מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
מאת: רוני קלטר, איש מן השורה,
מחבר הספר "סיפורים מהאוניברסיטה של החיים"
ידיד, קצין גבוה בצה"ל, השתחרר משירות קבע לאחר 26 שנות שירות מוצלחות.
כמעט מיד עם שחרורו, הוא מצא, או בעצם קיבל עבודה בתפקיד סמנכ"ל בחברה ידועה ומצליחה.
כעבור מחצית השנה בדיוק מסר האיש המוכשר הזה מכתב התפטרות למנכ"ל החברה – "על רקע חילוקי דעות", נכתב שם.
אבל אני מכיר אותו היטב ולכן יודע, לצערי הרב, כי לא אלו הסיבות אשר גרמו לו לוותר על משרה מצוינת, הכוללת משכורת מכובדת, רכב מאובזר, חשבון הוצאות כמעט לא מוגבל וכבוד, הרבה כבוד.
למעשה, השתרבבה הפוליטיקה לחברה, והאחראית הישירה להתפטרותו היא פקידה במחלקת המכירות.
הכול התחיל ביום בו הגיע לחברה. הוא קרא אז לכל עובדי החברה, 31 במספר, ופרס בפניהם את משנתו, בלי להתבלבל או למצמץ. הוא הבטיח "להביא לשינוי בחברה", ואמר, כי במסגרת היעילות יהיו אנשים אשר "ימצאו את עצמם מחוץ למערכת במהלך השנה". כה אמר וסיים בהבטחה: "מנסיוני בצבא ההגנה לישראל אני יודע, כי יעילות נמדדת במספרים".
איש לא פצה אז את פיו, אבל מסתבר שאנשים אינם אוהבים "איומים" מהסוג של "מחוץ למערכת" או "יעילות נמדדת במספרים".
ואכן, הוא קיים את מה שהבטיח והפך את המערכת ליעילה: כולם נכנסו לסדר צבאי, הכול היה הרבה יותר מדויק, וכל עובד ועובד נדרש לכמה דו"חות: דו"ח יומי, דו"ח שבועי ודו"ח חודשי.
הוא הקפיד על נוהל ברור לגבי פניות אליו, ועמד על כך שתפקידו – סמנכ"ל – יודגש היכן שצריך (ואולי גם היכן שאין חובה לעשות כן).
אנשים התחילו לדבר. הם התלוננו, בינם לבין עצמם, שהעבודה הפכה "קשה", "בלתי אפשרית", "מתסכלת". היה אפילו מי שניסה להסביר לו שקשה לעבוד בתנאים הנוכחיים, אבל הוא מצא את עצמו, משום מה, מחוץ לחברה.
הוא פיטר את אחת המזכירות מפני ש"לא ידעה את מקומה", והסביר לעובד אחר כי "לכל שבת יש סוף שבת".
המנכ"ל שוחח עמו וניסה להסביר לו כי החברה אינה בסיס צבאי, ועם זאת, הבטיח לו שיכבד אותו ואת החלטותיו.
הסמנכ"ל הצבאי הביט אז בפניו, חייך והבטיח למנכ"ל כי "הכול בשליטה".
את המסמר האחרון בארון תקעה במו-ידיה ימימה – עובדת חדשה בחברה, במחלקת מכירות.
ימימה נתקלה בסמנכ"ל האסרטיבי, לגמרי במקרה, שעה שענתה לטלפון, ומאחר שהייתה חדשה לגמרי, לא דייקה בדבריה.
הסמנכ"ל התבונן בעיניה ואמר לה: "את מבינה שאת יכולה למצוא את עצמך מחר בבוקר בחוץ?" היא הסתכלה עליו כלא מאמינה. מה בסך הכול עשתה? אבל הוא לא הסתפק בכך ואמר: "כעת אני מבקש לדבר עם הממונה הישיר שלך".
ימימה עוד ניסתה לענות לו. הדבר כנראה הרגיז מאוד את הסמנכ"ל והוא פלט, תיכף ומיד: "אספי את הדברים שלך. מבחינתי סיימת לעבוד כאן".
אבל ימימה, שהגיעה דרך אחיו של המנכ"ל, לא עברה על הנושא בשתיקה. היא אומנם אספה את דבריה, אך בשעות הערב סיפרה לאחיה את כל המתרחש בחברה.
המנכ"ל זימן לחדרו את ימימה, ולאחר ששמע את שאירע ואת מדיניות ההפחדה של הסמנכ"ל, זימן אותו לחדרו וביקש הסבר.
הסמנכ"ל לא התבלבל. הוא הסביר את עצמו, ואף ביקש להדגיש כי "זו רק ההתחלה"; אבל המנכ"ל קטע אותו וענה לו: "להפך, אני חושב שזה הסוף" .
ויש גם מסקנות
תפקידה של הפוליטיקה בארגון – להוות חלק מהתקשורת הבלתי פורמאלית של אותו ארגון.
מאחורי כל התנהלות פוליטית קיימים אינטרסים, המשרתים את אותם אנשים.
מניעים פוליטיים בארגון עשויים להיות כסף, כוח, מעמד, כבוד ועוד.
גם אם אינכם מעוניינים ליטול חלק באותה פוליטיקה, מן הראוי הוא ללמוד את אותה התנהלות – ולו כדי לדעת "מי נגד מי".
כבוד, תפקיד, השפעה ומילים אחרות הן מצרך יקר, והמחיר להשגתו הוא לעתים סבלנות, יכולת להתחבר עם כולם – ולא רק עם מי שמשתלם להתקשר אליו.
מגיעים למקום חדש? שכחו מכל מה שהכרתם. גם כאן תצטרכו לעבוד קשה כדי לקבל אשראי מעובדי החברה.
גם אם אתם מנהלים עסק או נמצאים בתפקידים בכירים – זכרו: אם עובדי החברה לא יאהבו אתכם, לא תאריכו ימים בתפקיד.
הסיפור הוא אחד מכ- 50 סיפורים המופיעים בספר "סיפורים מהאוניברסיטה של החיים".
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים בנושא תרבות ארגונית
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
