10 צעדים להטמעת תוכנית אתיקה בארגונים

 

מאת: גליה שגיא*

ויונתן מנוחין **

פורסם לראשונה באתר דה מרקר בתאריך 31/7/13

ללא יישום הקוד והטמעתו הנושא מאבד את תשומת הלב הארגונית, האדישות חוגגת ושום דבר לא נשאר זולת עוד פוסטר על הקיר.

בעידן של פוסט מחאה חברתית הציבור הישראלי רואה בבעלי הון ובחברות עסקיות כבעלי מחויבות ציבורית ומצפה מהם להתנהלות הוגנת בכל הרמות. אחת ההשלכות של השיח הזה היא כי יותר ויותר חברות עסקיות מאמצות קודים אתיים שקובעים את הנורמות הראויות להתנהגות בחברות השונות, זאת מתוך הבנה שהטמעת הקודים מהווה כלי אפקטיבי בשמירה על כללי מנהל תקין, מניעת ניגודי אינטרסים ושחיתות בקרב עובדי החברות ומנהליהן.

אך אין די באימוץ קוד אתי. ללא יישום הקוד והטמעתו הנושא מאבד את תשומת הלב הארגונית, האדישות חוגגת ושום דבר לא נשאר זולת עוד פוסטר על הקיר. אז איך יש לבנות תוכנית אתיקה אשר תשנה את המציאות בארגון? הנה עשרה אבני דרך לאימוץ קוד אתי אפקטיבי בארגון:

 

  1. חדדו למה אתם צריכים תוכנית אתיקה: האם כדי ליצור שינוי ופיתוח ארגוני על בסיס המחויבות של הארגון לאחרים, בהתאם לערכים ארגונים כמו יושרה והוגנות או רק כדי לעמוד בדרישות הרגולציה. אם אתם מכוונים למקרה השני, חבל על הזמן. עובדי הארגון יקלטו שלא מדובר בשינוי של ממש, אלא בכסת"ח והתהליך יהיה מועד לכישלון.

 

  1. מינוי ממונה אתיקה בארגון בדרג ניהולי בכיר: אם אתיקה הינה חשובה לארגון, יש להתאים לתפקיד מנהל בכיר להנהיג את התהליך. מנהל זוטר מאותת לארגון שהנושא שולי והיחס יהיה בהתאם.

 

  1. שיתוף נציגי הארגון בפיתוח הקוד אתי: קוד אתי אמור לשקף את התפיסה הקולקטיבית של הארגון ביחס למה ראוי וחשוב. התובנות הללו נמצאות בקרב כלל עובדי החברה ונכון שעובדים מייצגים יהיו שותפים לתהליך, על מנת להציף ולזקק תובנות אלו.

 

  1. פיתוח מנגנון ניהול אתי: על המנגנון לכלול ועדת אתיקה וצוות נאמני אתיקה. תפקיד נאמני האתיקה הוא לשמש אוזן קשבת לעובדים להעביר נושאים לטיפול ועדת האתיקה בעת הצורך. תפקיד הועדה הוא לדון בדילמות אתיות, להמליץ על שינוי בתהליכי העבודה, ולדאוג להטמעה ולריענון של התכנים האתיים. רק עם הקמה של מנגנון ניהול, הקוד האתי יהפוך להיות חלק מהתהליכים שמוביל הארגון לאורך זמן.

 

  1. השקת הקוד כחגיגה ארגונית: הלחץ היומיומי לא תמיד מאפשר לעובדים זמן לעצור ולבחון האם פועלים נכון. השקת הקוד כדבר בעל חשיבות בארגון גורמת לעובדים לעצור לרגע, ומאפשרת להם לשנות את פעילותם בטווח הארוך.

 

  1. הטמעה: אתיקה אינה מובנת מאליה. לכן יש צורך בקיום הדרכות לכל עובדי הארגון והפועלים בשמו (כמו מפיצים וקבלני משנה), ביחס לדרכי הפעילות המצופה מהם. תהליך ההטמעה חייב להיות בהקשר לתפקיד אותו העובדים מבצעים. לדוגמא, הדרכה על כללי הפעילות תהיה שונה ביחידת הרכש לעומת מחלקת משאבי אנוש. ללא דיון יחידתי על הקוד, בהקשר המקצועי, יישאר הקוד כסיסמה יפה.

 

  1. תקשורת ושקיפות – על מנת שהקוד יישאר בתודעה, חייב הארגון לפתח תוכנית תקשור לקוד ולפעילות הנגזרת מתכניו. רכיבי התוכנית חייבים לכלול הסבר על הקוד ומשמעויותיו, וניתוח אירועים בחיי הארגון בהתאם לערכיו. בנוסף, על מנת לקדם אמון בארגון ובתכני הקוד, חייב הארגון לתקשר את תהליך ההטמעה של הקוד האתי, את דיוני ודעת האתיקה ואירועים חריגים.

 

  1. קביעת נהלים ומערכות בקרה במוקדי סיכון: ארגון חייב להשקיע מאמצים רבים על מנת לאתר התנהגות לא ראויה ולטפל בה, לפני שהדבר יהפוך להיות נורמה ארגונית. באזורים של סיכוני שחיתות, חייב הארגון להגדיר נוהלי עבודה כגון מתן טובות הנאה ואפיון מערכות יחסים אסורות עם לקוחות וספקים.

 

  1. בחינת אפקטיביות ההטמעה: לאורך זמן, הארגון חייב לבחון האם מנהליו ועובדיו מפנימים את ההתנהלות האתית והאם יש למקד מאמצי הטמעה ביחידות מסוימות. זאת באמצעות מדידת התלונות שנתקבלו, דרך שעות ההדרכה ומספר העובדים שעברו את התהליך וכלה בשאלוני עמדות ובחינת האקלים האתי בארגון. בארגון המקדם שקיפות, נכון וראוי לדווח לעובדים ולציבור על הממצאים של בחינת האפקטיביות.

 

  1. תיקוף חיצוני לתוכנית ההטמעה: בתוכנית אתיקה יש מורכבות ארגונית, ולכן לארגונים מומלץ להיעזר בגורמים מקצועיים על מנת לבצע בקרת נאותות של תוכנית האתיקה. בקרה זו, תוכל לעמוד לזכות החברה, במידה וזו תצטרך להוכיח שאירוע שחיתות שנתגלה היה נקודתי ואינו מעיד על בעיה מערכתית. הוכחה כזאת, יכולה להקל בעונשה ובאחריות ההנהלה הבכירה, במידה ותתבע בבתי משפט בבריטניה ובארצות הברית, בגין אירועי שחיתות.

 

*    עו"ד גליה שגיא, מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל

**  ד"ר יונתן מנוחין, ראש הקבוצה לאחריות תאגידית וקיימות BDO זיו האפט

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אוקטובר 2013. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

ניהול ערכים תשוקתיים – רגשיים, אתיים, כלכליים ומשחק הערכים לילדים ולמשפחה

מאת: שמעון דולן, סלבדור גרסיה ואבישי לנדאו     *  איך יוצרים ומשמרים את הלהט …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *