ראשי » ניהול המשאב האנושי » יחסי עבודה » מעביד המעוניין להקטין היקף משרה של עובד מחויב לערוך לו שימוע

מעביד המעוניין להקטין היקף משרה של עובד מחויב לערוך לו שימוע

 

 מאת:  עו"ד הילה פורת*    rtf3427121818_236212519

 

בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי כל אימת שקטן היקף משרה יש מקום לערוך שימוע. אך בנסיבות המקרה, לאור אופייה המשתנה של העסקת העובדת לא היה מקום להצהיר על בטלות השינויים בהיקף המשרה ולפצות את העובדת על כך.

 

ע"ע 173/06 מירה גרינשפן נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, ניתן ביום 8.11.2007, ע"י מותב בהרכב הנשיא כב' השופט ס' אדלר, כב' השופט ע' רבינוביץ, כב' השופטת ו' וירט ליבנה ונציגי הציבור מר חבשוש ומר מוזס.

 

 

עובדות

 

1. המערערת, גב' מירה גרינשפן (להלן – מירה), הועסקה אצל המשיבה, האוניברסיטה העברית בירושלים (להלן – האוניברסיטה), כמורה לשפה הצרפתית, והחל מחודש אוקטובר 1998, מירה מועסקת במסלול עובדי הוראה על פי 'תקנון מסלול הוראה'. העסקתה הינה בחוזה מיוחד המוארך מדי שנה על פי כתבי מינוי המוצאים לה מדי שנה.
2. ביום 29.6.2004 הגישו עשרה מתלמידי כיתה שלימדה מירה מכתב תלונה נגדה לדיקן האוניברסיטה. לאור האמור במכתב התלונה, צומצמה משרתה של מירה מהיקף של 75% ל-50%. בשלב זה של צמצום היקף המשרה לא קויים למירה שימוע.
 
3. ביום 14.10.2004 הגישה מירה לבית הדין לעבודה בקשה לסעד זמני ובו נטענו, בין השאר, טענות בדבר צמצום היקף משרתה שנערך בעקבות תלונת התלמידים, ובלא שנערך לה שימוע. בדיון מיום 21.10.2004 הוסכם על הצדדים, כי האוניברסיטה תערוך למירה שימוע לעניין הפחתת היקף משרתה מ-75% ל-50%. למירה קוים שימוע ולאחריו נקבע, כי ההחלטה בדבר צמצום היקף ההוראה בשל תלונת התלמידים היא החלטה סבירה וההחלטה נותרה בעינה.  
 
4. הטענה המרכזית של מירה בבית הדין לעבודה הייתה, כי היא זכאית להעסקה במשרה מלאה מכח החוזה הראשון משנת 1998 שהוארך מדי שנה בשנה, וכי צמצום משרתה בשנים הרלוונטיות נעשה בלא שימוע, מבלי שהוכח שהצמצום נעשה מתוך אילוצים אקדמיים או תקציביים, או בגלל צמצום מספר התלמידים, ותוך הפלייתה לעומת מורות אחרות. עוד נטען, כי ההחלטה בדבר צמצום משרתה בשנת הלימודים תשס"ה הייתה שרירותית ונשענה על תלונות תלמידים שלא נבדקו, ולא עלו בקנה אחד עם תוצאות משאל ההוראה שנערך.
   
5. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, אך פסק לזכות מירה הוצאות משפט בסך 3,500 ₪, למרות דחיית תביעתה, בשל העדר שימוע באותם מקרים בהם קטנה משרתה. מכאן הערעור.
   
   
 

בית הדין הארצי לעבודה פסק

דעת רוב (כב' השופט ע' רבינוביץ):

 

1. טיבו של מסלול העסקה המיוחד בו הועסקה מירה הוא העסקה חד שנתית המסתיימת באותה שנה מבלי שקיימת התחייבות להעסקה בשנה נוספת. מה שמאפיין עוד העסקה זו הוא האופי המשתנה של היקף המשרה המושפע מנתונים חיצוניים כמו מספר התלמידים הנרשמים וגובה התקציב. נקבע כממצא עובדתי, כי היקף משרתה של מירה מעצם מהותו ניתן לשינוי בשל הנתונים החיצוניים וכי השינויים בהיקף המשרה לא נעשו משיקולים זרים, או תוך כדי הפלייתה על פני אחרים כמותה, או מתוך רצון להתנכל לה.
   
2. עצם העובדה שחוזה ההעסקה של מירה הוארך מדי שנה על בסיס החוזה משנת 1998, אינו מקנה לה זכות להיקף משרה קבוע ללא שינויים. בשל מהות העסקתה של מירה לא היה מקום שתפתח ציפיות, שמה שהיה בשנים מסוימות הוא שיהיה. מכל מקום, משמצא בית הדין האזורי שהשינויים נעשו מטעמים ענייניים בתום לב ולא משיקולים זרים – מירה לא הוכיחה את עילתה וממילא אינה זכאית להפרשי השכר שנתבעו.
   
3. אכן, היה מקום לערוך שימוע למירה כל אימת שקטן היקף משרתה לעומת שנה קודמת, שימוע שלא נעשה. אך בנסיבות הקיימות לא היה מקום להצהיר על בטלות השינויים בהיקף המשרה ולפצות את מירה על כך.    
   
4. סוף דבר – הערעור נדחה. בית הדין האזורי לעבודה פסק לזכות מירה הוצאות משפט, למרות שתביעתה נדחתה, בשל העדר שימוע בכל פעם שצומצמה משרתה. בנסיבות אלו, כל צד ישא בהוצאותיו.

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עבודה בחג פורים

   מאת:  עו"ד הילה פורת*         תקציר האם בחג פורים זכאי עובד ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *