מקצועיות מזן חדש

הרחבה לכתבת משאבים גיליון 135, 12 בנובמבר 1998

 

התחרות הגוברת דורשת מארגונים למקד את אסטרטגיות העבודה שלהם סביב ארבעה מוקדים: חדשנות, גמישות, טכנולוגיה, גלובליות. מציינות רחל פרג ולילך ענבר. תחרות זו והאפיונים של מורכבות הסביבה העסקית דורשת מן הארגון לאמץ תרבות עבודה המאופיינת במהירות תגובה, יכולת תגובה למקצבים שונים ועבודה בו-זמנית על משימות שונות ומורכבות. אפיונים אלו הביאו לצורות חדשות של ארגון ועבודה. ומכאן שגם סוג המקצועיות הנדרש מעובדים מקבל תפנית.

המקצועיות הנדרשת היום כוללת אפיונים של גמישות, יכולת עבודה עם טכנולוגיות משתנות למידה מהירה של תכנים ותהליכים, יצירתיות רבה ויכולת חידוש והתחדשות. נדרשת גם היכולת לעבוד בתפיסה גלובלית דהיינו לעבוד עם תרבויות שונות, הן במובן של תרבויות לאומיות שונות והן במובן של תרבויות עבודה ומסורות דיסציפלינריות שונות, וכמו כן, יכולת עבודה בצוות ובו-זמנית יכולת לעבודה אינדיבידואלית. איך משיגים את כל זה כאשר מערכת החינוך על כל שלביה עדיין אינה מחנכת בכיוונים אלה? אנו מציגות כיוון אחד של עבודה עם עובדים – פיתוח תרבות עבודה של שילובים. כדי להגיע לתרבות העבודה שהוצגה לעיל לא מספיק לדבר על עבודת צוות. יש להתמודד עם עבודה המשלבת בין תרבויות שונות ויש ליצור מתודולוגיות להכשרת צוותים העובדים בתרבות של שילובים. המתודולוגיה אותה פיתחנו כוללת התייחסות לשלושה היבטים: ההיבט התרבותי, ההיבט המבני וההיבט האישי.

ההיבט התרבותי:

היבט זה עוסק בפיתוח הגמישות של העובדים לבצע מעברים בין תרבויות (תרבויות ארגון,תרבויות עבודה ולעיתים בעיקר במקרה של חברות על לאומיות גם מעבר בין תרבויות של עמים ומדינות.)

ניתן להדגים נושא זה דרך השוני התרבותי הקיים בנושא של קבלה לעבודה ופיטורין.בתרבות העבודה הישראלית הנוהג המקובל בקרב עובדים בכירים בעזיבת תפקיד הוא הודעה מראש על עזיבה או לחילופין על פיטורין בטווח של מספר חודשים ומתן זמן לתקופת חפיפה עם המחליף. בתרבות העבודה האמריקאית מקובל שעובד שפוטר או עזב מרצונו עוזב באופן מידי את מקום העבודה.כמעט ואין תהליכי חפיפה בתפקיד.עובד העובר לעבוד בחברה בינלאומית צריך להכיר את מגוון התרבויות הקשורות לנושא זה כדי שיבין את הקוד התרבותי שבו הוא פועל.

ההיבט המבני:

השאיפה היא לפתח ארגון "זריז"( Nimble Organization) ארגון שבו עובדים לומדים לעבוד במבנים שונים ולבצע מעברים מצוותים הומוגניים לצוותים אינטרדיסציפלינריים,עובדים לומדים לבצע את עבודתם באתרים שונים (כמו שילוב בין עבודה מהבית לעבודה במשרד,עבודה תוך כדי נסיעות ועוד…) ובלוחות זמנים משתנים (עבודה על-פי פרוייקטים,עבודה ביום עבודה גמיש ועוד…),עובדים לומדים לעבוד בצוותים שבהם תפקיד ניהול הצוות משתנה בכל תקופה על-פי המשימה ,כאשר הקריטריון המכריע לקביעת המינוי לתפקיד הוא התאמת האדם למשימה ולא קריטריונים של ותק,השכלה וכו'…

ההיבט האישי:

בעולם המאופיין במעברים תכופים יש צורך לחזק את השילוב בין שלוש יכולות אישיות : היכולת הקוגניטיבית( I.Q) ,היכולת הרגשית ( E.Q) והיכולת הביצועית ( A.Q).

מושג החוזר בשלושת ההיבטים שצוינו לעיל הוא מושג ה"מעבר" והוא קשור ליכולת לנוע בגמישות,להיפרד,להתחבר וחוזר חלילה. לכל אחד מההיבטים הנ"ל יש מערך מיומנויות המאפיין אותו,מערך מיומנויות זה יש לרכוש ולאמן כדי להגיע לשכלול היכולת של יחידים וארגונים לעבור לעבודה ב"מקצועיות מזן חדש".

 

קישורים רלבנטים באתר: