ראשי » ניהול המשאב האנושי » יחסי עבודה » מעסיק אשר הפלה עובדת מחמת הריונה חוייב לשלם לעובדת פיצוי בסך 76,477 ש'ח

מעסיק אשר הפלה עובדת מחמת הריונה חוייב לשלם לעובדת פיצוי בסך 76,477 ש'ח

 

 מאת:  עו"ד הילה פורת*    rtf3330991446_435429390

 

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הליך קרקוע של עובדת בתפקיד מוטס בגין הריונה מהווה הפליה אסורה מחמת הריון וחייב את המעסיק לשלם לעובדת פיצוי כולל בסך של 76,477 ₪.

 

תע"א 1635/08 טליה אבלסון נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ניתן ביום 25.7.2011, ע"י כב' השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור מר חאג' יחיא ומר דקל.

 

העובדות

  1. התובעת, גב' טליה אבלסון (להלן – טליה) מועסקת בחברת אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן – אל-על) משנת 1995, תחילה בתפקיד דיילת אוויר, ולאחר מכן בתפקיד של מנהלת שירות בטיסה (להלן – משב"ית).

 

  1. טליה הודיעה על הריונה בתחילת נובמבר 2007 וביקשה שלא להיות מקורקעת. בקשתה של טליה נדחתה ע"י אל על וטליה היתה מקורקעת עד למועד לידת ילדה ביום 16.3.2008.

 

  1. תביעתה של טליה הינה למתן סעד הצהרתי בעניין אי חוקיות הנוהל שלפיו משב"ית נדרשת להודיע על דבר היותה בהריון מיד כשנודע לה על כך; עם ההודעה מקורקעת המשב"ית באופן מיידי ומשובצת לתפקיד על הקרקע; אם אינה מעוניינת בתפקיד חלופי זה, מוציאה אותה אל על באופן מיידי לחל"ת. כמו כן, התביעה הינה לחיוב אל על בפיצוי על הפגיעה בהכנסותיה של טליה שקורקעה בהתאם לנוהל, וכן לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפליה האסורה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון ההזדמנויות).

 

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

  1. הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1998, שחל על יחסי העבודה בין הצדדים, לעניין מועד קרקוע דיילות, אינן חלות על מש"ביות. עם זאת, אל על רשאית, צריכה וייתכן שאף חייבת להגן על מש"ביות הרות אף בהעדר הוראת קרקוע מפורשת. זאת, ככל שאכן קיימת הצדקה לקרקוען.

 

  1. אפילו צודקת אל על בטענתה שעבודתן של המש"ביות מצריכה מאמץ פיסי לא מבוטל, מאמץ הזהה בעיקרו למאמץ הנדרש מדיילות, והכולל בין היתר סיכון מסוים לפציעה, לא ניתן להסיק מכך שמדובר בסיכון החל בצורה מיוחדת ומוגברת דווקא על נשים הרות בחודשי הריונן הראשונים, באופן המצדיק הדרתן של מ"שביות מטיסות באופן מיידי כשנודע להן על היותן הרות. כדי להגיע למסקנה הזו, שהיא מסקנה רפואית בעיקרה, נדרשת חוות דעת רפואית, של רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית ו/או רופא בעל מומחיות רלוונטית אחרת.
  1. יש מקום לחייב גם מעבידים להיוועץ ברופאים מומחים ולקבל חוות-דעת רפואית מתאימה, בטרם ייכפו על עובדות שלהם שינוי בתנאי עבודתן אך בשל הריונן. זאת כמובן, למעט אם קיימת הוראה מפורשת בחוק המגבילה עבודה של אישה הרה, כמו למשל הוראת סעיף 10 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) או שקיימת הוראת מגבילה שכזו בתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001.
  1. אל על לא הציגה חוות דעת רפואית. בהיעדר חוות דעת שכזו ובהינתן שנטל ההוכחה מוטל על פי דיני ההפליה על המעביד, אין לקבל את טענת אל על לקיומה של הצדקה רפואית שכזו.
  1. את המסקנה כי אל על כשלה מלהוכיח את קיומו של סיכון רפואי כלשהו למש"ביות טסות להצדקת קרקוען, יש לסייג בנושא אחד ויחיד – הסיכון הנשקף מקרינה קוסמית. הוכח שחשיפה לקרינה מייננת ברמה מסוכנת מעמידה את העובר בסיכון וכי לאחרונה מתקיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים תהליך שבסופו צפויות להיקבע בתקנות הגבלות מסוימות על שעות הטיסה (בתלות בין היתר בנתיבי הטיסה) של נשים הרות, ובכלל זה כמובן על מש"ביות הרות.
  1. אף עוד בטרם הותקנו תקנות מחייבות מסוג זה, ברור שעל כל חברת טיסה, ובכלל זה אל על, לבחון את ההמלצות והמידע הבינלאומי העדכני בסוגיה זו, וליתן הוראות מתאימות שימנעו חשיפת נשים הרות (ועובריהן) למנות קרינה ברמות העולות על המומלץ.
  1. יחד עם זאת, כל שהוכח הוא שחשיפה לקרינה מייננת ברמה מסויימת מעמידה את העובר בסיכון. לא הוכח כלל שכל חשיפה מעמידה אותו בסיכון, ולמעשה להיפך. עולה בבירור שבמגבלות מסוימות ניתן גם ניתן לאפשר לנשות צוות אוויר להמשיך לטוס, לפחות לתקופה מסוימת ומוגבלת, ותוך פיקוח לבל יחרגו שעות הטיסה מהמומלץ.
  1. לאור האמור אף סוגיית הקרינה הקוסמית אינה מצדיקה את הדרך שבה נהגה אל על עם טליה.
  1. בהתאם להוראת סעיף 9א לחוק עבודת נשים, על אל על היתה מוטלת חובה לפנות ולבקש מהממונה על עבודת נשים היתר, בין היתר כללי ובין היתר פרטני, לקרקוע מש"ביות. מובן מאליו, שהיתר שכזה יינתן אם ורק אם תציג אל על בפני הממונה ממצאים רפואיים (ולכל הפחות חוות דעת של רופא תעסוקתי) התומכת בעמדתה.
  1. משנקבע שקרקועה של טליה היה שלא כדין, טליה זכאית להפרש בין שכר הבסיס לשעה אותו הייתה מקבלת לו הייתה ממשיכה בתפקיד מוטס, לבין שכר הבסיס אותו קיבלה לשעה עבור התפקיד הקרקעי. גם לגבי עמלות שעות נוספות ודיוטי פרי, משנקבע כי הקרקוע היה שלא כדין, זכותה של טליה להיות מפוצה על מלוא הנזקים הכספיים שנגרמו לה, ולא יכולה להיות מחלוקת שלולא הקרקוע טליה הייתה מקבלת את התוספות האלה. בנוסף, טליה זכאית לקבל פיצוי על אובדן דמי לידה, בעקבות קרקועה והפחתת שכרה.

נדחית התביעה לפיצוי על אובדן דמי אש"ל, מאחר שמדובר בתשלום שאמורה להיות הוצאה ברורה אל מולו.

כמו כן, על אל על לשלם לתובעת 10,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון ההזדמנויות וכן 10,000 ₪ פיצוי על עוגמת נפש.

כמו כן, מוצהר בזאת לבקשת טליה כי הליך קרקועה על ידי אל על בגין הריונה בוצע בניגוד לדין.

  1. סוף דבר – התביעה התקבלה. אל על חוייבה לשלם לטליה הפרשי שכר בסך 14,460 ₪; פיצוי עבור אובדן עמלת שעות נוספות ודיוטי פרי בסך 16,700 ₪; תשלום הפרשי דמי לידה בסך 25,317 ₪; תשלום בסך של 20,000 ₪ כפיצוי על עוגמת נפש ופיצוי על קרקוע שלא כדין בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות. סה"כ פיצוי בסך של 76,477 ₪. כמו כן, אל על תשלם לטליה הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבודה בחג פורים

   מאת:  עו"ד הילה פורת*         תקציר האם בחג פורים זכאי עובד ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *