מאת: ד"ר מירה חניק
הסיפור מפורסם באדיבות אתר הדרך למעלה
האם נשים עושות עסקים בצורה שונה מגברים? האם יש משהו באישיות של נשים, הגורם להן להיכנס לעסקים בראש אחר? והאם יש מקום ל"ערכים נשיים" בביזנס? יש כאלה האומרים כי ביזנס הוא ביזנס, וכולנו מכירים כמה "אמזונות" שבדרך אל הבנק איבדו צלם אנוש והרבה מן הגישה הנשית והאנושית שלהן (ולא שזה לא קורה לגברים, והרבה!).
אבל אין כמו ביקור בארצות הניכר, כדי לעורר מחשבות ולנער הנחות יסוד חלודות, ואכן, שאלות אלה מתעוררות בליבי לאחר חופשה קצרה בלונדון הקרירה והתוססת: ביקור באחת מחנויות ה"בודי שופ (שכידוע לחלק מכם, הן המקוריות, ואינן זהות לחנויות בשם זה הקיימות בארץ), הזכיר לי כיצד נשים יכולות לעשות עסקים בינלאומיים ולהרוויח מיליונים – בלי לאבד את ה"ראש הנשי" ואת החשיבה והערכים הנשיים.
כל מי שרוכשת ב"בודי שופ" מוצרי טיפוח ואיפור מעל לסכום מסויים, מקבלת כשי את המאגזין של הרשת (שמקיפה מאות חנויות ביותר ממאה מדינות ברחבי העולם). במאגזין מככבת אניטה רודיק, המייסדת, והרוח החיה והמדהימה מאחורי הצלחה בינלאומית ללא תקדים, שהיא ה"בודי שופ".
אניטה היא היום אישה במיטב שנות החמישים, שלפני יותר מעשרים שנה גידלה בגן ביתה, אחד מפרוורי לונדון, צימחי מרפא, מהם הפיקה משחות ושיקויים טיבעיים שונים. אחרי שגמרה לחלק מטוב-הארץ לחברותיה ולכל בני משפחתה, לקרובים ולרחוקים, החלו אנשים לדחוק בה שתמכור את סחורתה – שהיא משובחת ביותר. אניטה התנגדה לכך במשך שנים רבות וסיבותיה
עימה: אינני אוהבת את עולם העסקים, טענה. ביזנס זה דבר חסר לב, אכזרי ונצלני, ואינני מוכנה לדרוך על אנשים כדי להרוויח! לא אוכל לסבול ניצול של עובדים רק כדי להרוויח כסף, וגם הרעיון של פירסום יקר בתקשורת, שמייקר את המוצר במאות אחוזים, אינו מקובל עלי! בקיצור – ראש משוגע לאניטה זו.
רוצה לעשות עסקים ולהישאר אנושית!
שמעתם כדבר הזה? הרי אי אפשר גם לעשות כסף וגם להישאר ישרים, לא לזהם את כדור הארץ, לא לנצל ולרמות את העובדים והצרכנים, ולא לדרוש מהם לשלם עשרות דולארים עבור מוצר ששווה דולר אחד או שניים, בגלל הדוגמניות היקרות המככבות בפירסומות עליו.. . כדי לקצר את הסיפור, אניטה "נכנעה" לדורשי טובתה, והסכימה לבסוף לפתוח חנות קטנה למוצרי טיפוח טיבעיים באחת מפינות לונדון הנסתרות (החנות הראשונה הייתה צמודה לבית-לוויות.. .) אבל היא נשארה צמודה לערכיה: ה"בודי שופ" מייצרת מוצרים טיבעיים, ללא ניסויים בבעלי חיים (בחנות אומרים לך שאין לדעת אם המוצר היפו-אלרגי, משום שלא נוסה על בעלי חיים); עובדים בבית החרושת בעולם השלישי מקבלים משכורות כמו בבריטניה; כל האריזות נבדקות מבחינת
איכות הסביבה, ורובן ממוחזרות; ה"בודי שופ" לעולם לא מפרסמת תמורת כסף בעיתונים, טלביזיה, וכד'. היא מקבלת המון פירסום חינם (מיד תבינו איך!) מכל אמצעי התקשורת. ואיך היא עושה זאת ומצליחה לצמוח עוד ועוד מדי שנה, להתגאות ברווחים של עשרות מיליונים, לפתוח עוד ועוד חנויות ברחבי העולם, ולהנות מהגדלת רווחים עיקבית זה יותר מעשרים שנה (אם כי לא חופשי לגמרי מבעיות רגילות של ביזנס)?
היא עושה זאת, לטענתה, דווקא בזכות הערכים החשובים לה, ובזכות מה שהיא קוראת "שיטת ניהול נשית". אניטה טוענת שמה חשוב לה יותר מרווחיםהיא התחושה של עובדיה שהם חלק ממשפחה, ולכן היא נוסעת ברחבי העולם לכל החנויות שלה, ומבקרת אותם. העובדים הם שותפים לחלק מן הפרוייקטים הסביבתיים שלה, התומכים כל פעם ברעיון חדש: איכות הסביבה, הצלת יערות הגשם, סיוע לפליטים, מזון לרעבים, ועוד ועוד. אם תיכנסו לחנות של ה"בודי שופ", לא תראו בחלונה פירסומת למוצרי החברה, אלא רק לפרוייקטים חברתיים או סביבתיים: "מחזרו את האריזות", זועקת הכרזה הקיימת כרגע בחנות בה ביקרתי בלונדון באוגוסט. והמבקרים מקבלים שיעור בחשיבות של מיחזור חומרים, והצעה כספית: החזירו כך וכך אריזות משומשות, ותקבלו זיכוי על הקנייה הבאה בחנות.
וכאן טמון סוד הפירסום הנפלא שיש ל"בודי שופ" בכל אמצעי התקשורת – ללא השקעה של פרוטה מצידו: אמצעי התקשורת אוהבים את השיטה הייחודית -שהפכה מזה עשרים שנה מודל לחיקוי לחברות רבות אחרות בעולם, והם מעניקים לה שפע של פירסום חינם. החל מן היום הראשון בו פתחה את חנותה במקום המוזר – בית לוויות, ועד היום, לא מניחים לה אמצעי התקשורת לצלול אל תהום הנשייה. כאשר העובדים בחנויות הילכו בחולצות עם מסר "הצילו את
הלוייתנים", וכאשר מילאה את חלונות החנויות בכרזות "הצילו את יערות הגשם", או כאשר המציאה את רעיון מיחזור האריזות – לא השאירה אותה התקשורת בצל. היא זוכה לפרסומת בערך של מיליונים – בחינם, ומבוקשת מאד לראיונות בכל עיתוני הנשים והעסקים בעולם.
עיון קצר במאגזין המחולק בחנות (והמודפס – איך לא – על נייר ממוחזר), משובב ומרומם את הנפש. בצד מאמר אחד על מוצר חדש של החברה, מככבים בו הצעות לשיפור הנוחיות בחיים באמצעות ספקי אנרגייה טיבעיים (כמו ניצול אנרגיית השמש, שימוש ביתי במוצרים העשויים מן הטבע וניתנים למיחזור, ועוד); רעיונות על ארומה-תרפייה, על אקו-טוריזם ועל דברים מוזרים שעושים בארצות שונות בעולם; ומאמר על נשים בעלות ג'ובים מעניינים, הנוגעים כולם, כמובן, לאיכות הסביבה ולשימור הטבע. לצידם מאמר מרתק עם תמונות נדירות על פולחנים הקשורים למחזור הנשי; ועוד רעיונות להתמודדות עם מאלריה, על שיזוף בטוח, על טראקינג עם שבטים נוודים, ומה לא.
אניטה, את מעוררת בליבי קינאה ותשוקה לראות גם בארצינו הקטנטונת מעט מן הערכים שאת מייצגת! וגם אם אתם מחייכים לעצמכם מתחת לשפם ואומרים בליבכם שאני נאיבית, ושהיא עושה את כל הדברים היפים האלה בסופו של דבר בשביל חשבון הבנק שלה – הרי למי איכפת אם כן? הלוואי שהרבה עסקים אחרים ישגשגו כמוה, אבל יכניסו רק מעט מן הנשמה-יתרה והערכים האנושיים של אניטה רודיק לעסקים שלהם – כולנו נרוויח ונהנה מכך!
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" נובמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |