יחסי מטה לקו – שיתופיות מפרה

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 254, 20 במרץ 2001

 

היחסים בין יחידות המטה בארגון לאנשי הקו (אנשי השטח) במקרים רבים 'חורקים': יחידות המטה קובעות מדיניות ואסטרטגיה ארגונית, מורידות בהתאם לזה הוראות ביצוע ל'שדה', אך הן לא תמיד מודעות לקשיי הביצוע, בשל העדר יחסי הידברות קרובים בין המטה לשדה – אומרת סימה מירום, מנכ"ל חברת "סיגמה" לייעוץ ארגוני והדרכה מירושלים.

המטה אינו שואב מידע ביצועי מהשדה, ולכן התכנון עשוי להיות בנוי היטב, קריא ומוצג כהלכה, אך קשה לביצוע. כך נוצרים פערים בין האסטרטגיה וההוראות, למימושם בפועל. השדה, אחרי כל ביצוע, בעצם מהווה בסיס נתונים למטה, אבל המטה אינו משתמש בנתונים וממשיך לתכנן על סמך התכנון הקודם, ולא על סמך תוצאות הביצוע.

תפקיד היועץ בהידוק היחסים בין המטה לקו הוא:

1. ליצור מערכת אפיקים וערוצים פתוחה (ללא "קרישי דם") בין המטה לשדה – הזנה מלמעלה למטה ולהיפך.
2. לתת לגיטימציה לרחשי לב השטח כשהם עולים כלפי מעלה, כי יש לשטח הרבה מידע וחבל שלא להישען עליו.
3. לבנות אמון והידברות בין הצדדים, בשיחות קבוצתיות, בסדנה או פעילות משותפת אחרת. "האמון חיוני לאפשרות של עבודה בעתיד בצורה נכונה".
4. לעודד תהליך של שיחרור בין הצדדים על-ידי מתן לגיטימציה להשמעת הצעות והערות
5. לעזור בבניית תכניות עבודה, שמבוססת על הידע של המטה והשטח. "המטה לא 'מנחית' תכנית, שאולי השדה גם יתקשה לבצעה, ולשדה צריכה להיות אמירה ושותפות בבניית התכנית. אין להתייחס ליחידת שדה כיחידת קצה כשוחת אל, כפי שקורה לא מעט".
6. יצירת מכניזם שתומך ומלווה את השינוי שיושם בעקבות התערבות היועץ, כדי שלא תהיה זו פעילות חד פעמית שתיעלם 'באופן טבעי' עם הפסקת עבודת היועץ. צריך ליצור מכניזם שיטתי ויציב שקשה לקעקע אותו, למשל 'פרלמנט עובדים-הנהלה', שנכללים בו אנשי שטח ואנשי יחידות מטה, או גם לבנות קבוצות עבודה משותפות למטה-שדה ולקיים ישיבות עבודה במועדים קבועים.

"ההנהלה צריכה למנות אנשים שמופקדים על העמקת התהליך של יחסי מטה-שדה, כדי ליצור חובת אחריות. צריך להדגיש שהיועץ רק פותח לארגון צוהר לעולם ערכים ומושגים חדש, וחובת הנהלת הארגון לשמרם ולמנוע התפוגגותם".

 

קישורים רלבנטים באתר: