מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
| מאת: ערן כהן* |  |
פורסם לראשונה כפוסט בבלוג money-talks.co.il בתאריך 12/1/2010
בניגוד לתחזיות, לפיהן סין תהיה מנוע הצמיחה החדש בעידן שלאחר המשבר הפיננסי, חוזה מנהל קרן הגידור, ג'יימס צ'אנוס, שכלכלת סין צפויה לקרוס בין היתר בשל התנפחות בועת הנדל"ן במדינה. אולם הנה כמה נקודות לגבי סין שצ'אנוס בחר שלא לשים עליהן את הדעת.
לאחרונה פורסם כי ג'יימס צ'אנוס, האיש שחזה את נפילת אנרון, צופה קריסה רבתי של כלכלת סין. צ'אנוס הוא משקיע "שורט" מוערך, שקנה את שמו בזכות מכירה בחסר של חברות כמו אנרון בראשית שנות האלפיים, וגם של מוסדות פיננסיים לפני המשבר האחרון. כפי שהוא מסביר בעצמו, הוא מאבחן "בועות" לפי אשראי מופרז ולא לפי תמחור מופרז של שווקי הון (כלומר במכפילים גבוהים).
באשר לסין, אין ספק כי הגידול באשראי בסין בשנת 2009 היה אדיר ולא בר קיימא – מדובר באירוע חד פעמי, ומשנת 2010 נחזור לצמיחה מתונה באשראי בסין, התואמת יותר את צמיחת הכלכלה. מובן כי הגידול הנ"ל באשראי הדליק אצלו נורה אדומה, והביא אותו לקחת פוזיציה נגד סקטורים מסוימים בסין (נדל"ן, בנייה, תשתיות וכדו'). לצ'אנוס כאמור מוניטין מוכח של משקיע שקורא נכון את המפה, אך השאלה האם סין היא בועה היא שאלה שונה לגמרי. צ'אנוס מהמר נגד שוק הנדל"ן וזו לא חוכמה גדולה.
הממשל הסיני עצמו הביע לאחרונה אי שביעות הולכת וגוברת מעליית המחירים התלולה יחסית במחירי הנדל"ן, שחזר לשיא מ-2007. בסין, יש לזכור, הממשל המרכזי מתערב בכלכלה בצורה מאד אקטיבית, לכן טבעי ללכת עם הממשל כאשר מדובר בהשקעות, ולא נגדו. הריבית הולכת לעלות ומניות הנדל"ן קרובות לשיא של כל הזמנים, לאחר שעלו בכ-300 אחוזים מתחילת 2009. מאידך, סין עצמה אינה בועה. סין היא אחת המדינות הפחות ממונפות בעולם. משקי הבית הסינים הם בעלי מינוף נמוך במיוחד והם נוהגים לחסוך כשליש מהכנסתם. לכן הסיפור הסיני אמיתי ותקף, אך צריך להשקיע בו בתבונה.
בשנים 2003-2007 כל מי שהשקיע בסין הרוויח יפה במבחר סקטורים – בייצור התעשייתי, בייצוא ובצריכה. כלומר, כל המדדים רשמו ביצועים יפים וטובים, אך כעת מצבה של כלכלת העולם כבר אינו טוב כשהיה. על כן, כיום נכונה כפליים האסטרטגיה, בה אנו נוקטים מזה זמן רב, להשקיע במוצרי צריכה אותם יאמצו מיליוני צרכנים סיניים במסגרת עליית רמת החיים שלהם. מניות אלה נותנות וייתנו תשואה גבוהה בהרבה מהמדדים בסין וחשופות באופן ממשי לכלכלת סין, ולא לצרכן האמריקני. לדוגמה, Yurun Food, מיצרניות הבשר הגדולות בסין עלתה פי חמש בחמש השנים האחרונות. כיום נסחרת החברה לפי שווי של כחמישה מיליארד דולר. Conagra האמריקנית לעומתה, נסחרת בעשרה מיליארד דולר ומאכילה 300 מיליון אמריקנים (לעומת מיליארד וחצי סינים). הימור שלי – צ'אנוס לא ימכור בחסר את Yurun.
לצערנו, מניות כאלה אינן נסחרות במדדים. במדדים תמצאו ענקים, כמו הבנקים הגדולים, חברות הנפט והפחם המייצרות יותר זיהום אוויר מתשואה, וחברות התקשורת הותיקות. ובכל זאת, אזהרה אחת באשר לצמיחה של סין הוסיף גם סטיבן רואץ' ממורגן סטנלי – השנה הגיעה ההשקעה בנכסים קבועים לשיעור של קרוב ל-40% מהתמ"ג בסין. זה אינו בר קיימא. אין ספק, הממשל הסיני יצטרך לפתח מנועי צמיחה פנימיים לטווח הארוך, שאינם רק השקעות ענק בבניינים ותשתיות. רעיון קטן – אפשר להשקיע באנשים.
ולסיום, יש עוד מדינה קטנה למדי שאזרחיה חסכנים גדולים למדי ובה מחירי הנדל"ן גבוהים פי כמה מהמחירים בסין, וגבוהים בהרבה מן המחירים ב-2007. גם בה מביעה לאחרונה הממשלה אי נחת מקצב עליית מחירי הדירות. נשמע מוכר?
* ערן כהן, מנהל תחום חו"ל במגדל קרנות נאמנות
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים נוספים בנושא תרבות ארגונית
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוקטובר 2009. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
