ראשי » ניהול ומנהיגות » אתיקה וערכים » "סנאט": ישראל בשלה לאמץ את החקיקה האמריקנית שמעודדת אתיקה בארגונים וחברות בשיטת 'המקל והגזר'

"סנאט": ישראל בשלה לאמץ את החקיקה האמריקנית שמעודדת אתיקה בארגונים וחברות בשיטת 'המקל והגזר'

מאת : יואל צפריר, "צפריר תקשורת"

הודעה לעיתונות, 26.6.2005

 

"ישראל בשלה לאמץ את החקיקה האמריקנית שנועדה לטפח, לעודד ולהטמיע תוכניות אתיקה אפקטיביות בחברות ותאגידים על-פי שיטת 'המקל והגזר'. כלומר, שחברות שתאמצנה קוד אתי תזכה להקלה בעונש אם יתגלו מקרי שחיתות בקרבן ובלבד שאכן הפעילו קוד אתי ופעלה להטמעתו". כך קובע נייר עמדה שפירסם פרוייקט "סנאט", העוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. פרוייקט סנאט פועל בחסות ובמימון "קרן פרידריך אברט" הגרמנית ועל צוות ההיגוי שלו נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ איתן כבל (עבודה)  וח"כ אתי לבני (שינוי).

את הנייר העמדה חיברה עו"ד יסמין קשת, שניהלה בעבר את המחלקה המשפטית בתנועה למען איכות השלטון ועסקה רבות בנושאי ממשל, שקיפות וקידום חקיקה המטפחת אתיקה בארגונים.

לדברי עו"ד קשת, תוכנית אתיקה אפקטיבית, היא תוכנית להטמעת כללי אתיקה, שעוצבה, יושמה ועודכנה בצורה סבירה על ידי ארגון, בהתאם לאופיו, לגודלו ולתחומי פעילותו ובאופן שיש בו גם לעודד את העלאת רמת השמירה על החוק במסגרתו. התפיסה היא כי באמצעות "משטר פנים ארגוני" של תוכנית אתיקה אפקטיבית, ניתן לפעול לגילוי ולמניעה של עבירות פליליות טרם התרחשותם ולוודא את אכיפתו הכללית של החוק, ולא רק של החוק הפלילי. התוכנית כוללת, בין היתר, כתיבת קוד אתי ספציפי לארגון, אותו יש להטמיע בקרב העובדים והמנהלים.

בארה"ב , בתי המשפט מונחים להקל בעונשו של ארגון אם הוטמעה בו תוכנית אתיקה אפקטיבית, העונה לדרישות החוק. לגבי נושא משרה בארגון, רשאי ביהמ"ש אף לפטור אותו לגמרי מאחריות פלילית בנסיבות מסוימות.

מעבר לתחולת ההסדר על הדין הפלילי, הרחיבה הפסיקה בארה"ב את השלכותיה הפוטנציאליות של תוכנית האתיקה גם לתחומי המשפט האזרחי. כך למשל, בפסק הדין בעניין Caremark, שניתן בשנת 1996 על ידי ביהמ"ש במדינת דלוואר. מתברר, כי לאחר שהחברה נקנסה בסכום של כ- 250 מליון דולר בשל עבירות שונות האוסרות על תשלומים מסוימים לרופאים, תבעו בעלי מניות בחברה את הדירקטורים בתביעת ענק בגין התרשלותם בפיקוח על הנעשה בה, התרשלות שגרמה לחברה נזקים כבדים ביותר. הדירקטורים יצאו ללא פגע, בין השאר, משום שהצליחו לשכנע את ביהמ"ש, כי בחברה בה שימשו כדירקטורים הייתה קיימת תוכנית אתיקה והטמעה אפקטיבית וכי בכך יצאו ידי חובת הפיקוח ואין לראות בהם אחראים באופן אישי.

 

עו"ד יסמין קשת הדגישה, כי אחת התכליות של החקיקה האמריקאית היא לעודד ארגונים המספקים שירותים או מוצרים לציבור, להביא לקבלתו של קוד אתי ולהטמעתו במסגרת תוכנית אתיקה אפקטיבית.

תוכנו הספציפי של הקוד האתי נקבע על ידי הארגונים עצמם, תוך יישומם של עקרונות יסוד בסיסיים בתחום האתיקה, בהתאם לאופיו של הארגון וטיב העניינים שבהם הינו מעורב. ההנחה היא כי באימוצו של קוד אתי והטמעתם האפקטיבית של עקרונות אתיים בקרב הארגון יש כדי לתרום גם להעלאה משמעותית ברמת השמירה על החוק במסגרת פעולות הארגון.

עו"ד קשת מציינת, כי לאחרונה עודכנה החקיקה בארה"ב עקבות השערוריות בתאגידים  דוגמת "אנרון", "טייקו" ואחרים, אשר חשפו נורמות תאגידיות וחשבונאיות פגומות.

 

באשר למצב בישראל, מזכירה עו"ד קשת בנייר העמדה של "סנאט", כי ארגון שבי"ל ישראל (שקיפות בינלאומית) החל ביוזמה לחקיקה דומה עוד במחצית שנות ה-90'. בחודש ינואר 2003 יצאו שישה משפטנים ופילוסופים בפרסום, הכולל הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, המסתמכת על החקיקה האמריקאית. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2003 על ידי חה"כ יוסי שריד ויולי תמיר, אך התנגדות משרד המשפטים הביאה להפלתה.

ההצעה הונחה שוב על שולחן הכנסת ביום 4.8.2004 על ידי חה"כ אתי לבני, חמי דורון, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ ומלי פולישוק-בלוך, אך מאז לא זכתה להתקדמות כלשהי. אחרי עדכון החקיקה האמריקאית, נרתם חלק מהצוות שניסח את הצעת החוק  המקורית לעדכן אותה, בהתאם לשינויים שחלו בארה"ב, בתקווה שהפעם יצליחו לפקוח את עיני בית המחוקקים, להעביר את הצעת החוק בכנסת, ועימה לייבא את היתרונות שצמחו מחקיקה זו בארה"ב, גם לישראל, כגון הגברת רמת האתיקה בארגונים, בעסקים ובמסחר, וכן הגברת שביעות רצון העובדים במשק.

 

במשך השנים היו ניסיונות שונים בישראל לקדם את הנושא, לאו דווקא בדרך של חקיקה. כך למשל, לפני כמה שנים, יצא ד"ר דוד תדמור, אז הממונה על ההגבלים העסקיים ביוזמה של תוכנית אכיפה לחברות, אשר עוסקת רק בנושא ההגבלים העסקיים, אך שואפת למנוע עבירות מראש, כפי שקיים בחקיקה בארה"ב. גם הרשות לני"ע יצאה לאחרונה ביוזמה ופירסמה הצעה לתקנות המסדירות במידת מה את נושא הקוד האתי, ולמעשה מעודדות חברות לכתוב קוד אתי, ולדווח אם לא עשו כן. ישנן חברות ישראליות הקשורות לחברות בינ"ל גדולות, אשר יש בהן קוד אתי, אך בדרך כלל לא ניתן למצוא תוכנית אתיקה, כפי שקיימות בארה"ב.

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת"  יוני 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

values

ניהול ערכים תשוקתיים – רגשיים, אתיים, כלכליים ומשחק הערכים לילדים ולמשפחה

מאת: שמעון דולן, סלבדור גרסיה ואבישי לנדאו     *  איך יוצרים ומשמרים את הלהט ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *