק מתהליך פיתוח כולל של הקורס, וכיוון שישנן מתודולוגיות שונות לצורך התוויית מבחן טוב, נמקד את תשובתנו במנותק מתהליך פיתוח הקורס, בהנחה שתעשה בתוכן התשובה שימוש אובייקטיבי, על מנת להסיק בכוחות עצמך האם המבחן הוא טוב או לא…

ראשית, חשוב להבין כי המבחן משמש "ראי", הן למדריך והן ללומד, מולו בוחנים שני הצדדים "זוויות שונות" של הידע אותו הקנו, או רכשו, בהתאמה:

למדריך, מאפשר המבחן לבדוק את מידת הצלחתו כמדריך, והאם השיג את מטרות ההדרכה, הן ברמת הלומד הבודד והן ברמת הקבוצה (נקודה למחשבה: האם הגדרת מטרות הקורס שלך נכונות?), שהרי השגת המטרות היא אבן הבוחן לכך שהלומדים אכן רכשו את הידע  אותו רצינו לספק. כפועל יוצא, יכול המדריך להסיק את נקודות החוזק והתורפה שלו, ובהתאם – להשתפר, הן בפן המקצועי והן בפן הדידקטי.

כמו אצל המדריך, גם הלומד מסיק באמצעות המבחן על מידת הצלחתו, על מצבו הכללי בחומר, ונקודות שאותן הוא צריך לשפר. בנוסף, מהווה המבחן כלי עזר נוסף ללמידה: ההכנה למבחן וביצועו מספקים הזדמנות נוספות להפנים את הידע. כמו כן, ההתמודדות עם הקושי גורמת להם להיות פעילים ועל כן מאותגרים. מבחן הוא גם גורם מוטיבציוני מעולה, בשל הרצון של כל אחד מאתנו להצליח ולקבל חיזוקים לכך.

כעת, משהסברנו מעט על יסודות מהות המבחן (שללא ספק יספק לך זווית ראיה נוספת לשאלה מהו מבחן טוב?), ניגש למהות השאלה:

על מנת לקבוע שמבחן מסוים הוא מבחן טוב, יש לבחון אותו בשני קריטריונים עיקריים (אם כי קיימים קריטריונים נוספים, אך תידרש לכך הרחבה נוספת, ללא כל צורך בשלב זה):

מהימנות – מתייחס לשיטת המדידה של המבחן. על פי קריטריון זה, עליך לוודא שהמבחן בודק את החומר הנלמד ללא טעויות מדידה, קרי: היה ונתת את המבחן לבדיקה אצל מס' בודקים, היו תוצאותיו דומות.

תקפות– מתייחס לדרישות המתבקשות מהלומד כתוצאה מהפנמת הידע, קרי: האם המבחן משקף את המיומנויות הנדרשות ממנו (לדוגמה: במסגרת תפקידו). על מנת לקבוע תקפות המבחן, שאל את עצמך שתי שאלות: א)  האם המבחן ממצה את החומר שלימדת במסגרת הקורס,  ב) האם המבחן בוחן רק את החומר שלימדת. במידה והתשובה ל- א' ו- ב' חיוביות, הרי שהמבחן תקף.

מבחן שעונה על שני הקריטריונים יחד, מהימנות ותקפות, נחשב למבחן טוב.

חשוב, בוודאי, לציין כי נגזרים משני הקריטריונים הנ"ל כללים מנחים, המכוונים להשגתם, כגון: ניסוח נכון של שאלות, רמות קושי, סוגים של שאלות וכיו"ב, אך כפי שכבר ציינו – קצרה היריעה מלהכיל…

קישורים רלבנטים:

 על עיתון Knowledge-Technologies

tweet[Google] Follow @leadersnet