יחסי עבודה

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       ליובל המועסק כעורך דין במשרד עורכי דין, נולד בן. האם זכאי יובל להיעדרות בתשלום מעבודתו בעקבות הולדת בנו? תשובה: בחוקי העבודה אין כל התייחסות לנושא "ימי שמחה" – דהיינו היעדרות עובד מעבודתו לרגל אירוע כמו חתונה, הולדת בן/בת, ברית, בר מצווה. מונח זה הוא מונח הלקוח מהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, חוזים אישיים …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי כל אימת שקטן היקף משרה יש מקום לערוך שימוע. אך בנסיבות המקרה, לאור אופייה המשתנה של העסקת העובדת לא היה מקום להצהיר על בטלות השינויים בהיקף המשרה ולפצות את העובדת על כך.   ע"ע 173/06 מירה גרינשפן נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, ניתן ביום 8.11.2007, ע"י מותב …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       מעסיק של עובד, קיבל לידיו צו עיקול על משכורתו של העובד. לימים, איבד המעסיק את צו העיקול ועל כן לא העביר להוצאה לפועל את הסכומים שניתנים לעיקול מתוך משכורתו של העובד. כתוצאה מכך, חייבה לשכת ההוצאה לפועל את המעסיק בחוב של העובד וזאת לאור רשלנותו. האם פעלה לשכת ההוצאה לפועל כדין?    …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       בית הדין הארצי לעבודה קבע עקרונות בכל הנוגע למעקב שעושה המעסיק על תכתובת אי-מייל של עובד במסגרת העבודה והחדירה לתכתובת זו.   ע"ע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח' וע"ע 312/08 אפיקי מים אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ ואח' …

   מאת:  בני קיויתי*       שאלתה של א.  מחיפה   א. הינה בעלת עסק בחיפה, ומעסיקה עובדים שכירים. שאלתה: האם רשאי המעסיק לנכות ממשכורת העובד שכר שעת עבודה כעונש על איחור לעבודה?   תשובה   המעביד רשאי לנכות משכר העובד את זמן ההיעדרות עקב האיחור, ולא מעבר לזה. במקרים שהאיחורים לעבודה מצד העובד הינם בגדר תופעה שחוזרת על …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן – החוק), אוסר על פיטורים ועל פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד במצבים מיוחדים, כגון הריון, טיפולי פוריות וחופשת לידה ללא היתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים. ביום 7.6.2010 פורסם ע"י אגף ההסדרה במינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת נוהל בדבר אופן …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       עב' 2676/03 שבת מירב נ' הנסון (ישראל) בע"מ, ניתן ביום 26.8.2008, ע"י מותב בהרכב כב' השופטת מ. אריסון-חילו ונציגי הציבור מר מרצקי ומר ארגוב.   עובדות התובעת, גב' מירב שבת (להלן – מירב) עבדה כמזכירה אצל הנתבעת חברת הנסון (ישראל) בע"מ (להלן – החברה) מחודש ינואר 1992 ועד ליום 1.9.2002. בחודש אפריל …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       במקרה של חילופי מעבידים, כאשר העובדים נשארו לעבוד באותו מקום, עומדות למעסיק השני חובות כלפי עובדי המעביד הראשון, כמפורט להלן.   באשר לשכר עבודה או תשלומים לקופת גמל סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי כאשר עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית), קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס חופשה, בו ירשמו ביחס לכל עובד הפרטים הבאים (שנקבעו בתקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז-1957): שם, שם אב, שם משפחה, מספר ת.ז, תאריך התחלת עבודה, מועד החופשה שניתנה, דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום, תאריך בו …

   מאת:  עו"ד הילה פורת*       ביום 8.3.2010 פורסמו ברשומות תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) (תיקון), התש"ע-2010 (להלן – התיקון), המתקנות את הוראות תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 (להלן – התקנות).   עפ"י התיקון, תקופת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק-בית היא שלושה חדשים (במקום שישה חודשים).   כמו כן, תוקנו מועדי תשלום דמי ביטוח …