ראשי » ניהול ומנהיגות » יצירתיות בניהול » אדיסון פותח שער ל'איחוד'

אדיסון פותח שער ל'איחוד'

 מאמר מאת חברת SIT

פורסם לראשונה מאי 2001

 

מהי תבנית החשיבה איחוד, וכיצד מיישמים אותה בפיתוח מוצרים חדשים?

מוצרים ה"מנצלים" את סביבתם (ואת עצמם)

תמיד אפשר להפיק יותר מהמשאבים הקיימים

 

מהי תבנית החשיבה איחוד, וכיצד מיישמים אותה בפיתוח מוצרים חדשים?

רבים מאתנו חולמים להיות ממציאים דגולים, אך רובנו לא מודעים לכך שהילת הממציא עלולה להפוך אותנו, בין השאר, מושא לסיפורים ואגדות עליהם יגדלו דורות של חולמים צעירים.

מספרים כי הממציא תומס אלווה אדיסון גר בבית עם גינה גדולה שבפתחה שער ברזל שאך בקושי נפתח. חברים שנהגו לבקר אותו הופתעו בכל פעם מחדש לגלות כי אדיסון הממציא הדגול עדיין לא תיקן את שער ביתו, וזה חרק על ציריו עד שנדרש כוח רב לפתוח אותו. אדיסון חזר והבטיח שישמן את הצירים ויחסוך ממבקריו את המאמץ, אך מעולם לא עשה זאת. רק לאחר שנפטר, בשיבה טובה, התגלה הסוד: השער היה מחובר למשאבה, וכל פתיחה שלו שאבה מים לחדר האמבטיה של הממציא. אפשר לקרוא לזה נצלנות, אבל ב – SIT, חשיבה המצאתית שיטתית, מעדיפים לכנות את תבנית החשיבה שעומדת בבסיסה של המצאה זו בשם 'איחוד', או במילים אחרות – הטלת משימה נוספת על משאב קיים. 

מוצרים ה"מנצלים" את סביבתם (ואת עצמם) 

עולם המוצרים מלא דוגמאות לשימוש בעיקרון הזה: מכשיר ווקמן המשמש להאזנה לרדיו, למשל, אינו כולל אנטנה. לכאורה, לא ברור כיצד ניתן לקלוט שידורי רדיו כהלכה ללא אנטנה. הפתרון ה"איחודי" הוא שהקליטה מתבצעת באמצעות משאב אחר, שנמצא שם ממילא –  חוט החשמל המוביל לאזניות. כאן בא לידי ביטוי מאפיין מרכזי נוסף של עיקרון האיחוד: הוא מאפשר לוותר על מרכיב שלכאורה לא ניתן היה להסתדר בלעדיו.

 rtf7979169547_261205541

 

עוד מוצר, נפוץ פחות, אך פותר בעיה מוכרת – איכות הקול של שיחות טלפון ברכב. כזכור, תבנית החשיבה איחוד מנחה אותנו לחפש משאב שקיים ממילא בסביבה, ולהשתמש בו לצורך הפתרון. המשאב שנמצא במקרה זה על ידי חברת Wire Free הוא הרמקולים של מערכת המוסיקה (הרדיו-טייפ) והתפקיד הנוסף שמוטל עליו הוא לשדר את שיחת הטלפון, באיכות מעולה, בחלל המכונית.

תמיד אפשר להפיק יותר מהמשאבים הקיימים

עיקרון האיחוד הוא אחד מסדרה של כלים הכלולים בשיטת – SIT חשיבה המצאתית שיטתית, המשמשים למציאת רעיונות חדשניים בתחומים שונים. הרעיון הבסיסי שמאחורי כלי ה'איחוד' הוא אם כן – הטלת תפקיד חדש על משאב קיים, כדי לפתור בעיה או ליצור מוצר חדש.אנו נוהגים לאפיין שלושה סוגים או מקרים שונים של איחוד:

  1. במקרה הראשון, מחסירים מרכיב מהותי במוצר, מחליפים אותו במרכיב מתוך ה'עולם הסגור' של המוצר, ומטילים על מרכיב זה את התפקיד הנדון בתוך המוצר. אם שאלתם את עצמכם מהו אותו 'עולם הסגור', הרי שמדובר באחד העקרונות החשובים ביותר בשיטת ,SIT אשר באחד המאמרים הבאים נקדיש לו דיון נפרד. עד אז, נניח לשם הפשטה שמדובר בסביבתו הקרובה של המוצר. הווקמן, והדיבורית לרכב אותם הזכרנו כאן, הם דוגמאות מצוינות לאיחוד מן הסוג הראשון. סוג זה נקרא של 'איחוד' נקרא גם 'החסרה', וזהו אגב כלי נוסף ושימושי ביותר בשיטה.
  1. במקרה השני, בוחרים מרכיב חיצוני ונוטלים את תפקידו בתוך המערכת (כלומר, גונבים למרכיב חיצוני את תפקידו). נשמע מסובך? לא ממש – דוגמא טובה לסוג זה של איחוד הוא טלפון סלולרי שמעביר הודעות SMS כתובות. המרכיב החיצוני ממנו 'גנבו' לכאורה יצרני הטלפונים הסלולריים את תפקידו, הוא לא אחר מאשר מכשיר הפקס…
  1. במקרה השלישי של הפעלת איחוד, 'שואבים' פנימה מרכיב מהסביבה ומטילים עליו תפקיד בתוך המוצר. חשבו למשל על מצב בו מקרן מקרין סרטים או מצגות על גבי קיר לבן – קיר שהיה בסביבה ו'נוצל' לטובת ההקרנה.

 

אם גם אתם מעונינים להתנסות 'על בשרכם' בהפעלת כלי האיחוד לפיתוח מוצרים חדשים בתחום עיסוקכם, תוכלו לעשות זאת בעזרת שורה של צעדים שיטתיים:

  1. עורכים רשימה של המרכיבים הפנימיים והחיצוניים של המוצר – החלקים מהם הוא מורכב וכן מרכיבים מ'העולם הסגור' שלו.
  2. לאחר מכן, מפעילים את אחד משלושת סוגי האיחוד (אפשר לנסות ולראות מה קורה כשמפעילים כל פעם סוג אחר).
  3. מתארים לעצמנו באופן ברור את ה'מוצר הוירטואלי' שנוצר, ומזהים את התועלות שלו, את השווקים ואת הלקוחות הפוטנציאליים שעשויים להתעניין בו.
  4. מגדירים את המוצר החדש שנולד, ועורכים לו התאמות בהתאם לצורכי השיווק והייצור.

אגב, אם "נעלעל" במאמר שקישורו מופיע כאן, נפגוש דוגמא נוספת לשימוש ב'איחוד' – הלובריליין, המשחזת החדשנית של מפעל גמל -שריד. בדוגמא זו, רואים כיצד לקחו אנשי המפעל משאב שהיה קיים גם קודם לכן בסביבת הייצור (החומר השומני), ושילבו אותו במוצר החדש בדרך שיצרה יתרון יחסי מדהים שאף אחד לא חשב עליה עד אז. אם תחזרו למאמר הקודם, תוכלו לשאול את עצמכם איזה סוג של איחוד הופעל כאן.

אגב, אם אכן נכנסתם למאמר הקודם באמצעות הקישור המודגש כאן, חוויתם למעשה על בשרכם את השימוש באיחוד, שכן הטקסט שכבר קיים על הרשת "נוצל" על מנת לחסוך שורות מיותרות בטקסט החדש שאתם קוראים כרגע…

 

קישורים נוספים שנמצאו בידי מנהיגים ברשת:

 

The Creative Cognition Approach – Steven M. Smith, Thomas B. Ward, and Ronald A. Finke (ed)

מתוך: caveman/Creative/index.html~/http://members.ozemail.com.au

 

Toward Design Theory of Creativity Support, Koichi Hori

מתוך:  /http://ccc.aist-nara.ac.jp

 

למה לא חשבתם על זה קודם? ספר מאת: ד"ר יעקב גולדנברג, פורפ' דוד מזורססי, פרופ' סורין סולומון

מתוך:  http://bschool.huji.ac.il/segel/jacob-g/index.html

 

למי ניתנה נבואת המוצרים החדשים?

מתוך:  http://bschool.huji.ac.il/segel/jacob-g/index.html

 

סיעור מוחות – ברקים ורעמים או סערה בכוס מים?

מתוך:  http://bschool.huji.ac.il/segel/jacob-g/index.html

 

Problem Solving – Articles

מתוך:  /http://www.sitsite.com

 

Systematic Inventive Thinking for New Product Development

מתוך:  /http://www.sitsite.com

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

HanaOfek

יצירתיות כתנאי להתחדשות ארגונית

מאת: פרופ' חנה אופק * המוח ממסד ומשתמש בדפוסים רוטיניים. לכן, יצירתיות אינה תהליך טבעי ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *