ראשי » ניהול ידע ולמידה ארגונית » תיאוריות בניהול ידע » הבסיס התיאורטי של הפרויקט KINX

הבסיס התיאורטי של הפרויקט KINX

פרוייקט של:

Knowledge Integration and Network eXpertise

GROWTH Project No. G1RD-CT-2002-00700

מאת: דורון פארן, ד"ר אהרון האופטמן.

 

במסמך ובפרויקט נעשה שימוש רב במונחים הבאים:

KI: Knowledge Integration, שילוב ידע.

SME: Small-Medium Enterprises, חברות קטנות-בינוניות (להלן: חק"ב).

NPD: New Product Development, פיתוח מוצרים חדשים.

TMT: Tools, Methods and Techniques (כלים, מתודולוגיות וטכניקות) להלן: אמצעים.

 

מסמך זה משקף את ההסכמות אליהן הגיעו חברי מועצת המחקר של פרויקט KINX באשר ליסודות התיאורטיים של הפרויקט. הוא מכיל הבהרות מושגיות, מתמקד בהן ומשמש כמבוא לתפוקה העיקרית של נדבך 2 בפרויקט: המחקר האמפירי. להלן סיכום הנקודות העיקריות:

  1. שילוב מידע (Knowledge Integration– להלן KI) מוגדר כזיהוי, הרכשה ושימוש של ידע ממקורות חיצוניים לארגון. זו הגדרה ממוקדת המבדלת את קונספט ה-KI מההקשר הרחב של ניהול ידע (KM).
  2. קיימות הגדרות רבות לידע. מחקר זה מתייחס גם למה שחוקרים רבים מגדירים כ"מידע" (Information) כחלק מהידע, מאחר ומידע יכול להיות לא פחות שימושי עבור חק"ב (חברות קטנות-בינוניות, שהן אוכלוסיית המחקר ומטרת הפרויקט). יתר על כן, חק”ב מבלבלים לא אחת בין מידע וידע.
  3. בעיקרון קיימים שני סוגים של KI: אפשר שיהיה מונע-צורך (חיפוש יזום) ואפשר שיהיה עוקב-הזדמנות (פחות יזום). ניתן גם להבחין בין דרכים שונות לשילוב ידע לפי מאפייני הידע הנרכש. יש ידע המועבר בנתיב חד-כיווני מהמקור ליעד, ויש ידע המחייב שיתוף לצורך העברתו. רוב תהליכי ה-KI מצויים בין שני קצוות אלו.
  4. הגורם המשפיע ביותר על האופן בו מיושם KI הוא סוג הידע. ניתן להבחין בין ארבעה סוגים: מידע (ייצוג תיאורי של המציאות), תובנות קוגניטיביות (קשרים בין אובייקטים), נטיות לב (קשרים רצויים בין אובייקטים) ומיומנויות (ניסיון מעשי). קיים שוני בזיהוי, הרכשה ושימוש לפי סוגים אלו, ובהתאם לכך גם האמצעים (כלי תוכנה, מתודולוגיות וטכניקות) הישימים והבעיות הקשורות להם.
  5. ההבדל העיקרי בין חק”ב תעשייתיות במגזר ההי-טק לבין חברות אחרות נעוץ במשקלו של תהליך פיתוח המוצרים החדשים (New Product Development, להלן NPD). מאחר ויתרונן התחרותי מבוסס על כושרן לפתח מוצרים חדשים, מיוחס משקל רב לתהליך הפיתוח. הדגש המושם בחק”ב על מחקר ופיתוח מאפשר להגדיר את שיעור ההוצאה למו"פ כמבחין בין מגזר ההי-טק לבין יתר המגזרים.
  6. התמיכה בתהליך עיקרי מבטיחה את התועלת המרבית לחברות. לכן מתמקד הפרויקט (אם כי אינו מגביל את עצמו) בשילוב ידע בתהליך הפיתוח המבוצע בחק”ב במגזר ההי-טק. הקונספט של שילוב ידע נמצא מתאים במיוחד לתהליך הפיתוח מאחר ומשולב בו ידע רב במטרה להפיק ידע חדש.
  7. בתהליך הפיתוח משולב ידע בעיקר משלושה תחומים: שיווקי, טכנולוגי וארגוני. השילוב עובר דרך אותם שלושה שלבים שנזכרו קודם, קרי זיהוי, הרכשה ושימוש.
  8. קיימים מספר אמצעים (כאמור כלי תוכנה, מתודולוגיות וטכניקות) התומכים בפעילויות הכלולות בתהליך ה-KI. אמצעים אלו כוללים כלי תוכנה, נוהלים ורשימות תיוג, וקשר עם גורמים חיצוניים. מאחר ושום אמצעי לא פותח ייעודית עבור KI הוא יוגדר ככזה אם ניתן לעשות בו שימוש בתהליך. עיון בספרות מעלה כי קיימים אמצעים משלושת הסוגים עבור כל אחד משלבי ה-KI. במסמך זה נעשה סיווג ראשוני וזמני של אמצעים תומכים (שישוכלל בהמשך הפרויקט, בנדבך 4).
  9. אנו מניחים כי הבעיות בתהליך ה-KI נובעות מהיעדר שימוש באמצעים המתאימים, ומציבים שלוש השערות להיעדר השימוש: (א) קושי לזהות את הבעיה; (ב) קושי להתאים את האמצעי הראוי; (ג) חלק מהאמצעים אינם מתאימים לחק”ב.
  10. הסיבה האפשרית השנייה (9ב) נובעת מהיעדר חוליה מקשרת שתכיל מידע אודות מגוון רחב של אמצעים ותכונותיהם. הפורטל שיפותח במסגרת הפרויקט ישלים פער זה.
  11. הסיבות הראשונה והשלישית נובעות מחוסר מודעות/הבנה של חק"ב ושל ספקי האמצעים באשר לתהליך ה-KI בחק"ב והבעיות הקשורות אליו. מחקרים קיימים אינם מספקים תשובה טובה לכך. זו תכלית קיומו של המחקר האמפירי המבוצע במסגרת הפרויקט. בנוסף הפורטל יתעדכן ברציפות ויועשר בניסיונם של המשתמשים בו.
  12. הבעיות בתהליך ה-KI קשורות בחלקן לשימוש באמצעים וחלקן אינן כאלו. שני סוגי הבעיות קשורים קשר הדוק לשלבים בתהליך ה-KI. סקר ספרות וסיעור מוחות מצביעים על מספר בעיות פוטנציאליות משני הסוגים.
  13. הבעיות עשויות גם לנבוע מהסביבה החיצונית בתוכה פועלים חק"ב שחלק ממנה היא המדיניות הממשלתית, היכולה להיות תומכת או מגבילה. שתי האפשרויות תחקרנה במסגרת הפרויקט.
  14. בהיותו מאגר מידע באשר לאמצעים אין הפורטל מעורב ישירות בתהליך ה-KI אך יש לו תרומה פוטנציאלית בפתרון הבעיות בתהליך, ולתכלית זו יוכלו חק"ב להשתמש בו. הפורטל יסייע באמצעות: (א) זיהוי הבעיות; (ב) התאמה בין הבעיה לאמצעי; (ג) שיפור האמצעים עצמם מכוח המידע שיוכלו הספקים לקבל מהפורטל.
  15. כדי שיוכל למלא את ייעודיו לאורך זמן נדרש לפורטל מודל עסקי יציב, כזה שיתבסס על התועלות המוחלפות בין המשתתפים בו. מכאן עולה השאלה: "מי מציע מה למי ולמה הוא מצפה בתמורה?". הבחירה במודל העסקי תושתת גם היא במידה רבה על המחקר האמפירי.
  16. המחקר האמפירי נדרש משום שמחקרים קודמים אינם מטיבים לכסות את מטרות הפרויקט. הם מכסים רק חלק מתהליך ה-KI או שאינם מתייחסים להקשר הקונקרטי של חק"ב תעשייתיים במגזר ההי-טק.
  17. המחקר האמפירי: (א) יזהה בעיות בהן נתקלים חק"ב בתהליך ה-KI, האמצעים בהם הן משתמשות לפתור אותן, והניסיון שיש להן עם אותם אמצעים; (ב) יאסוף דרישות עסקיות באשר לפורטל; (ג) יצייד את קובעי המדיניות הציבורית בקלט משמעותי.
  18. המחקר האמפירי יכלול מרכיב כמותי (שאלון) ומרכיב איכותי בדמות ראיונות. האוכלוסייה שתחקר היא מנהלי השיווק והפיתוח בחק"ב.
  19. הראיונות יספקו מידע איכותי מפורט אודות תהליך ה-KI וכן ישמשו כקלט לצורך פיתוח השאלון.
  20. השאלון יהיה קצר וקל למענה, ויכלול שני חלקים: הראשון יספק מידע בראיה רחבה והשני ירד יותר לעומק בנושאים השונים.
  21. מאמץ מיוחד יוקדש להעלאת שיעור ההיענות: פניות טלפוניות, תזכורות ותמריצים לעונים.
  22. המחקר האמפירי ישפוך אור על ההבדלים בין המדינות השונות וכן יאפשר הכללה מסוימת למגזרים אחרים.

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" דצמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

rtf4118985831_1870015862

קריטריונים לסיווג בעיות ופתרונות בתחום שילוב הידע לצורך פיתוח מוצרים חדשים

Criteria for Knowledge Integration’s (KI) Problems and Solutions Categorization in the New Product Development (NPD) ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *