הנעת עובדים בארגונים ללא כוונת רווח

 

מאת מגי לוי (M.Sc.  התנהגות ארגונית), המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

גורמים שונים מניעים את האדם לעבוד בארגון בו הוא מועסק. מודל הצרכים של Maslow

(1954) מאופיין בכך, שעבור שני הצרכים הראשונים במדרג (פיזיולוגיים, בטחון),התגמול המניע הוא חיצוני חומרי. מרמה שלישית ומעלה (השתייכות חברתית, הערכה ומימוש עצמי) התגמול המניע הוא פנימי.

Herzberg (1968) חילק את המודל של מאסלו לשתי קבוצות, המשפיעות באופן שונה על מוטיבציית העובדים. הוא טען שניתן להגביר מוטיבציה רק על ידי טיפול באותם גורמים שיוצרים שביעות רצון בעבודה. הגורמים לשביעות רצון והנעה חיובית מתקשרים עם הצורך למימוש עצמי ונקראים גורמים מוטיבציוניים פנימיים. גורמים אלו מתקשרים לעיסוק עצמו, לעבודה, לאחריות, להכרה, לקידום ולאתגר ואלו הם הצרכים הגבוהים, שהגדיר מאסלו. חוסר שביעות רצון, לפי הרצברג, תלוי בסביבת העבודה ובתנאיה, כגון: שכר, תנאי עבודה וקביעות, הנחשבים לצרכים הנמוכים לפי מאסלו. הרצברג כינה אותם גורמים "היגייניים" חיצוניים, המונעים אי שביעות רצון, אך אינם יוצרים מוטיבציה.

Hackman & Oldham (1980) פיתחו מודל של עיצוב עיסוקים, הטוען שניתן להניע לביצועים טובים יותר דרך הנעה פנימית, ללא קשר לתגמול חיצוני. לפי המודל, מאפיינים מרכזיים של התפקיד משפיעים על מצבו הפסיכולוגי של הפרט ועל ידי זה משפיעים על המוטיבציה שלו.

ברמה היישומית, מלכ"ר הרוצה להניע את עובדיו לתפוקה גבוהה, צריך לדאוג שהתנאים ההיגייניים יהיו ברמה סבירה ושהגורמים הפנימיים יהיו הבסיס עליו יושתתו יחסי העבודה בארגונים.  ניתן להניע בדרך זו עובדים, על ידי שימת דגש על המרכיבים הבאים:

קידום החזון– הכוח המניע מלכ"ר הוא מתן מענה לעניין ציבורי והתגמול הוא סיפוק בהשגת יעדים. אם בארגון עסקי, הנמדד על ידי רווחיות, התמורה שיכול להעניק מנהל לעובדיו נמדדת במונחי כסף, הרי במלכ"ר שהכנסותיו מוגבלות, התמורה הייחודית, שיכול הארגון לתת לעובדיו, היא שותפות בהשגת יעדים, החוויה שבהצלחה. יש ליצור תרבות ארגונית של צמיחה והתפתחות שבה העובדים יחושו שייכות, הזדהות והפנמה עם ערכי ומטרות המלכ"ר.

טיפוח המשאב האנושי– התהליכים העוברים  עלהחברה הישראלית בכלל ועל המגזר השלישי בפרט, מחדדים מאד את הצורך בהתמחות של עובדי ארגוני המגזר השלישי. הגידול במספר הארגונים, התחומים בהם הם עוסקים, דרישות הציבור וביקורת המדינה מחייבים כוח אדם מקצועי ומיומן. לשם כך, הנהלה ציבורית במלכ"ר יכולה להקים וועדת משנה של משאבי אנוש מטעמה, אשר תעסוק בפיתוח ההון האנושי.

קליטת עובדים חדשים– על אלה לעבור תהליך של הכרת הארגון ותפקידיהם. תיאום הציפיות ועריכת חוזה פסיכולוגי מסייעים להיווצרות התאמה אופטימלית בין צרכי הפרט והמלכ"ר.

העשרת עיסוק– מפעילה כישורים ופוטנציאל רבים וגבוהים יותר אצל העובד ומחייבת אותו ללמוד ולהעשיר את עצמו בתחומים נוספים או ברמה גבוהה יותר. המלכ"ר צריך להניע את עובדיו דרך יצירת אתגרים בעבודה, שכן עבודה שיש בה יותר אחריות, עצמאות, עניין, למידה וגיוון – תגרום לאנשים לחוש מיצוי של יכולתם האישית.

הערכה– אחת הדרכים לחיזוק ביצועי העובדים היא באמצעות מתן משוב. דרכים נוספות הן אמירת תודה, שבחים, פרסום תרומה מיוחדת של עובד, בחירת עובד מצטיין.

הכשרה והדרכה מתמדת– תהליך הלמידה חייב להיות מתמשך בשל השינויים המתמידים הקיימים במגזר השלישי. יש ליצור מערכת מתמדת של הכשרה והדרכה, על מנת לשמור על בסיס ידע מעודכן לעובדים, תוך שיתופם השוטף בפעילות המלכ"ר. ניתן לשפר את ההתפתחות המקצועית באמצעות סמינרים, ימי עיון, כנסים והחלפת מידע. מתוך התמודדות עם קשיים בארגוני המגזר השלישי הוקמו בארצות רבות ארגונים המתמחים במתן יעוץ ארגוני למגזר זה כדוגמת "מגזר ההתנדבות והמלכר"ים" ו"שתי"ל" בישראל ,NCNB בוושינגטון ועוד.

תקשורת– לאקלים הארגוני-חברתי של הארגון חשיבות רבה. עבודה באווירה טובה מחזקת את הרצון לעבוד  ומפיחה תחושת גאווה וסיפוק. יש לדאוג שהתקשורת בין העובדים להנהלה תהיה פתוחה וישירה ככל האפשר על ידי יצירת אוירה של סובלנות ופתיחות.

לסיכום, העובדים הם משאב מרכזי בכל ארגון ובמיוחד במלכ"ר. מילוי הצרכים הגבוהים מעניק לעובד תגמול לא כספי, שברב המקרים ערכו אינו נופל, ואולי רב יותר מתמריץ חומרי.

 

מנהיגים ברשת
www.leadersnet.co.il
leaders@leadersnet.co.il
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מרץ 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

 

הנייר הומצא לראשונה בסין בשנת 105 לספירה והובא למערב בימי הביניים. המכונה הראשונה לייצור תעשייתי של נייר הומצאה רק לפני 200 שנה (בשנת 1799) ומאז התפתח השימוש בנייר כך שהיום לא ניתן לתאר את חיינו בלעדיו: נייר כתיבה, הדפסה, צילום, עיתונות, ספרים, שטרות כסף, כלים חד פעמיים, מגבות ומגבונים, קופסאות, עטיפות, ארגזים ואפילו במקומות בלתי צפויים כמו ברפואה: ניירות לקמוס ובגדי מנתחים או בבניה: טפטים, רהיטים ובתים שלמים.

 

אנחנו מוקפים בנייר! לכאורה, הנייר הוא מוצר זול, נוח לשימוש וידידותי לסביבה אך במציאות התמונה שונה.

 

מהן העלויות האמיתיות שאנו משלמים עבור השימוש בנייר?

ניתן לחלק עלויות אלה לשתי קבוצות – עלויות ישירות, כלומר כסף שהארגון מוציא מכיסו עבור השימוש בנייר. ועלויות חיצוניות, כלומר העלויות הסביבתיות שמשלמת החברה האנושית עבור שימוש בלתי מושכל בנייר:

העלויות הישירות עבור השימוש בנייר נתפסות כנמוכות מאוד. עלות של עמודA4  הנה 50.3 אגורות ועלות גליל נייר טואלט 80 אגורות בממוצע. אך המחיר הישיר שאנו משלמים עבור קניית הנייר אינו כולל את העלויות הנוספות, שאנו משלמים עבור השימוש בו. עלויות אלה יכולות להגיע לסכומים גדולים והן כוללות את המרכיבים הבאים:

*   הובלה- כאשר קונים מוצרי נייר, יש להוביל אותם לארגון ולפנות אותם ממנו בצורת אשפה או חומר למחזור, כמויות גדולות של נייר מובלות לארגון וממנו בצורת דואר. בנוסף, אנו מובילים נייר אריזות של מוצרים, שאנו רוכשים או משווקים. אריזות אלה תופסות נפח רב ומיקרות את מחיר ההובלה. מקדונלדס הצליחה לחסוך 5 מליון דולר בשנת 1994 ע"י הקטנת נפח האריזות של חומרי הגלם.

*  הדפסה- מגדילה את עלות הנייר בדרך כלל פי 5-10; עלות זו כוללת את האחזקה של המדפסות או מכונות הצילום ואת מחיר הדיו.

*  כוח אדם- שעות עבודה המוקדשות לארגון, תיוק, וקטלוג, צילום והדפסת מסמכים כולל הזנת המכונות וטיפול בתקלות. במחקר שנערך בארה"ב, נמצא כי מנהלים מבזבזים שלוש שעות עבודה שבועיות בחיפוש אחר מסמכים, שהלכו לאיבוד.

*  שכירות- שטח אחסון מוצרי הנייר החדשים ושטח לאחסון מסמכים.

 

עלויות אלה אף הולכות וגדלות עם הזמן. מחקרים הראו כי מספר הדפים המנוצלים במשרד אמריקאי עולה בכ-20% כל שנה.

 

ומה לגבי העלויות החיצוניות? כמה עולה לאנושות השימוש בנייר?

הדרישה המוגברת לשימוש בנייר היא סיבה עיקרית לכריתת יערות הגשם בעולם. היעלמות יערות הגשם משפיעה על התחממות כדור הארץ ועל שינויי האקלים, שאנו חווים בשנים האחרונות על בשרינו. על כך נוסף השימוש המסיבי במים ובאנרגיה בתעשיית הנייר, שאף הוא פוגע במקורות המים ותורם לאפקט החממה.

במבט מצומצם יותר, הנייר והקרטון מהווים 29% מנפח הפסולת המוצקה בישראל. צריכת הנייר השנתית של ישראל עומדת על מליון טון, ממנה נאספים למחזור רק 20%. נפח הפסולת המוצקה הוא אחת הבעיות הסביבתיות הקשות עמה מתמודדת מדינת ישראל.

 

לסיכום, השימוש בנייר אינו זול כלל ועיקר.

כיצד יכול כל אחד מאיתנו לצמצם את עלויות השימוש בנייר, לחסוך כסף לארגון וגם לתרום לאיכות הסביבה?

 

מייל לתגובות: chen.nir@sapir-cs.com

 

 

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוגוסט 2009. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *