ארגוני רשת

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון , 204 21 במרץ 2000

 

ארגוני רשת, ההולכים ומתהווים בעידן הגלובליזציה, כמענה לאי-הוודאות ולתנאי התחרות משנים את אופני ההעסקה ומגבירים את אי השוויון בין עובדים, אומר ד"ר אילן תלמוד, מרצה בכיר לסוציולוגיה ארגונית באוניברסיטת חיפה. ארגונים מתמודדים היום ב'מגרש משחקים' גלובלי, גדול יותר, שרמת אי הוודאות בו גבוהה, וכך גם רמת האיומים בפניהם ניצב הארגון (גם אם רמת ההזדמנויות שלו  גבוהה).

כדי להתמודד טוב יותר בתנאי אי הוודאות, צריכים ארגונים להיות הרבה יותר גמישים בפעילותם, ובין היתר, מושגת גמישות באמצעות קשרים ויחסים בין ארגונים: הם 'מפריטים' ובעצם מעבירים זה לזה תחומי עבודה ופונקציות שונות, ומהווים לקוחות וספקים של מוצרים ושירותים זה לזה. כך נוצרות רשתות של ארגונים, או "ארגוני רשת", שילוב סינרגטי בין ארגונים, היוצר מעין ארגון-על, המאפשר לשמור על היתרונות שבהיררכיה ארגונית, אך גם על גמישות. ארגון יכול לשנות את האסטרטגיה שלו ואת פעילותו בהתאם להזדמנויות הקיימות בשוק, מבלי לזעזע את הליבה הטכנולוגית והארגונית שלו.

ישנם שלושה טיפוסים של ארגוני רשת:

  1. רשת הנוטה לנצל את חלוקת העבודה הבינלאומית. כלומר, המטה, הארגון המרכזי, במדינה מערבית מפותחת, מפזר את העבודה בארגונים הנמצאים במדינות פחות מפותחות, תוך ניצול עלות הייצור הנמוכה וחולשתם של האיגודים המקצועיים שם.
  2. רשת דינמית, שהארגונים השותפים בה מתחלפים באופן תכוף יחסית, מלבד ארגון ליבה קבוע במרכזה (טיפוס זה אופייני בתחומי מחקר ופיתוח).
  3. ארגוני רשת שכל אחד מהם הוא מרכז רווח, והם נותנים שירותים זה לזה.

לתופעת ארגוני הרשת ולאסטרטגיה הכרוכה בהם ישנן השלכות חברתיות לא פשוטות, אומר ד"ר תלמוד. פוחת והולך הדגם של מקום עבודה קבוע או תחום עבודה קבוע "לכל החיים". דגם העבודה העתידי הוא עבודה חלקית וזמנית, בהתאם לצורכי הארגונים המשתנים באופן תכוף. וכן, לעתים קרובות עבודה לא רצונית ליחיד, לרבות לעובדים ברמה  נמוכה של כישורים וידע.

הארגון הרשתי מגביר את אי השוויון בין עובדים. בקרב עובדים טובים יותר מבחינת כישורים ויכולות, החלפת עבודה לסירוגין תיחשב סימן להצלחה, ולהיותם מבוקשים, בעוד שהחלפה תכופה של העובדים החלשים יותר נובעת ממידה מועטה של צורך בהם מצד ארגונים.

כניסה ויציאה לסירוגין משוק העבודה תהיה בולטת יחסית בקרב נשים, יעלה מעמדם של פרופסיונלים ומשקיעי כספים בשוק העסקי, ויתפתחו מעמדות חסרי תעסוקה קבועה, החיים בשולי החברה. "הארגונים הרשתיים למיניהם", אומר ד"ר תלמוד, "אמנם הגבירו את חשיבות עבודתם של מנהלי משאבי אנוש, בתור ממונים על הטיפול במשאב האנושי בארגון ועל שמירת העובדים הטובים בו, וכן את חשיבותם ויוקרתם של אנשי היי טק. אך מצד שני, לפעילות הארגונים האלה יש תוצאות חברתיות בלתי  צפויות, שקשה לנבא לאן יובילו".

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

פיתוח ארגוני וירטואלי בעסק גלובלי

מאת: ורד דגן-טל, ייעוץ לניהול ופיתוח ארגוני הוצג לראשונה בכנס איפ"א ינואר 07 "מלוקאלי לגלובאלי, ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *