תסמונת הבט"ש

 

תסמונת הבט"ש  מאת: טל גת*

 

בט"ש הינם ראשי תיבות של ביטחון שוטף. זהו מושג מהצבא כמובן. מי שכבר מכיר אותי יודע שאני אוהב לשלב תובנות ורעיונות מעולמות שלכאורה שונים ומנוגדים.

 

אז עכשיו אתחיל: מי שמכיר את הבט"ש מהצבא – זהו עולם בפני עצמו. כאיש מילואים שמגיע לתעסוקת בט"ש, נדמה לך שכל הזמן קורים דברים, ואתה מקבל את התחושה שכל רגע יקרה משהו (לפעמים באמת קורה). כל הזמן דיווחים בקשר, מברקים בהולים על התראות מיידיות, פעילות יזומה ללא הפסקה.

 

האופי של הבט"ש הינו התרחשות בלתי פוסקת בזמן אמת. כל הזמן צריך לעשות משהו, ונדמה שהכל חשוב ודחוף. פעמים רבות באמת הכל דחוף וחשוב בבט"ש משום שאם לא זו תהיה ההתייחסות, בסוף, בדיוק ברגע שהורדנו את הדחיפות והחשיבות זה יקרה. התרעת הגדר האלקטרונית בפעם האלף הלילה, שהזנחנו לרגע כי אחרי כל כך הרבה התרעות זה טבעי – תיהפך לפיגוע טרור קטלני (וזה קרה !).

 

למרות הצורך לנהל בצורה כזאת את סוג הפעילות בבט"ש, קיימת בעיה – התמכרות ! אנחנו מתמכרים לקולות הדיווחים בקשר. לתצפתניות שכל רגע מדווחות משהו חשוד, לקשתיות שכל רגע מגלות משהו חדש, לטלפון שמזרים התראות מיידיות חמורות ובלתי פוסקות.

הבעיה היא שהתמכרות זו גומרת לנו צורך בלתי נשלט כל הזמן להגיב ולעשות משהו. ולא סתם, אלא לעשות את זה בלחץ, בדחיפות.

ובמצב כזה – מפסיקים לחשוב, כשמפסיקים לחשוב, עושים טעויות, לפעמים קריטיות.

למשל – לצאת למרדף מיידי ללא הערכת מצב והיערכות כנדרש, וליפול היישר לתוך מארב מתוכנן או לעלות עם טנק על מטען רב עוצמה קטלני (דברים שקרו כמה וכמה פעמים). בפעילות הבט"ש זוהי נקודה קשה מאוד להתמודדות, וגם אם עכשיו תוחקר, נכתב ונלמד הלקח, זה לא אומר שזה לא יקרה בפעם הבאה. זוהי טבעה של הפעילות.

 

הבעיה היא יותר חמורה, כי אנחנו לוקחים איתנו את דפוס ההתנהגות הזאת גם למצבים שהם לא בט"ש – למשל מלחמה. הדוגמה הבולטת ביותר הינה "מלחמת" לבנון השנייה. אני לא מתכוון לעשות כאן תחקיר מעמיק על המלחמה אלא רק לציין שהבעיה לא הייתה חיילים לא מאומנים או מחסור בציוד. זו תמיד בעיה, אבל זאת לא הייתה בעיה שהשפיעה באופן מהותי על התוצאה הסופית – השורה התחתונה. הבעיה הייתה הפיקוד, ובמיוחד הפיקוד הבכיר (רמת מח"ט ומעלה). אחרי כל כך הרבה שנים של "התמכרות" לפעילות בט"ש, הפיקוד הבכיר לא הצליח לעשות את ה"סוויטש" ולעבור מצורת חשיבה של בט"ש לצורת חשיבה של לחימה.

 

ועכשיו לעולם העסקי: גם שם קורה אותו הדבר.

נתחיל למשל בהשקעות (בבורסה): משקיעים שאינם סוחרי יום, אמורים לעשות היטב את שיעורי הבית שלהם, לחכות לרגע המתאים, ואז לפעול על פי תוכנית שהכינו מראש. למשקיעים אלו ישנה אסטרטגיה ומניות על הכוונת, והם מחליטים באופן טקטי על פעולה ספציפית על פי ההתרחשות בזמן אמת. הפעולות אינן רבות, אבל הן מאוד ממוקדות ועוצמתיות.

בשיחה ודיון שהייתה לי לא מזמן עם יועץ השקעות ותיק ובכיר באחד הבנקים הגדולים הוא הודה שקשה לו להישאר בצד ולא לעשות כלום. זאת הייתה תקופה שהדבר הנכון היה לעקוב אחרי המתרחש ולא לעשות כלום. אבל לאותו יועץ חסרה הייתה ההתרגשות הבלתי פוסקת של מסחר במניות, והוא חיפש בכל מחיר דרך להמשיך לפעול. הפעולה לא הייתה בהכרח הדבר הכי נכון לעשות, אבל הוא הרגיש צורך כפייתי לפעול !

 

גם בתחום הניהול בארגון: מנהלים (לא כולם כמובן) מתמכרים לפעילות: פגישות, מיילים "דחופים", החלטות. הם מרגישים שהם כל הזמן חייבים להחליט או לעשות משהו. אני מכיר מנהל בכיר בארגון בינלאומי מהמובילים בעולם שמחובר למייל כמו אינפוזיה. הוא כבר לא מצליח להישאר מרוכז למעלה מכמה דקות, גם בפגישות בעלות חשיבות קריטית, וחוזר לקרוא ולענות על מיילים חשובים ודחופים.

איכות ההחלטות של מנהל כזה, הסובל מתסמונת הבט"ש, בהכרח נמוכה מהפוטנציאל שלו.

 

פעמים לא מעטות אני נתקל בבקשות לדברים "חשובים ודחופים" במקום העבודה שלי. אני מתעקש להבין לעומק את הבעיה והצורך לפני שאני נוקט בפעולה. כאן לא צריכה להיות שום בעיה. אף אחד לא "במלחמה" ויש את הזמן לקיים את הכתוב: "סוף מעשה במחשבה תחילה". באופן זה גיליתי כמה פעמים שהבעיה והצורך שונים ולכן גם הפיתרון והפעולה הנדרשת שונים. גיליתי גם שישנם מנהלים שלא יכולים לסבול רגע אחד של חוסר מעש. הבעיה היא שחוסר מעש מבחינתם הוא כל דבר שלא כולל פעולה נראית מיידית, או מענה דחוף למייל. אני טוען שישנם רגעים לא מעטים שמוענקים לנו כ"חוסר מעש". צריך להפסיק להיכנע לתסמונת הבט"ש ולנצל את הזמן לחשיבה אסטרטגית, הערכת מצב, בחינת דרכי פעולה אפשריות. או אז, כשיגיע הרגע שתידרש בכל זאת תגובה לבעיה גדולה, חשובה ודחופה – נהיה מוכנים.

 

 

* טל גת, מנהל פיתוח בכיר בחברת הייטק בין לאומית, 8 שנים מג"ד קרבי במילואים

 

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" נובמבר 2011. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר