מנהלי בתי-ספר כמנהיגים ארגוניים
לקראת הסמכת מנהלי בתי-ספר בישראל
מאת: ד"ר יעל פישר, עורכת מקצועית עיתון בפקס משאבים
הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 240, 2 בינואר 2001
הספרות הפוסט מודרנית, מתארת את ארגוני העתיד כארגונים אשר יהיו מסוגלים להתאים עצמם למציאות משתנה, הנובעת בעיקר מן השינויים הטכנולוגיים המהירים הקשורים לכניסתם של המחשבים לתחומי עבודה רבים ונוספים ולשכלול התקשורת בארגונים (Belasen ,2000) . כתוצאה ישירה מכניסתם של המחשבים לכל תחומי החיים, הרי שהמידע הופך לזמין ונגיש לכל המעונין ותשומת לב רבה ניתנת לריבוי ולהעשרה של מקורות המידע.
בתי-הספר, כארגונים משתנים, לא יוכלו להמשיך במתכונתם הנוכחית. הם צפויים לעבור שינויים לא רק במבנה ותהליכים אלא גם בערכים אותם ישאפו להקנות לבוגריהם. בראש ארגוני העתיד, ימשיכו לעמוד מנהיגים אשר תפקידם יהיה להצעיד את ארגוניהם ביעילות. לא פעם נאמר שיעילותו של ארגון תלויה ביעילותו של המנהיג העומד בראשו. Hesselbein, Goldsmith & Beckhard, 1997. ראיית מנהלי בית-הספר כמנהיגים, מצריכה מחשבה המיועדת לגיבוש התפקידים והמשימות של מנהלי בתי-הספר העתידיים.
אם אכן נסתמך על הספרות הדנה בסוגיות אלה, נצטרך לאמץ את הגישה שהמשימות שתעמודנה בפני המנהלים תדרושנה מצד אחד מיומנויות "קלאסיות" של ניהול ומנהיגות כבעבר, כמו תמיכה בעובדים, יצירת אקלים פתוח, הערכה, ייעוץ לעובדים והדרכתם, אספקת משאבים ופיקוח על השימוש בהם. ויחד עם זאת, מנהלי העתיד יצטרכו להיות בעלי יכולת חיזוי ארגוני, יכולת שיפור התיאום הפנימי בתוך הארגון והגדלת הגמישות, יכולת ההסתגלות לתנאים הסביבתיים המשתנים, ויכולת ראיית בית-הספר כארגון בעל גבולות פתוחים, הנושקים לארגונים אחרים – ציבוריים וקהילתיים (פרידמן, 2000).
פתיחת גבולות בית-הספר מביאה לידי הצורך של בדיקת עמדותיהם של ההורים, המורים והתלמידים כלפי המנהלים ודרך תפקודם וזאת מתוך אמונה שאלה האחרונים יכולים להיות לעזר בגיבוש מרכיבי ההכשרה הנכונה של מנהלי העתיד. במסגרת מחקר על בית-הספר האפקטיבי נשאלו הורים, מורים ותלמידים בבריטניה ובדנמרק מהו המנהל הטוב בעיניהם. ההורים הבריטים זיהו תכונות כמו בעל מיומנויות תקשורת טובה, אסרטיביות, מיומנויות ניהול אפקטיביות, נגישות ופתיחות, שמירה על משמעת, הבנה ואמפתיה כלפי תלמידים, הורים וצוות. המנהל הטוב נתפס בבריטניה כמעודד ומניע אנשים, פועל בעקביות ובהגינות, בעל יכולת להתפשר ולהבין, והוא גמיש, מסור ומחויב לתפקידו. הורים דנים אמרו כי המנהל הטוב הוא אדם שיש לו ראייה רחבה, משתף פעולה, מקרין השראה, בעל חזון והוא מורה מוסמך טוב. הוא בעל כישורי ניהול אפקטיביים, מעודד אנשים ומניע אותם, מבין תלמידים, הורים וצוות ומאציל להם סמכויות. חדשנות לא יוחסה כתכונה חשובה של המנהל, ויתכן שהדבר נובע מכך שתכונה זאת מיוחסת למקצוע ולא לאדם.
המורים ציינו במנהלים הטובים תכונות כמו מיומנויות תקשורת, היכולת להניע ולהקרין השראה על אנשי צוות ועל תלמידים, יכולת לגבש כיוון פעולה וחזון, נגישות ופתיחות. המנהל הטוב חזק גם בתקציבים ובכספים, מפגין מנהיגות חזקה ואסרטיביות, עקיבות והוגנות, מפגין אמפתיה ואכפתיות, שומר על משמעת. לא נמצאו בהקשר זה הבדלים ניכרים בין מורים בריטים לבין מורים מארצות אירופה אחרות.
התלמידים נחלקו לצעירים ולבוגרים. התלמידים הצעירים הדגישו נושאים ריגושיים כמו: נחמד, סימפטי, לא נוזף ושמח וכן דברים מעשיים או קוגניטיביים, כמו פותר בעיות, מסדר דברים, או באופן כללי – טוב לילדים. התלמידים הבוגרים יותר ציינו תכונות כמו מקשיב, מדבר עם ילדים, נגיש, פתוח, מקיים יחסים טובים. אם אכן, נתייחס לנאמר בספרות המקצועית, הרי שעומדת לפנינו סוגיה המצריכה חשיבה מחדש על הדרך הנכונה להכשיר מנהלים בעולם בכלל ובישראל בפרט.
פרידמן, י. (2000). הכשרה להסמכה לניהול בית ספר. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
Belasen, A.T (2000). Leading the learning organization. New York State: University of New York Press.
Hesselbein, F, Goldsmith, M., & Beckhard, R (1996). The leader of the future. San Francisco: Jossey Bass Publishers
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |