LCMS – מערכות ניהול תכני למידה

מתוך: Knowledge Technologies , מבית M.P-Yaad

 גיליון 19  אוקטובר 2002

מהי מערכת ה-LCMS ומה תרומתה, השפעתה ויתרונותיה העסקיים על תהליך הלמידה הארגוני?  מהם ההבדלים בין מערכת LCMS למערכות ניהול למידה (LMS)? במסגרת מאמר זה נענה על שתי שאלות מרכזיות אלו. בנוסף, יעסוק המאמר במתודולוגית פריטי הלימוד (Learning Object), המהווה את גרעין התפיסה ב-,LCMS ואת השפעתו על מערך ה- e-Learning הקיים בארגון. כמו כן, ננסה להתיר את הסבך והבלבול הקיימים בהבנת ההבדלים בין מערכת LCMS למערכות  LMS  ו-CMS (Content Management Systems).  ולבסוף, נדון באופן שבו מערכות LCMS מגשרות בין ניהול ידע ל – e-Learning.

Learning Object

LCMS – Learning Content Management System

היתרונות העסקיים של LCMS למנגנון ההדרכה הארגוני

מערכות LMS ו-LCMS שונות זה מזו אך משלימות זו את זו

מערכות LCMS – החוליה המקשרת בין ניהול ידע ל-e-Learning

סיכום

 

פריט לימוד – Learning Object

לפני שמגדירים מהו ,LCMS יש צורך להסביר תחילה את מתודולוגית פריטי הלימוד (Learning  Objects). ניתן להגדיר "פריט לימוד" כפיסת לימוד עצמאית הכוללת תוכן והערכה (אמת מידה). פריט הלימוד צריך למלא אחר מטרה לימודית אשר הוגדרה מראש. פריט לימוד מתויג בד"כ ע"פ Meta-Data. Meta-Data  – צורת "תיוג" שבה נעשה שימוש על מנת לתאר מה כולל פריט הלימוד. ניתן להשוות זאת לברקוד שאנו מוצאים על קופסאות שימורים בסופרמרקט, בעזרתו מזהה הקופאית את המוצר, את מחירו, את ההנחות הכלולות בו וכיו"ב. ה- Meta-Data כולל אינפורמציה על התוכן הלימודי, כגון: כמה זמן נדרש על מנת לסיים את פריט הלימוד, שפת פריט הלימוד ודרישות הקדם (Prerequisite) הנדרשות על מנת לעבוד עם פריט הלימוד. ה – Meta-Data עשוי להגדיר גם את רמת הנגישות אל פריט הלימוד בהתאם לרגישות החומר (לדוגמה, לעובדי הארגון תהיה גישה לפריט לימוד מסוים וללקוחות לא).

 

הגדרת LCMSLearning Content Management System

כעת משהגדרנו מהו פריט לימוד נגדיר מהו LCMS. ההגדרה המקצועית מציגה את ה LCMS כמערכת המייצרת, מאחסנת, מרכיבה ומעבירה תוכן אלקטרוני ללומד באופן אישי בתצורה של פריטי לימוד. מערכות LCMS וספקי LCMS כנגזרת, נבדלים בתכונות ובפונקציות שהמערכות מציעות, קלות האינטגרציה שלהן עם מערכות מידע  ארגוניות סובבות, ויכולתן לשינויים והתאמות לצורכי הארגון.

rtf3435910880_497931539

 

 

למרות השוני ביניהן, כולן  כוללות באופן כזה או אחר את המרכיבים הבאים (ראה איור מס 1):

 

מחסן/מאגר פריטי לימוד מרכזי: בסיס נתונים מרכזי בו מאוחסנים ומנוהלים כל פריטי הלימוד.  המערכת מאחזרת פריטי לימוד מהמערכת לשתי מטרות: 1. לספק  ללומד את צורכי הידע האישיים שלו.   2. ליצור יחידות לימוד או קורסים בהתאם למטרות הלימודיות השונות עבור הדרג המנהל את הלמידה. התוצר הסופי ההדרכתי עשוי להיות מועבר דרך הרשת, ע"ג CD-ROM או בתצורת HD. ניתן להשתמש בכל פריט לימוד מספר לא מוגבל של פעמים. שימוש בסכימת XML*, היוצרת הפרדה בין התוכן לבין לוגיקת התכנות והקוד מאפשר את שלמות ומהימנות המידע הנשמר ללא קשר לפלטפורמת ההעברה. * ה XML מכיל תגים המתארים את האינפורמציה הקיימת במסגרת תוכן כלשהי. תגים אלה מאפשרים תחלופה של מידע בין מחשבים או בין מערכות תוכנה שונות ללא צורך להמירם לתבנית מיוחדת טרם העברת הנתונים. מתכנת יכול, לדוגמה, להוסיף תג הנקרא "שירות לקוחות", המודיע על תוכן המידע בכדי שמשתמשים שמחפשים קורסים בנושא שירות לקוחות בפורטל למידה כלשהו, יאתרו את המידע בנושא שירות הלקוחות באופן מהיר ונוח. בנוסף תהיה תחלופת מידע אוטומטית בין היחידה המקוונות למערכת LMS או למערכת האסינכרונית של הלומד.

 

מערכת אוטומטית לחילול תכנים:   אפליקציה זו נועדה ליצור פריטי לימוד הניתנים לשימוש חוזר אשר יהיו זמינים ממאגר פריטי הלימוד המרכזי. האפליקציה הופכת את תהליך יצירת פריטי הלימוד לתהליך פשוט ואוטומטי:  תבניות ותסריטים התואמים את אושיות פיתוח ההדרכה זמינים ליצרני התוכן המורשים; שימוש בתבניות אלו מאפשר ליצרני התוכן ליצור קורס שלם אם ע"י שימוש בפריטי לימוד קיימים ממאגר פריטי הלימוד המרכזי או ע"י יצירת פריטי לימוד חדשים או ע"י שילוב של השניים. 

ממשק העברה דינמי: ממשק התצוגה וההעברה של LCMS מאפשר את הצגת פריטי הלימוד על בסיס פרופיל הלומד, תכונות המעקב, פרסונליזציה, קישורים לחומרים תומכים וכיו"ב. הממשק ניתן לשינוי ולהתאמה ע"י הארגון: לדוגמה, התוכן יכול להיות מוצג בדפדפן הכולל את לוגו החברה, את הקו העיצובי הייחודי לה וכיו"ב. 

מערך ניהול והרשאות: אפליקציה זו מאפשרת לנהל מעקב אחר נתונים על הלומד, לשגר קורסי e-Learning מקטלוג של קורסים, לעקוב ולדווח אחר התקדמות כל לומד ולספק פונקציות אדמיניסטרציה בסיסיות. הנתונים המיוצרים ע"י אפליקציה זו יכולים להיות מוזנים אל מערכת ניהול למידה (LMS) שהם בדר"כ רובסטיות יותר בהיבט הניהול האדמינסטרטיבי של ההדרכה. על מערכת היחסים בין LMS  ל-LCMS וההבדלים בניהם להלן.

 

היתרונות העסקיים של LCMS למנגנון ההדרכה הארגוני

המבנה הארגוני של היום "שטוח" יותר מבעבר. ארגונים במאה ה – 21 פתוחים יותר לשיתוף ידע בין מרכיבי שרשרת הערך שלהם (ספקים, שותפים עסקיים, לקוחות, עובדים וכיו"ב). שימוש במערכות LCMS יקל על התקשורת בין כל מרכיבי שרשרת הערך של הארגון דרך חווית למידה אפקטיבית. מנקודת מבט עסקית, מערכת LCMS עשויה לתרום לארגון במספר דרכים:

  1. למידה בהקשר המתאים – מערכת LCMS בוחרת את פריטי הלימוד ומסדרת אותם ברצף, הנקבע כתוצאה מתשאול הלומד: תפקידו המקצועי, מיומנויות וניסיון קודמים ו/או כתוצאה מהערכה מקדימה. התוכן המוצג אז ללומד משקף את הצרכים האישיים שלו אל מול מטרות הארגון. גישה זו מבטיחה ש"עובד הידע" יקדיש את זמנו היקר רק לתוכן שהוא צריך, בניגוד למצבים שבהם הוא צריך לדלות את האינפורמציה הנחוצה לו מתוך אינפורמציה רבה ומיותרת; לדוגמה: במסגרת כיתתית, הוא מקווה שאולי המרצה בסופו של דבר יחשוף את המידע לו הוא זקוק. מערכת LCMS מאפשרת למידה לא ליניארית, אלא למידה מונחית חיפוש ממוקד – הלומד, בעל צורך לימודי ספציפי, יוכל למצוא באופן מיידי את הידע החסר לו למילוי צרכיו ובאופן עקיף יהיה מסוגל לגשת למקורות מידע נוספים אם ירצה.

לדוגמה: ניקח יועץ בתחום הניהול, אשר במסגרת משימה שהוטלה עליו, עליו לדעת איך לנתח נתונים עסקיים של השקעות בתחום הנדל"ן. היועץ שלנו יכול לחפש פריטי לימוד, או רצף של פריטי לימוד, המלמדים אותו איך עושים זאת. גישה זו בהחלט עדיפה על האלטרנטיבה: לנבור בספרים, לחפש קורס בנושא, לשוטט שעות באינטרנט ובקיצור לאסוף חומר (איסוף חומר דורש שלב נוסף של עיבוד ובניית החומר לתצורה המאפשרת את למידתו – דורש זמן נוסף..). אם התמזל מזלו של היועץ והוא מצא את החומר המבוקש הוא יצטרך להקדיש זמן נוסף על מנת להפריד בין מה שהוא כבר יודע לבין מה שחסר לו ואותו הוא צריך ללמוד.

פריט הלימוד המכסה את תחום השקעות בתחום הנדל"ן עשוי לכלול תכנים שיועץ אחר חיבר או הוסיף אליו במסגרת משימה דומה. לא רק שפריט הלימוד ממוקד, רלוונטי ובעל ערך, הוא אף יכול להצביע ללומד על יוצר פריט הלימוד, אליו יוכל לגשת לצורך שאלות נוספות או הבהרות.

בנקודה זו חשוב לציין כי מערכות LCMS עשויות לכלול גם פורומים על פריטי לימוד ספציפיים, בהם נאגר ומצטבר ידע פורמלי וא-פורמלי על אותו פריט לימוד.

  1. שמירה על הידע הלא פורמלי (Tacit Knowledge) בתוך הארגון – מה קורה אם היועץ שיצר את פריט הלימוד המקורי מהדוגמה שלעיל עזב את הארגון? היועץ החדש שלנו, העובד על המשימה, זקוק לידע הלא פורמלי (ידע שאינו מתועד) אך לא יכול לקבל אותו מקודמו. מה האפשרויות העומדות בפניו? הוא יכול לפנות לפריט הלימוד, שכאמור אוגר וצובר את הידע של קודמו בתפקיד; מערכות LCMS מאפשרות לעובדי הארגון לשמר ולשתף ידע שהם צוברים (לדוגמה:Best Practices), ובנוסף מאריכות את זמן המדף של הידע הנוצר ע"י העובדים, גם של אלו שכבר עזבו.
  1. אפליקציה אחת המתאימה ללימוד אוכלוסיה מבוזרת והטרוגנית – יתרון ברור של ארגון השומר מאגר פריטי לימוד מרכזי, הוא היכולת ללמד נושא מסוים, לקהלי יעד שונים. וגמה טובה לכך הוא הכרזה על מוצר חדש או שחרור של מוצר תוכנה חדש – בשיטה המסורתית תהליך הפיתוח וההעברה של הדרכה על המוצר החדש הוא מקוטע – לא רציף וחסר המשכיות. נדגים זאת דרך דוגמה: מחלקת ההדרכה יוצרת לכיתה חומרי לימוד המכוונים לאנשי שיווק ומכירות. בהמשך, מחלקת השיווק והמכירות מכינים ברושורים והדגמות מקוונות (באמצעות e-Learning) לטובתם של האינטגרטורים והלקוחות. מחלקת תמיכה ושירות לקוחות עונה על שאלות ללקוחות פוטנציאלים ומספקת תמיכה Post Sale  לרוכשי התוכנה. יתרה מזו, התוכנה החדשה עשויה לכלול מרכיב של EPSS  (Electronic Performance Support System) .  כיון שה-LCMS מנהל תוכן בראש ובראשונה ע"פ סכימת XML,  הרבה יותר קל  לבצע המרות של התוכן מ-e-Learning לתצורות אחרות של תוכן, כגון: White Papers, ברושורים לשיווק וכיו"ב, וכך לשרת את צורכי התוכן של המחלקות השונות בתהליך המתואר לעיל. כמו כן, מערכת LCMS יכולה לתרום רבות ליצירת המשכיות במעבר התכנים בין גורם אחד לאחר בארגון, ובאופן כזה לשפר את יעילות ההדרכה של מוצר חדש. כיוון שרוב האינפורמציה הנדרשת ע"י קהלי היעד השונים זהה, הרבה מפריטי הלימוד צריכים  להיות מפותחים פעם אחת בלבד. פריטי לימוד אלו יכולים להיות משויכים בעתיד לקהלי יעד שונים. ניתן להשתמש באותו פריט לימוד כדי ללמד את אנשי המכירות על פונקציה מסוימת במסגרת לימוד כיתתית, להפיץ אותו במסגרת ה-User Manual המיועד למחלקת תמיכת לקוחות או להעלות אותו מתוך מאגר פריטי הלימוד המרכזי כאשר המשתמש נתקע והוא זקוק לעזרה. מערכת LCMS מתנהגת כמקור יחיד, ממנו יכול הארגון ליצור, לנהל ולעדכן תוכן לכל אירועי הלמידה הקיימים בארגון בניגוד לארגון הלמידה בצורה נפרדת (חסרת קשר בין המחלקות השונות). 
  1. היכולת לעדכן וליצור תכנים באופן בלתי תלוי – שימוש ב-XML לצורך הפרדת התוכן משכבת ההצגה מאפשר שימוש חוזר (Reusability) של התוכן, אפילו אם מתודולוגית ההעברה תשתנה בעתיד (טכנולוגיית הדרכה חדשה וכיו"ב). זאת אומרת שאין צורך לפתח או לכתוב מחדש עשרות קורסים רק בגלל שטכנולוגיית ההעברה השתנתה. הפרדה זו מאפשרת ליצרני התוכן לעדכן קורסים בלי שעליהם לדעת איך לכתוב קוד. כל שעליהם לעשות הוא להשתמש בתבניות שמספק מחולל יחידות הלימוד. בדוגמה הקודמת מערכת LCMS יכולה למנף את יעילות תהליך פיתוח וניהול תוכן של גרסאות עתידיות של התוכנה: באופן רגיל, קורס המתוכנן לגרסה חדשה של תוכנה יכיל מרכיבי תוכן של הגרסה הישנה ושל גרסאות ישנות יותר. במקום ליצור קורס מחדש, מפתחי התוכן יכולים להשתמש בפריטי לימוד קיימים, תוך שהם משילים פריטי לימוד לא רלוונטיים ומחליפים אותם עם פריטי לימוד חדשים שהם יוצרים רק על פי הצורך. 
  1. הגברת ה-Know-How ושיפור הביצועים של הארגון, דרך שימור תוכן מסיבי – המרה של תוכן ישן, או כזה שנמצא בשימוש נרחב בארגון, דרך צינורות העברה מיושנים, עשויה להוות נכס אשר יכול להשפיע בשורה התחתונה על הארגון, נכס שבדרך אחרת היה הולך לאיבוד. דוגמה לכך יכול להיות מרכז שירות לקוחות שהשקיע זמן וכסף רב בפיתוח והעברה של קורסים מבוססי כיתה לאלפי סוכנים. מרבית התכנים עשויים להיות ייחודים לארגון ולא ניתן להשיגם בתצורת מדף. תהליך של פיתוח תכנים ייעודי בנושאים אלו והעברתם במסגרת כיתתית הוא יקר וקשה לביצוע בשיקולים של לוגיסטיקה ועלות, במיוחד כשמדובר במספר רב של לומדים. מערכת LCMS חוסכת לארגון כסף וזמן רב כאשר ניתן לפתח באמצעותה קורסי e-Learning על בסיס התכנים של קורסי הכיתה, תוך עדכון ושינוי תכנים רלוונטי בלבד.

במקרה זה חוסך הארגון פעמיים: פעם אחת ע"י חיסכון של זמן ומשאבים הנדרשים להעברת הקורסים בתצורה המסורתית (כיתות וכיו"ב), ופעם שניה בקיצור הזמן שמקדיש הסוכן ללימוד החומר הנדרש לו (כפי שהוצג כבר לעיל). כמובן שזמינות התוכן ב-e-Learning מאפשר ללומדים ללמוד בזמנים הנוחים להם ואשר תואמים את לוח הזמנים שלהם. 

  1. הבטחת עקביות הלמידה הארגונית בארגון מבוזר תרבותית– מיקוד וריכוז יכולת הניהול של פריטי לימוד ע"י שימוש במאגר פריטי לימוד מרכזי, מבטיח עקביות בהעברת המסרים הלימודיים של הארגון לקהלי היעד השונים שלו. יכולת ה – Meta-Data מסייעת בהעברת תכנים לדוברי שפות שונות. יתרה מזאת, למרות ש"מרכזיות" עשויה להיתפס כמודל קשיח, מערכות החילול של ה-LCMS וממשק ההעברה שלו מקל על נושא השפה, ע"י מתן אפשרות ליצור תוכן בהתאם לשפה הרלוונטית, ותיוג סוג השפה ב-Meta-Data.

לדוגמה: יצרן מכוניות גדול, המשנה באופן קיצוני את עיצוב מכונית ספורט הדגל שלו, יצטרך להטמיע את ההשלכות שבשינויים אלו לקהל יצרני החלקים הרחב שלו (ספקים). חלק מתהליך העברת הידע במסגרת זו עשוי להיות הצורך ללמד את מהנדסי יצרני החלקים שלו את ההשלכות של העיצוב החדש של הרכב על עיצוב וייצור החלקים החדשים. מאמץ זה עשוי לכלול פיתוח של קורס הכולל מרכיבים זהים של תוכן קשיח (לדוגמה: וידאו, גרפיקה) אך דורש קריינות וטקסט השונים ומתאימים לשפות השונות, כיוון שספקי החלקים שלו נמצאים בגרמניה, יפן, הודו וכיו"ב. פריטי לימוד שונים יכולים להיות שמישים לכל ספק וממשק ההעברה עשוי גם הוא להיות תואם את התרבות המקומית. למרות זאת החומרים וחויית הלמידה תהיה זהה לכולם. 

מערכות LMS ו-LCMS שונות זה מזו אך משלימות זו את זו

מערכותLMS  ו-LCMS מבצעות פעולות שונות. היתרון היחסי של LMS הוא ניהול הפן האדמיניסטרטיבי של הלמידה בצורה אפקטיבית בהיבט של שיקולי עלות מול תועלת. מערכת LMS נוקטת גישה ניהולית מרכזית ארגונית ללמידה, בכך שהיא רושמת וקובעת לוח זמנים לכל לומד, לקורסים סינכרוניים, א-סינכרוניים ומסורתיים ומבצעת מעקב אחר התקדמות הלומד בקורסים אלו. הצלחתו של לומד נקבעת ע"י מעבר בציר ליניארי, העובר דרך תכני קורסים ומבחני הערכה. בנוסף, הוא מאפשר למנהלי המערכת לעקוב אחר תשומות הקשורות ללמידה מסורתית בכיתה (לדוגמה: לוודא שהחומרים המתאימים זמינים לקורס ספציפי בזמן ספציפי וכיו"ב).

מערכות LMS מורכבות יותר מאפשרות מיפוי וניהול פערי ידע (Competency Management). המערכת מודדת פער ידע של לומד בודד בעזרת מבחני הערכת מיומנויות ובהתאם מכוונות את המשתמש אל הקורסים המתאימים ביותר, הנדרשים לצורך סגירת הפערים. בדרך זו מערכת LMS ממכנת את התהליך המסורתי, צורך הזמן והמתסכל, של התאמה אישית של קורסים ללומדים, ואפילו מספק מסלול פיתוח קריירה מוחשי ומקיף לכל חברי הארגון.

בעוד שמערכת LCMS מספקת לארגונים פונקציות בסיסיות של קטלוג והרשמה, פונקציות אלו אינן רובסטיות כמו אלו המסופקות במערכות LMS. מערכות LCMS לעומתן מתמקדות בתוכן ומאפשרות לארגונים  לבצע מעקב יותר רחב אחר האינטראקציה של הלומד עם התוכן, מאשר המעקב הנעשה ברמה אחת גבוהה יותר ע"י ה – LMS. מעקב במערכות LMS אופייניות מוגבל בסימון על  סיום קורס ומעקב בסיסי ביותר אחר ציוני בחינות. המיקוד של מערכת LCMS הוא לנהל ולהעביר תוכן שהלומד צריך, בזמן שהוא צריך אותו.

ה-LCMS עוקב אחר הגישה של כל משתמש לכל פריט לימוד, תוך מתן אפשרות לארגון לקבוע איך הלמידה מתבצעת, וכך לסנן החוצה תוכן אשר במידה זו או אחרת לא נעשה בו שימוש, או שאינו בנוי נכון בהיבט המתודי. מערכות LMS ו-LCMS לא רק שונות זו מזו, אלא גם משלימות זו את זו. כאשר הן משולבות באופן הדוק, אינפורמציה מועברת בין שתי המערכות באופן שחוויית הלמידה הנוצרת עשירה יותר ללומד ומספקת למערך האדמיניסטרטיבי של הלמידה כלי מקיף יותר. מערכת LMS יכולה לנהל קהיליות של לומדים, תוך שהיא מאפשרת לכל אחת מהן להפעיל את פריטי הלימוד המתאימים ביותר המאוחסנים ומנוהלים ע"י מערכת LCMS.  בהעברתו של התוכן, מערכת LCMS גם מסמנת את ההתקדמות האישית של כל לומד, "מקליטה" תוצאות של בחינות, ומעבירה אותן אל מערכת ה-LMS לצורכי דיווח. אם האינטגרציה המתוארת לעיל פועלת בצורה חלקה,  מערכות LMS וLCMS חייבות לפעול באופן הדדי                          (Interoperability). שניים מיתרונות המפתח שבשימוש בפריטי לימוד, Interoperability ו – Reusability מבוססים על  תקני XML ומתוארים ע"י Meta-Data סטנדרטי המוגדר ע"י גופי תקינה דוגמת IMS, AICC ו SCORM.

מספר ארגונים גדולים כבר מכירים ביתרונות של שימוש בתכנים "הטובים ביותר" שבארגון, ע"ג פלטפורמות שונות ללא קשר למקור יצירתם. הממשל הפדרלי בארה"ב כבר הכריז מזמן, שכל ספק                  e-Learning שירצה לעשות עסקים אתו, חייב לתמוך בתקן SCORM, ובאופן עקיף מקדם את הפיכתו של התקן לתקן דה-פקטו. גם בארץ מגמה זו של תמיכה בתקן הולכת ותוספת תאוצה. ספקי e-Learning בכלל, וספקי LCMS בפרט, מזהים את חשיבות התקן להצלחת מוצריהם ושירותיהם, והם משקיעים מאמצים בהפיכת מוצריהם לתומכי תקן.
מערכות LCMS – החוליה המקשרת בין ניהול ידע ל-e-Learning

ספקים, אנליסטים, מנהלי הדרכה, ידע ואחרים קוראים כעת לשלב בין תחומי ניהול הידע וה e-Learning. יחד עם זאת, חשוב לתת את הדעת להבדלים האידיאולוגיים הקיימים בין שני התחומים כיום, הבדלים אשר יתקיימו כנראה גם בעתיד:

 

  • תוכן ב e-Learning "עטוף" אחרת מתוכן בניהול ידע. השוני המהותי ביותר הוא בדרך שבה תוכן לימודי ותוכן ידע "עטופים". תוכן "ידע" אינו כולל את המטרות ההתנהגותיות המדויקות אליהן שואף התוכן הלימודי, וכן אינו משלב בתוכו את תפיסת העיצוב ההדרכתי/מתודולוגי שתוכן לימודי נבנה על פיו.
  • מתודולוגית ההערכה ביניהם שונה באופן מהותי. מתודולוגית ההערכה של מערך e-Learning שונה ממתודולוגית הערכה של ניהול ידע. ב  e-Learning ההערכה הנה אמפירית ומבוססת על ביצוע מעקב אחר הלומד, ושימוש במבחני הערכה פורמליים, בעוד שבניהול ידע ההערכה היא אמורפית ומבוססת על מדידת תרומתו של המשתמש הבודד ל"תהליך". מסקרים שנעשו, עולה כי  שלוש מתוך כל ארבע חברות שרכשו מערכות או שירותי ניהול ידע, אינן מבצעות כל מדידה על מנת למדוד את הצלחה/אי הצלחה/תרומה של המערכת / פתרון לארגון.
  • פתרונות e-Learning ו ניהול ידע מושפעות מרמות ניהוליות שונות בארגון. פתרונות e-Learning ו ניהול ידע מושפעים מרמות ניהוליות שונות בארגון. e-Learning נתפס כפתרון טקטי לצורך ספציפי ומוגדר, ובד"כ היוזמה מגיעה משכבת הניהול השניה (מנהלי IT, משאבי אנוש, הדרכה וכיו"ב). ניהול ידע, לעומת זאת, נתפס כפתרון אסטרטגי, פחות ממוקד במטרותיו הסופיות, והיוזמה אליו בד"כ מקורה משכבות הניהול הבכירות ביותר (מנכ"ל, סמנכ"לי שיווק, מכירות, תפעול).

 

ארבעה מרכיבים עיקריים עומדים במהותו של כל פתרון ניהול ידע, ותורמים להשפעתו בארגון: ניהול תוכן.  למידה.  מעקב אחר מומחי התוכן.  שיתוף פעולה (קולבורציה). מערכת LCMS יכולה לתרום לכל אחד מהמרכיבים הללו באופן הבא:

ניהול תוכן: תהליך פורמלי של המרה, איסוף וארגון של הנכס האינטלקטואלי של הארגון במיקום אחד מוגדר, בצורה של פריטי לימוד, חיוני על מנת להבטיח שהידע נשמר באופן אפקטיבי. תהליך זה מקטין את הזמן והעלויות של משתמשים בודדים, שיצירה של תוכן זהה נמנע מהם, וכן את הזמן שבחיפוש אחר אינפורמציה ספציפית בתוך הארגון. כמו כן, הדבר מונע עזיבה ו "התנדפות" של היומנה (Know-How) מהארגון בעקבות מעבר או קידום של אדם זה או אחר.

למידה: הידע האגור בראשם של בני האדם מהווה הן את "עמוד השדרה" והן את ה "תוצר הסופי" של כל מערכת ניהול ידע, על כן לארגון אינטרס ראשון במעלה להבטיח סביבת למידה גמישה ויעילה לרשות העובדים שלה. ה"החומר הנכון בלבד" בלמידה, המועבר ע"י מערכת LCMS, מהווה בבירור יתרון לתוכנית ניהול הידע של הארגון.

מעקב מומחים: אם ארגון מעוניין לנצל את היתרון של ההון האנושי, הוא חייב לקבוע מי יודע מה ואיפה אותו אדם נמצא או היכן אפשר להשיגו. מערכת LCMS יכולה לעזור ללומדים לאתר את מומחי התוכן הנכונים בזמן הקצר ביותר.

שיתוף פעולה (קולבורציה): עצם קיום אינטראקציות פורמליות וא-פורמליות בין המומחים לבין הלומדים, יוצר בד"כ  מקור  ידע נוסף. מערכת LCMS יכולה לקדם שיתוף פעולה ע"י הגשת פריטי לימוד למשתמש, בצירוף אינפורמציה לגבי יוצרו. כך יכול המשתמש לפתור ולעקוב אחר נושאים לא פתורים או סתומים, ולחלוק תובנות חדשות מול מומחה התוכן או מול משתמשים אחרים. כך מגשרת מערכת LCMS הלכה למעשה בין הפערים שבין ניהול ידע ללמידה, בעיקר כאשר עוסקים בתכני הלמידה של הארגון. עם מערכת LCMS, משתמשים מהארגון יכולים להתנהג הן כמומחי תוכן ויוצרי תוכן והן כמשתמשים.

יוצר תוכן יכול להיות מומחה תוכן, מנהל ידע, מדריך או מנהל יחידה עסקית בתוך הארגון.

היעילות של מערכת LCMS  (Reusability ניידות, ומהירות ההמרה),  והאופי הממוקד של חווית הלמידה שהיא מספקת, הופכים אותה למרכיב אידיאלי לכל תוכנית ניהול ידע ארגונית טיפוסית.

לסיכום מערכות LCMS מאפשרות לארגונים להשתמש באפליקציה אחת על מנת ללמד קהילות מגוונות של לומדים: עובדים, ספקים, ולקוחות. מערכת אלו מקטינות את משך הזמן הנחוץ לצורך פיתוח תכני למידה.  ע"י השימוש והשימוש החוזר בפריטי לימוד, יוצרת טכנולוגיה זו חווית למידה  ממוקדת, ובו בזמן מקצרת את הזמן הנדרש מהלומד עד לתפוקה, והתוצאות באות כמובן לידי ביטוי בסופו של דבר בשורה התחתונה של הארגון. ומה קורה בארץ? תחום מערכות ה-LCMS חדש יחסית בעולם, ובישראל בפרט, אך כבר כיום ניתן לראות כי ארגונים מפנימים את ההבדלים שבין מערכות ניהול ידע למערכות ניהול למידה ומערכות ניהול תכני למידה (LCMS).

 

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

יכול לעניין..

rtf3412152945_1513119088

ניהול ידע בחברות גלובליות

מאת: ענת גייפמן – ברודר* פורסם לראשונה בירחון משאבי אנוש מספר 231-232, מרץ-אפריל 2007   ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *