ראשי » ניהול שינוי וצמיחה ארגונית » מיקור חוץ outsourcing » הקשר בין אחשוורוש, אסתר ומיקור חוץ בעת העתיקה

הקשר בין אחשוורוש, אסתר ומיקור חוץ בעת העתיקה

 

מאת: יובל ניר *

 rtf1107770621_1477732142

 

המלך הפרסי כסרכסס ישב על כס זהב על הצוק מעל מפרץ סאלאמיס, המתין לתחילת הקרב והיה בטוח בניצחונו. השנה הייתה 480 לפני הספירה ומתחתיו עמד להתרחש אחד הקרבות הימיים הגדולים והמפורסמים בעת העתיקה. קרב, שיש הטוענים, שקבע את מעמדו של העולם המערבי ותרבותו, ועצר את ההתפשטות הפרסית.

הצבא של כסרכסס לא היה מבייש במבנהו ובגודלו חברות רב לאומיות של ימינו. הוא היה הצבא הגדול ביותר, שידע העולם עד כה. כל כך גדול, שההיסטוריונים מתארים כיצד בחניותיהם, ייבשו החיילים הפרסיים מקורות מים שלמים. הוא הורכב מחיילים שהגיעו מ – 46 לאומים שונים מרחבי האימפריה הפרסית. הצי, שהגיע לקרב, כלל יותר מ – 600 כלי שייט בינהם פיניקים, מצרים, יוונים ועוד.

רבים מהחיילים בצבאו של כסרכסס היו שכירי חרב. בעוד שהאדמירלים, הנחתים והקשתים, שתפקידם היה לפקח על החיילים שכירי החרב, היו ממוצא פרסי בלבד.

האויב שנלחם בצי של כסרכסס באותו קרב היה קואליציה יוונית, שהורכבה ממדינות ומדינות ערים, שבראשם עמד תמוסתיקלס.

אם נשווה את צבאו של כסרכסס לחברה רב לאומית מודרנית נראה, שרבים מהחיילים/ שכירי החרב היו בעצם עובדי מיקור חוץ. מנהג זה היה נפוץ ומקובל כבר בעת העתיקה, מימאים פיניקים בצי של כסרכסס ועד פרשים גרמניים בחיילות הרומאים. יש לציין, כי  קיים הבדל בין העסקת שכירי חרב בעת העתיקה לגיוס עובדי מיקור חוץ בחברות מודרניות היום. בתקופה ההיא גייסו שכירי חרב כדי להשלים יכולות ואיכויות, שלא היו בהישג ידו של הגוף השוכר, בעוד מטרת גיוס עובדי מיקור חוץ היום היא בדרך כלל הקטנת עלויות לארגון השוכר.

 

ומה היו תוצאות הקרב?

היוונים, שסמכו על כוחות פנים ארגוניים אורגאניים, משכו את כלי השיט הפרסיים הקלים יותר אל תוך מיצר צר, שבו יתרון המהירות והתמרון הפרסי אבד אל מול הספינות היווניות הכבדות יותר. בנוסף בעקבות היכרותו את משטר הרוחות המקומי ידע תמוסתיקלס, שבשעות הבוקר נושבת רוח קלה באיזור, שתפריע במידה רבה לכלי השייט הפרסיים.

הפינקים, שהיו חלק מהצי הפרסי, לחמו היטב, אך עם תחילת הקרב, כאשר ראו שתוצאותיו (הרבעוניות..כולל ההחזר העתידי על ההשקעה) נוטות לרעתם, הם נסו על נפשם. הפרסים הובסו בקרב וכנראה גם במערכה. כסרכסס, שנותר ללא אפשרות להעביר אספקה ותגבורת מן האימפריה אל יון הכבושה, נאלץ לסגת בבושת פנים.

לפי ההיסטוריון היוני הרודוטוס, בילה כסרכסס המוכר לנו היטב בשמו אחשוורוש את שארית ימיו ב"שתייה כדת אין אונס ובטיפוח הרמון מפואר וגדוש נשים"… ביניהן כנראה הייתה גם אסתרקה המלכה.

ולנושא שכירי החרב, או מיקור החוץ-  האם מתוצאות קרב זה ניתן להסיק מסקנות לגבי העסקת עובדים במיקור חוץ בחברות מודרניות? האם חברה, שמוציאה רבים מתהליכיה למיקור חוץ, אינה צפויה לתוצאה הדומה לתוצאות הקרב עבור הפרסים, כאשר יעלו קשיים ?

כמובן שהשוואה כזו הינה פשטנית בעיקרה, מכיוון שהיו גורמים נוספים שהכריעו את הקרב, בפרט האסטרטגיה הימית העדיפה של תמוסתיקלס. אך מה רע בהשוואה, לפחות כתרגיל אינטלקטואלי?

 

* יובל ניר, מנכ"ל שותף ב-TLR Tech בע"מ, יועץ מומחה למערכות מידע – אורקל וסאפ, היסטוריון חובב, ופילוסוף העידן החדש

 

לקריאה נוספת ממומלץ:

The Battle of Salamis / Barry Strauss*

The Histories (Penguin Classics), By Herodotus*

http://www.ariel.ac.il/js/2004_2005/hadar_a.doc *

 

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2009. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

הרהורים מכס המנכ'ל – מיקור חוץ – האם מתאים רק לחברות הי-טק גדולות ובתחומים ספציפיים?

  מאת: אבי קרעין וזאב הרשקוביץ*           במאמר זה נסקור את ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *