מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: ד"ר מירה חניק
פורסם לראשונה בדצמבר 2000
ברוב הארגונים בישראל, נתפס תהליך קבלת ההחלטות לגבי קידום מנהלים, כתהליך רציונאלי ואובייקטיבי. אך יחד עם זאת, מספר הנשים המקודמות לתפקידי ניהול בכירים עדיין נמוך למדי, יחסית למאגר הנשים המתאימות לניהול. אחת הסיבות העיקריות, אומר המחקר, היא תפיסות לא-מודעות לגבי תכונות הדרושות לניהול ומנהיגות. המאמר ממפה את הדרישות הניהוליות, לעומת תכונות הנחשבות "גבריות" ו"נשיות", ומנסה להפריך דעות קדומות ולהצביע על תהליכי חשיבה לא-מודעים לגבי ג'נדר.
כאשר מחפשים מועמד לתפקיד ניהולי בכיר, מהן התכונות הנדרשות לתפקיד זה? האם התכונות הנדרשות כדי לבצע בהצלחה תפקיד ניהולי הן תכונות "גבריות"? ואם כן, האם נשים באמת "בנויות אחרת" ולא מסוגלות לנהל או לפקד? האם יש בכלל הבדלים מוכחים בין נשים לגברים, ומהן התכונות הרצויות כדי להצליח בניהול ובקריירה ארגונית?
שאלות אלו, העולות כמעט בכל הדרכה ניהולית עם נשים וגברים, כבר מעסיקות אותנו מזה שנים רבות.למעשה, שנות התשעים הוכתרו כ"העשור בו הנושא הבולט ביותר באמצעי התקשורת והמחקר היה – תחום ההבדלים בין המינים". עסקנו רבות בנושא זה, אשר נחקר ונכתב בהיבטים שונים ורבים.
מספר סקרים מעניינים שנערכו על ידי העיתונות הכלכלית בארה"ב עקבו במשך כעשר שנים אחרי נשים שסיימו לימודים גבוהים בבתי ספר למינהל עסקים, וציפו – כמו הגברים שלמדו
איתן – למצוא את עצמן עומדות בראשם של ארגונים יוקרתיים. נשים אלו היו מן המבריקות ביותר מבין הסטודנטים באוניברסיטאות הטובות ביותר בארה"ב. אולם, כאשר סוקרי-המעקב הגיעו אליהן, עשר שנים לאחר סיום לימודיהן, מצאו אותן תקועות ב"תקרת הזכוכית", בתפקידי ניהול ביניים, בעוד עמיתיהם הגברים, הפחות מוכשרים מהן, נמצאו בצמרת הארגונים.
למרות שהיו שאפתניות, תחרותיות ומצטיינות מבחינה מקצועית, והקריבו את חיי המשפחה שלהן למען הקריירה (במערב, קרוב למחצית הנשים בדרגים הבכירים ביותר אינן נשואות), לא הצליחו נשים אלו להעפיל לתפקידים הגבוהים והיוקרתיים, אותם כבשו חבריהן הגברים, שלמדו איתן.
השאלות שמעלה מימצא זה לגבי סיכויי הקידום וההצלחה של נשים בארגונים, הן רבות מאד, והמחקר העדכני, בעיקר זה העוסק בהבדלים בין המינים, מנסה לעשות בהן סדר. הספרות העוסקת בתחום זה, טוענת כי יש הבדלים בתחום הרגשי והפסיכולוגי בין נשים לגברים.
בספרה "באה מאהבה", מציגה אריאלה פרידמן את ההנחה כי הזהות הנשית מתפתחת על בסיס של התקשרות ואינטימיות (כלומר, האישה היא טובה בקשר בין- אישי, בהבנה, הקשבה, אמפתיה, וקירבה), בעוד הזהות הגברית מתפתחת על בסיס של אינדיוידואציה וגבולות , (כלומר, נוח לגברים לחיות בעולם של עצמאות, עוצמה, פיקוד, תחרות ועליונות).
מחקרים אלה מבוססים על תפיסות שנבדקו באופן מדעי, בעוד בציבור רווחת דעה נחרצת לגבי ההבדלים בין נשים לגברים. ד"ר ג'ודי רוזנר, פרופסור למינהל באוניברסיטת קליפורניה, ערכה לפני כשלוש שנים בדיקה מרתקת, ובה ביקשה מנשים וגברים מכל הדרגים והארגונים, להעלות אסוציאציות הקשורות במנהיגות וניהול.
מתוך אלפי התגובות שהתקבלו, הופיעו מספר דפוסים שחזרו על עצמם באופן עיקבי: על פי תפיסתם של המרואיינים (נשים וגברים), מנהיג \ מנהל הוא: "חזק, רציונאלי, עצמאי, תוקפני, ותחרותי". דימויים דומים עלו, כאשר ביקשה מנשים לספר מה עולה בדעתן כשהן חושבות על גבר: "חזק, שתלטן, מאצ'ו, כוחני ורציונאלי", היו הדפוסים הקבועים בתשובותיהן. קל מיד לראות כמה דומות התפיסות לגבי גבריות ומנהיגות. כלומר, כל גבר העולה על הדעת, מתאים באופן אוטומאטי להיות מנהל או מנהיג.
אולם כאשר ראיינה גברים לגבי דעותיהם על נשים, הנושא הראשון שעלה על הפרק היה הנושא המיני: "סקס עולה תמיד כנושא ראשון או שני כאשר גברים מדברים על נשים בעבודה", הסבירה לי רוזנר. "זה לא שנשים לא חושבות על סקס, אבל הן מזכירות אותו כנושא שישי או שביעי. כל האסוציאציות של הגברים על נשים קשורות למין. גברים חושבים על נשים קודם-כל במונחים של מיניות, ובהחלט לא בהקשר של מנהיגות או ניהול", מדגישה רוזנר.
תכונות נוספות שהזכירו גברים בקשר לנשים היו: אימהות, יופי, רכות ורגישות. כל התכונות שהזכירו אינן נקשרות בצורה כלשהי עם תפקידי ניהול או מנהיגות. הן קשורות לעולם הפנימי, בו רואים את האישה כאשת- איש, כאם או כבת. צורת חשיבה זו, טוענת רוזנר, היא המחסום הראשון לקבלת נשים כבעלות ערך וכמסוגלות לעמוד במשימות בעבודה.
טענתה של רוזנר מגובה בנתונים מדעיים רבים ומדוייקים: כל המחקרים שנערכו בשנים האחרונות מפריכים את החשיבה הסטריאוטיפית לגבי תכונות של נשים. במחקרים רבים שנערכו, נמצא שנשים מסוגלות לנהל צוות עובדים בצורה אפקטיבית. לא אמנה כאן את כל המחקרים, בגלל קוצר היריעה, אולם אזכיר כמה מהם.
במבדקים הנערכים למועמדים לתפקידי ניהול באמצעות חברות השמה, הבודקות יכולות, כישורים, ותכונות מנהיגות, נמצא באופן עיקבי, כי נשים המועמדות לתפקידי ניהול מבצעות את הנדרש מהן באופן יעיל. הן זוכות בניקוד גבוה בתחום המשימה והתחזוקה של הצוות: כלומר, הן פועלות באופן אפקטיבי בהשגת המטרות ובניהול נכון של האקלים של צוות העובדים.
במחקרים אחרים, בהם נערכה השוואה של הציונים אותם נותנים ממונים וכפיפים של מנהלים, לגברים ונשים, נמצא שהנשים קיבלו באופן מובהק ציונים גבוהים יותר, כמעט בכל הקטגוריות. הנבדקים לא ידעו שהם נחקרים לגבי גברים ונשים, כשהתבקשו להעריך את ממוניהם או כפיפיהם, ולא היה להם כל אינטרס מלבד לתת להם משוב. באחד המחקרים הבולטים, קיבלו נשים-מנהלות ציונים גבוהים יותר מעמיתיהן הגברים בתחום של "הצבת מטרות", "תכנון", "קבלת החלטות", "עידוד עבודת צוות", "הדרכה", "תקשורת", "השראה", "יצירת אמון" ועוד.
נתונים אלה, יחד עם רבים אחרים העולים בתקופה האחרונה, מעלים את האפשרות, שנשים מסוגלות למלא תפקידי מנהיגות באופן אפקטיבי לא פחות מגברים, למרות שאולי הדרכים בהן הן עושות תפקיד זה, שונות במהותן. הגמישות, הנחשבת לתכונה "נשית", מאפשרת להן להיות רכות, מתחשבות, עדינות ונשיות, כאשר התפקיד דורש זאת, אולם גם קשוחות, ממוקדות במשימה, תחרותיות, ותקיפות במצבים אחרים הדורשים תכונות כאלו.
עד היום, מקובל היה לחשוב כי ציפיות החברה והדימוי של האישה בחברה, מונעים מנשים להחצין תכונות הנחשבות ל"גבריות". ואכן, במיקרים רבים, כאשר האישה משתמשת בהתנהגויות תקיפות או החלטיות, נשים וגברים בסביבתה מצמידים לה תווית של "לא נשית", או "מכשפה", "כלבתא", ועוד כהנה וכהנה.
ככל שאנחנו לומדים יותר ויותר להבין את ההבדלים בין המינים ואת תוצאותיהן של ציפיות חברתיות ונבואות לגבי התנהגות, ניתן לראות כי הגשמה עצמית והצלחה בתפקידים הנחשבים ל"גבריים" הן יותר עניין חברתי מאשר אישי. גברים ונשים מסוגלים לבצע תפקידים רבים בהצלחה, כאשר מאפשרים להם לבטא את כל קשת האפשרויות שלהם, ללא הגבלה של סטריאוטיפים.
רבים מן החוקרים החשובים ביותר אומרים היום כי גברים ונשים "מדברים בשפה שונה במקצת זה מזה". וכי יש צורך להבין, להקשיב ולקחת בחשבון את התרומה שיש לעבודה של גברים ונשים ביחד. תרומתן של נשים, אומרים מומחים אלה, היא בעיקר בפיתוח גישה של מנהיגות מעצבת, הלוקחת בחשבון את הפוטנציאל של העובד, וביכולת לעבוד ולשתף פעולה בצוות. גישה זו הוכיחה את עצמה כחשובה לא פחות מן התפיסה של פיקוד- ושליטה, המדגישה תחרות ועליונות ארגונית, ועלולה להרחיק עובדים במקום לקרבם וליצור אצלם מוטיבציה ומחויבות.
כדאי לנסות ולשחרר מעט מן התפיסות לגבי התכונות של גברים ונשים בעבודה, וליהנות דווקא מן הגיוון והשוני בין המינים – שוני בחשיבה ובהתנהגות – אשר יכול להוביל לאפקטיביות ולהצלחה של גברים ונשים במנהיגות.
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים בנושא מנהיגות נשים
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
