יש שאלות ?

מתוך knowledge technologies מבית: M.P-Yaad

גיליון מס' 22 מאי 2003

השאלה שאלות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. שאלה טובה יכולה לגרות למחשבה ולהמחיש את המשמעות האמיתית של נושא ההרצאה . במאמר זה נציג שני היבטים לשאלה טובה: 1.תוכן השאלה  2.טכניקת שאילת השאלה  או: כיצד לשאול בדרך שתשיג את ההשפעה הטובה ביותר על הלומדים. על היבטים לשאלה טובה: תוכן השאלה וטכניקת שאילת במאמר שלפניכם.

1. אם בשרת יש 5 דיסקים ב- RAID5 ונפח כל דיסק הנו GIGA 20 מהו הנפח המקסימלי של הדיסקים שיכולים להיפגע מבלי שנאבד מידע במערכת?

2. יש שאלות?

רוב השאלות אשר נשאלות בהרצאות דומות באופיין לאחת משתי השאלות הנ"ל. למרות שאלו עשויות להיות שאלות חשובות, הן לא בדיוק מגרות למחשבה עמוקה. לשאלה "מה הנפח?" יש רק תשובה אפשרית אחת נכונה, המושגת ע"י חישוב פשוט או הכנסה מכנית של נתונים לנוסחה. " יש שאלות?" זו שאלה אף פחות אפקטיבית: השקט הכבד המשתרר בדרך כלל בעקבותיה מבהיר היטב שתשובתם של מרבית הלומדים לשאלה זו תהיה כצפוי "לא", בין אם הבינו את החומר ובין אם לא.

שאלות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. שאלה טובה העולה במהלך ההרצאה או מטלה יכולה לעורר סקרנות, לגרות למחשבה, להמחיש את המשמעות האמיתית של נושא ההרצאה ולעורר דיון או צורה אחרת של פעילות לומדים, אשר מובילים לתובנות חדשות או עמוקות יותר.

שאלות סגורות (בעלות תשובה אפשרית אחת) אשר דורשות רק שינון או דקלום אינן מביאות לתגובות הנ"ל, ובוודאי שלא שאלות מסוג "יש שאלות?"

אז מה כן לשאול? אתם ודאי שואלים, ובכן, להלן מספר שאלות אשר יכולות לעורר תלמידים בדרך ששאלות מסוג "חשב מהו" לעולם לא יוכלו.

1.    הגדר את המושג במילים שלך

דוגמה: השתמש במושגים שילד (או סטודנט שנה א' או אפילו סבתא שלך) יכולים להבין, הסבר בקצרה את המושג "לחץ אדים" (או דיסוננס קוגניטיבי או מקדם בינומי או פתרון אידיאלי….).

זהירות – בשאלות מסוג זה, בקשו הגדרה מובנת וברורה של מושגים רק אם אתם בטוחים שאתם יכולים לעמוד במשימה (דוגמה: יתכן ולא כדאי לבקש הגדרות לאנטרופיה או מסה….).

2. הסבר תופעה מוכרת באמצעות המושגים שלמדת בקורס

• דוגמה: מדוע אתה חש בנוח ב-18 מעלות במזג אויר רגיל ושקט, קר ב-18 מעלות כאשר נושבת רוח, קפוא ב-18 מעלות בתוך המים ואפילו יותר קר כאשר אתה יוצא מהמים , אלא אם הלחות היחסית קרובה ל- 100%?
• דוגמה נוספת: קומקום המכיל מים רותחים מונח על הכיריים. אם תניח את האצבע סמוך לקומקום אך לא תיגע בו, הכל יהיה בסדר, אך אם תיגע בקומקום במשך יותר משבריר שנייה אתה תיכווה, מדוע?

3.         נבא התנהגות שיטתית לפני שאתה מחשב

מבלי להשתמש במחשב, הערך את הזמן שייקח לכל המים בקומקום להתאדות…

4. חשוב על מה שחישבת

• מצא 3 דרכים שונות לאמת את הנוסחה שאליה הגענו כרגע
• ע"פ פלט המחשב אנו זקוקים ל- 3657924 מטר מעוקב. האם יש לך השגות בעניין?

5.         סיעור מוחות

• מהן בעיות הבטיחות (סביבה / בקרת איכות….) עימן אנו צפויים להתמודד בתהליך היצור של היחידה אותה עיצבנו כרגע? (תקבלו קרדיט כפול על תשובה מקורית ועל הרשימה הארוכה ביותר וההגיונית) מהן דרכי ההתמודדות?

6. נסח שאלות

• חבר 3 שאלות טובות לגבי הנושאים אותם למדנו היום (אתה כמרצה יכול גם להבטיח לנסות לענות עליהן….).
• מצא בעיה (מאתגרת ויצירתית) בנושא שלמדנו ופתור אותה.

להצליח לחשוב על שאלות טובות זה רק חלק אחד מהעבודה. החלק השני הוא להצליח לשאול את השאלות בדרך שתשיג את ההשפעה הטובה ביותר על הלומדים.

לרוב אין הרבה מזל בגישות המסורתיות, אם תשאלו את המשתתפים כולם, ותמתינו שמישהו מהמשתתפים יענה ובכן … ישתרר אותו שקט כבד ומוכר ופתאום כולם יתעניינו בנקודות דמיוניות בחלל, העיקר שלא להביט בך ישירות וכך זה ימשך בעקביות עד שאחד מהם (ברוב המקרים – תמיד אותו אחד) יעלה על התשובה. מצד שני אם נבקש מתלמיד מסוים לענות על שאלה, רוב הסיכויים שהוא יילחץ, ובמקום לקדם חשיבה נקדם מבוכה.

להצליח לחשוב על שאלות טובות זה רק חלק אחד מהעבודה. החלק השני הוא להצליח לשאול את השאלות בדרך שתשיג את ההשפעה הטובה ביותר על הלומדים.

ניסיונם של מרצים רבים מראה כי הדרך הטובה ביותר לגרום לתלמידים לחשוב באופן אקטיבי במהלך הרצאה היא לשאול שאלה, לבקש מהתלמידים לעבוד בקבוצות של 3-4 אנשים, למצוא יחד את התשובה ואז לבקש מנציגים לחלוק את מסקנותיהם עם שאר המשתתפים. לגיוון התהליך, אפשר לבקש מכל תלמיד לנסות לפתור את השאלה בעצמו, ואז לעבוד בזוגות ולהגיע להסכמה.

ולסיום…שאלה ונקודה נוספת למחשבה: מחקר, שנערך לאחרונה בקרב מורים בתיכון, בחן כמה זמן הם המתינו לתשובה, לאחר ששאלו שאלות בכיתה. כמה זמן הם יכלו לסבול את השקט, לפני שמילאו את הפער בעצמם?

התשובה: הזמן הממוצע היה שנייה אחת!!! ולכן, אם התלמידים שלהם לא הגיבו, הדבר כלל אינו מפליא. שנייה אחת אינה יכולה להספיק לחשוב על תשובה, בייחוד אם השאלה מורכבת. עם זאת, ניתן להבין את מהירות הפרת השקט מצידו של המורה. כמו שיודע כל מדריך, כאשר אתה עומד מול אנשים, האדרנלין שלך פועל במלואו, ותחושת הזמן שלך מופרעת. חמש שניות של שקט יכולות להידמות לעשר דקות ואכן אותם מורים העריכו את זמן ההמתנה בין 2-5 דקות.

ניסיונם של מרצים רבים מראה כי הדרך הטובה ביותר לגרום לתלמידים לחשוב באופן אקטיבי במהלך הרצאה היא לשאול שאלה, לבקש מהתלמידים לעבוד בקבוצות של 3-4 אנשים, למצוא יחד את התשובה ואז לבקש מנציגים לחלוק את מסקנותיהם עם שאר המשתתפים.

על מנת להתמודד עם עיוות הזמן, ולדעת כיצד להתאים את עצמכם אליו, התאמנו: התבוננו במחוג השניות בשעון. דמיינו לעצמכם שאתם מרצים ומפנים שאלה לקהל. לאחר מכן, התבוננו וראו מהו פרק זמן אמיתי של חמש שניות. כעת הרימו את הראש, דמיינו מחדש את האירוע, את הקהל ואת השאלה וספרו עד חמש מאוד ל  א  ט. זהו, לכל הפחות, הזמן שעליכם להמתין.

יש שאלות?