של מי האחריות הזו? איכות השיח, גישור, מטרות חברתיות, עסקים והקשר ביניהם

 

מאת: צפנת פלג בקר, מ.א. , מנכ"ל CMS- Conflict Management Strategy* ניר זיכלינסקי, רו"ח, שותף ומנהל המחלקה המקצועית ומחלקת Social Accountability  ב- BDO זיו האפט

 

 

 רקע

בשנת 1992 נכנס הגישור לראשונה בשערי המשפט בישראל על ידי תיקון לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984.  התיקון קבע, כי בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי להעבירו, בהסכמת בעלי הדין, לבוררות או לגישור או לפסוק בו בדרך של פשרה.  כיום, לאחר למעלה מעשור, ניתן לומר, שהגישור עודו בראשית דרכו, שכן מרבית יישומיו המשפטיים, העסקיים והחברתיים עדיין אינם מוכרים.  בחמש השנים האחרונות התרבו מספר המגשרים וכמות המרכזים הפרטיים והקהילתיים המעניקים שירותי גישור ובמיוחד תוכניות ההכשרה בגישור.

• חשיבות יצירת האיזון בין ביקוש והיצע

בעוד שפעילות זו הגבירה באופן ניכר את היצע המגשרים המבקשים להשתלב בתחום הגישור ובתוכניות הכשרה, הביקוש לגישור מצד גורמים פרטיים, ציבוריים והציבור הרחב התרחב אך במידה מועטה.  רמת המודעות למגוון האפשרויות הטמונות בישוב סכסוכים בהסכמה בכלל ובגישור בפרט אינה גבוהה בקרב הציבור הרחב.  במטרה להבטיח החדרה מוצלחת של הגישור ושל תהליכים נוספים לישוב סכסוכים בישראל, הכרחי לפעול לצמצום הפער תוך יצירת איזון בין ההיצע המקצועי לבין הביקוש לגישור. 

העמקת ההיצע באמצעות פיתוח מקצועיות המגשרים, מסלולי הלמידה ותוכניות ההכשרה מהותי למיצובו המקצועי של התחום ולהבטחת איכות המגשרים.  אך אין די בכך.  חשובה לא פחות חשיפת הקהלים השונים כמו גופים ציבוריים, רשויות, משרדי ממשלה, גופים פרטיים, ארגונים עסקים והציבור הרחב לכלים החדשים לישוב סכסוכים ולאפשרויות המגוונות הטמונות בהם.  במיוחד ראוי להגביר את המודעות של קהלים אלה לאפשרויות, שמציע הגישור ותהליכים אחרים, לישוב הסכסוך  בהסכמה  טרם פנייה לבתי משפט.  כאן טמון מירב פוטנציאל הגידול בביקוש. 

העלאת המודעות תגביר את השימוש בתהליכים ואף תחזק את מקצועיותם של המגשרים, שיצברו ניסיון תוך העמקת למידתם ושכלול מיומנויותיהם.  ההיצע והביקוש תלויים זה בזה: הציבור ישתמש יותר בגישור, ככל שאיכות המגשרים תשתפר, בעוד שמקצועיות המגשרים תשתכלל, ככל שרמות הביקוש לגישור יגדלו, והם יתנסו יותר בניהול התהליך.

 ישוב סכסוכים על רקע המצב החברתי פוליטי בישראל

בשנים האחרונות, בעוד המצב החברתי פוליטי באזור מתוח ומדרדר, מד האלימות עולה בהתמדה וגלי העוינות והשנאה גואים בין הישראלים לפלסטינאים, מידת הפניות להחדרתם של כלים דיאלוגים לישוב סכסוכים בתוך החברה הישראלית עדיין מועטה.   במצב בו מרבית האנרגיה מכוונת כלפי חוץ, קשה מאוד לעורר חשיבה ושיח ציבורי לגבי חשיבותו של הדיאלוג בתוך החברה הישראלית.  הצורך בכלים אלטרנטיביים לישוב סכסוכים והדרכים ההולמות ביותר להטמעתם בקרב הציבור אינם זוכים לתשומת הלב הראויה.  אין ספק, שההתפתחויות באזורינו מאיטות את קצב ההחדרה ואיכות הגישור  ותהליכים נוספים לישוב סכסוכים בישראל.

למרות הנטייה לעסוק בבעיות פוליטיות בוערות הדורשות פתרון מיידי, תהיה זו טעות לדחוק מסדר היום את חשיבות הדיון באופיים המתהווה של הדיאלוג והתקשורת וזאת במיוחד על רקע המצב החברתי פוליטי בישראל.   נורמות ודפוסי הידברות נוצרים ומשתרשים מעצם קיומן של האינטראציות האנושיות.  בחברה הישראלית השסועה והמפולגת, השתרשו נורמות המנסות לכפות הכרעה פוליטית בדרכים אלימות דווקא בעת מחלוקות עמוקות.  אבני בוחן לחברה נאורה ודמוקרטית הן היכולות ליצור מסגרות שיח הנחוצות במיוחד בזמן מחלוקת בטרם הידרדרותה לאלימות.  על כן, יש מקום למציאת מנגנונים ההולמים חיים בצוותא בעת קוטביות וחוסר הסכמה.  אם ברצוננו לעצב מנגנונים על בסיס של כבוד לאחר, סובלנות והידברות, עלינו להעלות לדיון ולמודעות הציבור את מגוון האפשרויות להידברות – דרכים המחזקות את הצד ההומני,  המעודדות את החיפוש אחר הסכמה ומציאת הדרך לחיים בצוותא גם אם לא מושגת ההסכמה.  הגישור ותהליכים נוספים שבהסכמה אינם רק אמצעים טכניים לפתרון סכסוך אלא הזדמנות ליצירת שינוי חברתי המקרב אותנו לחיים משמעותיים יותר ופחות כוחניים.

במצב של חוסר יציבות, בו החברה הישראלית מתמודדת עם בעיות ביטחון, משבר כלכלי וקיצוצים תקציביים, השאלה הנשאלת היא מי אחראי על החדרתם של מסגרות שיח ראויות לניהול ולישוב סכסוכים? לאיזה רמת מחויבות נדרשת המדינה בהחדרתם? האם אחריותה מסתימת ביצירת ההיצע או שעליה להיות מחויבת לקידום הביקוש? ומה תפקידו של הסקטור העסקי בעיצוב תרבות שיח איכותית בחברה הישראלית? 

הקשר בין עסקים, מטרות חברתיות וישוב סכסוכים

על רקע התפתחות אחריות חברתית בעסקים

מי שעוקב אחר הקשר בין עסקים לחברה בעולם בעשור האחרון, מגלה שהמגמה היא התהדקות הקשר ביניהם.  יותר ויותר משאבים של עסקים פרטיים מוקדשים למען מטרות חברתיות.  מדובר באחריות חברתית של עסקים לא רק בתרומות אלא באמצעות מעורבות ההנהלה והעובדים בפעילויות למען הקהילה, הקפדה  על איכות הסביבה, העלאת איכות חיי העבודה של המנהלים והעובדים, שמירה על זכויות אדם ואזרח, אתיקה בעסקים וכיוצא בזאת.   ארגונים הלוקחים על עצמם אחריות כלפי הקהילה בה הם פועלים אם בשמירה על איכות הסביבה ואם בסיוע באספקת מזון או תמיכה באנשים עם מוגבלויות, נדרשים לפעול גם על פי אמות מידה מוסריות ואתיות שונות כאשר מדובר, למשל, על סביבת העבודה** בה הם פועלים.  הכוונה לאינטראקציה שלהם מול עסקים אחרים, מול לקוחותיהם ובתוך הארגון עצמו כולל בין עובדים, בין עובדים להנהלה ובין הנהלה לועד.

ארגונים ועסקים מהווים צד בסכסוכים רבים הן במישור הצרכני והן במישור העסקי.  חלק מהסכסוכים אינו מטופל כלל וכך מוצאים את עצמם המעורבים בדבר ועמיתיהם לעבודה פועלים באווירה עכורה הפוגעת ביעילות העבודה ומורידה את רווחיות הארגון.  חלקם מתגלגל שנים בבתי משפט, כשהדבר כרוך בהוצאות משפטיות כבדות.   לעומת זאת, תהליכים לישוב סכסוכים בהסכמה בכלל וגישור בפרט, מציעים לגופים עסקיים אפשרויות מגוונות להתמודדות שהן זולות, מהירות, הוגנות ומאפשרות בניית מערכות יחסים מקצועיות ועסקיות לאורך זמן.  השימוש במנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה בתחום הפרטי והציבורי יכול להעצים את נכסי החברות, כגון: סביבת עבודה איכותית יותר, שביעות רצון עובדים ומוטיבציה משופרת לאורך זמן, מעגל לקוחות מורחב  ושירות מצוין, כלי ניהוליים חדשניים, יעילות ואפקטיביות משוכללת של הארגון,  עלויות ניהול סכסוכים ותהליכים משפטיים מצומצמות ורווחיות ארגון משופרת.  השימוש במנגנונים אלה יכול להיעשות לאחר פניה לבית משפט, אך חשוב מכך, גם בטרם הפניה לבית משפט, בטרם היציאה למלחמה, לפני ההידרדרות ביחסים, ההפסדים, העלויות הגבוהות וההסלמה במהלך החיים היומיומי.   הוא יכול להיעשות הן ברמת מיומנויות העובדים והמנהלים ויותר מכך ברמה הארגונית המערכתית, כפי שנעשה כיום בחברות מובילות בעולם כמו מוטורלה, הבנק העולמי, הבנק של אמריקה, ג'נרל אלקטריק, ג'ונסון וג'ונסון, מקגרו היל, של, פיליפ מוריס, ובארגונים ציבוריים כמו חיל האויר האמריקאי ורשות הדואר האמריקאית.

ובישראל, בטקס מכובד שהתקיים בינואר 2003 בבית נשיא המדינה ובמעמד נשיא בית המשפט העליון, שר המשפטים ונשיא התאחדות התעשיינים, חתמו גופים מובילים במשק  על אמנת הגישור בעסקים.  לאמנה הצטרפו גופים כמו: התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר, איגוד חברות הביטוח, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל (לה"ב), איגוד התעשייה הקיבוצית, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע, לשכת סוכני הביטוח בישראל, לשכת עורכי הדין בישראל, המועצה הישראלית לצרכנות, לשכת חשבונאים ויועצי מס מוסמכים בישראל ועוד.  גופים אלה הצהירו על העדיפות, שהם מעניקים ליישוב מחלוקות בהסכמה, והתחייבו לפעול להרחבת השימוש בגישור על ידם באמצעות פעולות הסברה, הכללת תנייה המציעה פניה לגישור בהסכמים בהם הם מתקשרים, שילוב הגישור בתוך הארגון וכן מול הצרכנים והלקוחות במטרה לנסות וליישב סכסוכים מבלי להזדקק לבית המשפט.

• מהתאוריה ועד הלכה למעשה

הדרך ארוכה

החתימה על האמנה מסמנת שלב ראשון והכרחי בתהליך השינוי של הטמעת תהליכים לישוב סכסוכים בהסכמה ובמיוחד של הגישור בעסקים בישראל.  גופים אלה לקחו על עצמם אחריות לשנות את האופן בו מנוהל השיח בעולם העבודה.  עולם העבודה מהוה נדבך מרכזי בהוויתו של האדם, המבלה את מרבית זמנו במסגרת עבודתו.   לאופן התנהלותו בעבודתו השלכות מהותיות על אישיותו ועל התנהגותו גם במישורים האחרים של חייו.  שינוי בדפוסי ההתנהגות בסביבת העבודה ישפיע על התנהלותו במעגלי החיים האחרים.

התחלה זו חשובה אך אינה מספיקה.  בפני המגזר הפרטי והעסקי עומד אתגר עצום.  אם ברצון אותם גופים להצליח במטרה אותה הציבו לעצמם בחותמם על האמנה, עליהם להמשיך לשלב הבא של שימוש ויישום הכלים ההולמים למימוש הצהרתם.

מהנעשה בעולם אנו למדים, כי מגוון האפשרויות לשילובם של כלים לישוב סכסוכים בעסקים רב.  בעשור האחרון שולבו כלים לישוב סכסוכים וגישור ברמות שונות בארגונים.  פיתוח מיומנויות תקשורת וגישור היא התחלה מצוינת אך כדי להטמיע באופן מוצלח את השימוש היום יומי לאורך זמן במיומנויות אלה, יש ליצור מנגנונים ארגוניים ותוכניות התפורות לצרכיי הארגון המאפשרים זאת.  בנייתן של תוכניות לישוב סכסוכים והתייחסות לישוב סכסוכים כתת מערכת בארגון מקובלים בחברות מובילות בעולם.  מגמה זו מתפתחת בקצב מואץ בחמש השנים האחרונות וראוי ללמוד מהידע שהצטבר בעולם בתחום ולהתאימו לצרכיי המגזר העסקי והציבורי בארץ.

שיתוף פעולה בין ארגונים ועסקים המבקשים לקדם הן את הצלחתם העסקית ובו זמנית לשפר את סביבת עבודתם קריטי להעלאת מודעות מנכ"לים, מנהלי משאבי אנוש ויועצים משפטיים לאפשרויות הטמונות בישוב סכסוכים ובגישור לארגונים.   יש לקדם את השימוש בכלים האופרטיביים המתאימים ביותר לצורכי הארגונים ולתמוך בפיתוח תחומים ספציפיים הדורשים מידע ייחודי כמו ענף הבנייה, הבנקאות והתעשייה.  העלאה למודעות ופיתוח התחום באמצעות כינוסים, ימי עיון, ועדות מומחים, הזמנת אנשי מקצוע מחו"ל ושיתופי פעולה עם האקדמיה יצעידו את הטמעתם של כלים לישוב סכסוכים בארגונים ועסקים קדימה.  מקצועיות המגשרים ומרכזי הגישור הפרטיים תשתפר ויוגבר הביקוש לשילובם במגזר הפרטי והציבורי.

סיכום ומבט לעתיד

הדרך להטמעתם של  מנגנוני שיח על בסיס של הידברות בישראל בכלל ובארגונים ובעסקים בפרט עדיין בראשיתה.   מכלול היישומים החברתיים, המשפטיים, הארגוניים והעסקיים של מנגנונים אלה עדיין אינו מוכר ועל מנת להביא להצלחת השימוש בכלים אלה בישראל, יש לפעול להעלאת מודעות הציבור לאפשרויות המעשיות הטמונות בהם.

יתכן שאתגר הורדת רמת האלימות באזורינו נשמע כחלום, אך בידי העומדים בראשם של ארגונים טמונה היכולת להצעיד אותנו צעד אחד קדימה לקראת הגשמתו.  השימוש בכלים ליישוב סכסוכים בהסכמה בארגונים עסקיים הוא דוגמא טובה לשילוב בין האינטרסים העסקיים לניהול יעיל ורווחי לבין שאיפתם של עסקים להיות מעורבים חברתית, לקחת על עצמם אחריות חברתית ולהוביל את האזור לצמיחה ולשגשוג.   ביכולתם להביא לשינוי בתרבות השיח בחברה הישראלית תוך העצמת ההישגים הטכנולוגיים והפחתת השימוש בדרכים אלימות.

 

* הכותבת צפנת פלג בקר עוסקת בישוב סכסוכים ובגישור, תהליכי שינוי ארגוניים וחברתיים בשילוב הגישה המערכתית לישוב סכסוכים ומנהלת האסטרטגיה לשעבר במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים.

**סביבת העבודה מייצגת את אחד משבעת מעגלי האחריות בגישה הכוללת לאחריות חברתית של עסקים.  המעגלים הנוספים הם: דיווח ובקרה, שיווק וצרכנות, אתיקה, קהילה, זכויות אדם ואיכות סביבה.

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" ספטמבר 2004. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר