ראשי » ניהול שינוי וצמיחה ארגונית » גלובליזציה » גלוקליזציה: איך הארגון הלוקאלי יתמודד עם הגלובאליזציה

גלוקליזציה: איך הארגון הלוקאלי יתמודד עם הגלובאליזציה

עיקרי ההרצאה בכנס איפ"א "מלוקאלי לגלובאלי, דלתות מסתובבות בעולם הארגוני", 24.1.07, מלון השרון, הרצליה

 

מאת ד"ר אשר עידן עתידן, אוניברסיטת בר-אילן

 

 

רקע

בין אם מדובר בארגון עסקי או במדינה, יש צורך לשנות חלק גדול מהנחות היסוד העסקיות והארגוניות לאור ההתרחבות הגוברת של הגלובליזציה. בהרצאתי אציג שיטה המבוססת על אסטרטגיה המהווה פתרון "בעיית 4 השלבים" של כל מהפכה טכנולוגית-ארגונית, היוצרים את עקומת ה-S.

 

מדובר בשלב הצמיחה האיטית המושגית-מדעית, שלב הצמיחה הבינונית הטכנולוגית, שלב הצמיחה המהירה של הבועה העסקית, שלב עצירת הצמיחה של הקומודיטיזציה, שבה כל אחד יכול לייצר את מה שפעם נחשב כפריצה טכנולוגית: טקסטיל במאה ה-19, חומרת מחשבים בסוף המאה ה-20, תוכנת מחשבים בתחילת המאה ה-21, וכו'.

 

במצב של גלובליזציה מהירה עקומת ה-S הופכת לאכזרית יותר מאי פעם. ברמה האסטרטגית מדובר בהתמודדות מהירה עם בריחת הייצור של מוצרים זולים ושל שירותים זולים מישראל למקומות כמו סין והודו. ההתמודדות היא באמצעות התמקדות בשיווק-מו"פ-עיצוב. כדי להיהפך ממדינה של ייצור-שירות למדינה של מו"פ-עיצוב-שיווק, יש לשנות את כל מערכת החינוך וההכשרה.

 

 

כשהעולם הוא שטוח, המזרח משיג את המערב

יופיעו מיליארד צרכנים חדשים בתוך המעמד הבינוני, רובם מאסיה. מדובר באלו שיעברו את סף ההכנסה החודשית של 400 דולר לחודש. סך העושר של המיליונרים בסין בעשור האחרון גדל ב-500%. תוך עשור אחד יהיו 100 מיליון סינים, שיחיו ברמת חיים אירופאית של היום.

 

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה הגלובאלי הוכפל תוך עשור, דבר שגורם ל"הלם משאבי אנוש" בקרב רוב מנהלי משאבי האנוש ובקרב רוב הרגולטורים. ההיצע העצום של כוח עבודה, מוריד את האינפלציה, שכן השכר בארה"ב ובאירופה עולה מאוד לאט. כך גם העברת השירות להודו והייצור לסין מוזילה מוצרים ושירותים. אך לעומת זאת התיעוש של שני מיליארד אסיאתים, מעלה את הביקוש לדלק ולתשומות תעשייתיות ומעלה לפיכך את מחירי חומרי הגלם והאנרגיה. הביקוש לדלק יגדל ב-25% בעשור הבא. הביקוש לנחושת, פלדה ואלומיניום בסין הוכפל פי 3 בעשור הקודם ובעשור הבא יגדל אף יותר מכך.

 

אסיה תשתווה לאירופה מבחינת הנתח בתוצר העולמי. כל אחת תתרום כ-25% מהתל"ג העולמי. בשנתיים האחרונות, מספר ייעוצי המס, שנעשו עבור אמריקאים על ידי חברות בהודו גדל מ-25,000 ל-400,000. מספר הסכמי הסחר האזוריים גדלו בעשור האחרון פי 4 מ-60 הסכמים ל-240.

 

2005 הייתה שנת התפנית בה התוצר של מדינות המזרח עבר את סך התוצר של המדינות המערב. בשנתיים האחרונות, מדינות המזרח החלו להשפיע באופן ממשי על גורמים, שפעם נחשבו כפנימיים במדינות המערב: אינפלציה, שער הריבית, שכר, רווחים. התוצר העולמי בחמש השנים האחרונות גדל בממוצע ב3.2%, הגבוה ביותר בהיסטוריה בעיקר בזכות צמיחת התוצר של סין והודו. מה שארה"ב ואנגליה עברו במאה ה-19 וה-20 במשך 50 שנה, סין עושה עכשיו ב-9 שנים. המזרח יוצר כל שנה 33 מיליון בוגרי אוניברסיטה, המערב יוצר רק 17 מיליון. ישראל ממשיכה לסגור את האוניברסיטאות שלה מפני רוב האוכלוסייה.

 

הבעיה: עקומת ה-S

שלב א. הופעת המושגים המדעיים-פילוסופיים של הטכנולוגיה חדשה. הכסף בא מהשקעות ממשלתיות.

שלב ב. הופעת טכנולוגיות חדשניות המבוססות על המושגים הנ"ל. הכסף כבר מתחיל לבוא גם מקרנות הון סיכון וממכירות ראשוניות.

שלב ג. הופעת מודלים עסקיים הממירים את הטכנולוגיות לכסף גדול. מכירות, הנפקות, השקעות. בועה בבורסה והתפוצצות.

שלב ד. אין יותר שום יתרון טכנולוגי תחרותי וכולם נכנסים לתחום. המוצר או השירות הופך לקומודיטי.

 

אסטרטגיית הפתרון

עקרון א. בעקומת ה-S יש להיכנס ולייצר יתרון תחרותי חדש לא כשכבר מאוחר מדי בשלב הקומודיטיזציה, אלא במעבר משלב ב' הטכנולוגי לשלב ג' העסקי.

 

עקרון ב. הכלכלה העולמית הפכה למעין פירמה אחת "גלובוס בע"מ".

  • חטיבת היצור מתרכזת בסין.
  • חטיבת השירות מתרכזת בהודו.
  • חטיבת המו"פ-שיווק-עיצוב מתמקדת בארה"ב וגם בצפון-מערב אירופה.

עקרון ג. בגלל הנחיתותן בשכר, אין סיכוי למפעלים בישראל להתמודד בשלב הקומודיטיזציה, מול מוצרים סיניים ושירותים הודיים. לכן כל מפעל בישראל צריך לעבור במעבר משלב ב' הטכנולוגי לשלב ג' העסקי, ולהתמקד בשיווק-עיצוב-מו"פ.

 

טקטיקת הפתרון

שלב א. ווב 1.0: ניהול ידע, ניהול תובנות, ניהול תכנים, פורטלים ארגוניים, ניהול תהליכים.

שלב ב. ווב 2.0: ויקי, בלוגים, רשתות חברתיות, RSS ועוד.

שיטת זו לניהול בעידן ווב 2.0 היא סוד ההצלחה של גוגל:
1. ניהול הוא שיחה ולא פקודות.
2. ארגון הוא אורגניזם ולא מכונה.
3. אי שיתוף ידע זורע פחד וחשדנות.
4. אין מחלקות, רק פרוייקטים
5. יש לעדכן כל שירות ומוצר פי 10 מהר מהמקובל.

 

 

טכנולוגיה: הבעיה של המנהלים עם המנטליות הפרה-גלובאלית

מספר הפעולות בשנייה של מעבד של אינטל גדל ב-30 השנים האחרונות מ-100,000 ל-10,000,000. מספר האימיילים בעולם הוכפל תוך עשור פי 220 והגיע כיום ל- 19 מיליארד אימיילים ביום. מספר החיפושים בגוגל ביום עובר את ה1 מיליארד, כשרוב החיפושים כבר אינו בשפה האנגלית. 12% מהחתונות בארה"ב ב-2005 הם בין זוגות, שהכירו באינטרנט.

 

העולם הדיגיטאלי נשלט על ידי חוקים אקספוננציאליים (שמתפשטים בצורה חזקתית במקום בצורה חשבונית), בעוד שהתכנון של רוב המנהלים שהם מעל גיל 30 נשען על הנחות יסוד עתיקות וקדם אקספוננציאליות מהמאה ה-19. המנהלים הנ"ל גם לא מבינים את עוצמת משתמשי הקצה, לכן נראה יותר ויותר מניפולציות של מנהלים מבוגרים באופציות. יותר ניסיונות למנוע שקיפות ואחריות בארגונים עסקיים וציבוריים. יותר ארגוני מדיה וטלקום ישנים ינסו להשתלט על האינטרנט ולהפסיק את הניטרליות שלו. הם ינסו לגייס את הרגולטורים, הפרופסורים, והפוליטיקאים מהדור שלהם לטובתם.

 

החוק הראשון בהקשר זה הוא חוק מור האומר כי עוצמת המעבד תכפיל את עצמה כל שנתיים והמחיר יישאר קבוע או יקטן. החוק השני הוא חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה בצורה חזקתית בעוד מספר המשתמשים גדל חשבונית. לכן הבועתיות היא תופעת קבע כלכלית. צפויה לנו לפחות עוד בועה אחת בעשור הקרוב. חוק גילדר אומר כי רוחב הפס בממוצע מכפיל עצמו כל שנה (יותר מחוק מור!). חוק ריד אומר שעוצמת הרשתות החברתיות גדלה יותר מהר משאר החוקים, בין השאר כי היא מבוססת על סינתזה שלהם בצירוף האינטליגנציה הקולקטיבית של חברי הרשתות. חוק לסיג האומר כי עוצמת האינטרנט הנובעת מליבת הלוגיקה והפרוטוקולים האנרכיים שלה, נוטה להתפשט גם לתחומי החומרה והתוכן.

 

ווב 2.0 יעמיק את אחיזתו בעיקר בקרב צעירים. ארגון שירצה להמשיך להיות תחרותי יצטרך ללכת לקראת דור ה- Y (בני 20-30) ולהיהפך ל"אנטרפרייס 2.0" שפירושו, ארגון שמאמץ מתודולוגיות וטכנולוגיות של ווב 2.0 מהעולם הצרכני לעולם הארגוני: כניסת בלוגים, וויקי ו – RSS ככלי ניהול ידע ותוכן בארגון. מש-אפ ככלי אינטגרציה בין תהליכים פנים ארגוניים ובין ארגוניים. נוכחות הולכת וקטנה של העובדים במשרדי החברה בגלל חוק הזנב הארוך האומר כי מקום העבודה יתפרק לקליידוסקופ אינסופי של מקומות עבודה. רשתות חברתיות ו"משחקים" כמו Second Life יחליפו את משרדי החברה. תגיות יחליפו את המותגים. השיווק והפרסום יעזבו את המדיה הישנה הריכוזית, לטובת מדיה חדשה וחברתית.

 

ברמה הטקטית מדובר בהתמודדות עם ההאצה הטכנולוגית והתרחבות הגלובליזציה, באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע חדשניות ובמתודולוגיות ארגוניות עדכניות. טכנולוגיות ומתודולוגיות אלו מאפשרות: ראשית, קשר יותר הדוק בין צוותים שונים של אותו ארגון הפזורים גלובאלית בכל העולם או ביחידות או בדיסציפלינות שונות באותו ארגון. שנית, זמישות (זמינות, זריזות, גמישות) במצבים מהירים של שינוי. טכנולוגיות ומתודולוגיות אלו מאפשרות לעבור מניהול וארגון פונקציונאלי-בירוקרטי-פירמידאלי נוקשה לארגון וניהול פרויקטאנטי-רשתי-יזמי. בדור הראשון מדובר בכלים של ניהול ידע, ניהול תובנות, ניהול תכנים בסביבה פורטאלית. בדור השני הקרוי ווב 2.0, מדובר בכלים כמו ויקי, בלוגים, RSS, רשתות חברתיות ועוד.

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

פיתוח ארגוני וירטואלי בעסק גלובלי

מאת: ורד דגן-טל, ייעוץ לניהול ופיתוח ארגוני הוצג לראשונה בכנס איפ"א ינואר 07 "מלוקאלי לגלובאלי, ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *