מנהיגות אזרחית בישראל: תפקיד ההנהלה בארגונים וולונטריים

סיכום הרצאות- יום עיון על הנהלות עמותות ומלכ"רים

פורסם לראשונה באוקטובר 2000

 

בעשרים השנה האחרונות עוברת ישראל, במקביל לשינויים דומים בעולם המערבי, מהפכה שקטה: "מהפכת המגזר השלישי". המלכ"רים והעמותות תופסים נפח וחשיבות הולכים וגדלים בפעילות החברתית והכלכלית בישראל. התפתחותו של תחום חדש ישן זה קשורה ומושפעת משינויים חברתיים וכלכליים רבים שעברו על החברה הישראלית שניתן לכנותם בהכללה

(ובזהירות רבה) – יסודה של חברה אזרחית. על מנת להבין את תפקידם וזהותם הייחודית של ה"מנהיגים האזרחיים" ( LAY LEADERS) יש למקמם בקונטקסט המושגי והחברתי הנכונים.

במסגרת יום העיון שנערך בג'וינט ב- 4.1.2000 פעלנו לשרטט את המפה המושגית בתיאוריה וכפי שהיא משתקפת במציאות הישראלית.

להלן סיכום פאנל בנושא: תפקיד ההנהלה בארגונים וולונטריים. בהשתתפות: יואל סיגל, עו"ד רינה שעשוע ועמי ברגמן בהנחיית  – דבורה בלום, כפי  שנכתבה על ידי טלי גורן ממכון ברוקדייל.

שאלה לחברי הפנל:

1. מהו תפקיד חברי ההנהלה ומהם הגבולות שלה;
2. מהן הגבולות של תפקיד ההנהלה (כלומר מה ההנהלה לא עושה)
3. מהו הקשר בין הנהלה לצוות עובדים.

עו"ד רינה שעשוע

ראשית אני רוצה להתייחס להרצאה של פרופ' יפה. לדעתי כיום כל מתנדב מצפה לתשלום או לתגמול. התשלום אינו חייב להיות בשכר.

ביחס לשאלות של הפנל. אני אביא שתי דוגמאות קיצוניות לתיאור תפקיד ההנהלה.

1. מדובר בבית אבות (מלכ"ר), שקיים שנים רבות. על פי התקנון האסיפה הכללית של בית האבות נבחרת על פי יחסי הכוחות בכנסת. בשנה האחרונה עם התחזקות האופוזיציה בכנסת גם האופוזיציה באסיפה הכללית התחזקה. אופוזיציה זו פנתה לרשם העמותות ודווחה לו על אי סדרים באסיפה הכללית.
2. בביטוח הלאומי במשך שנים לא היה רואה חשבון חיצוני. לאחרונה מונה לביטוח הלאומי רואה חשבונות אולם זה מחויב לדווח למנכ"ל. בביטוח הלאומי יש גם מצבים בהם מגמדים את חברי ההנהלה. לדוגמא משלמים להם החזרי נסיעות של אוטובוס.

מדוגמאות אלו עולה כי:

1. חברי הנהלה הם כלבי השמירה, ומתפקידם להבטיח כי הדברים יתנהלו בצורה תקינה, על פי חוק ועל פי התקנון. צריך להעמיד לרשות חברי ההנהלה את הכלים לבקר, לדוגמא – רואה חשבון שמדווח להם.
2. יש מצבים בהם רוצים לנטרל את כוחם של חברי ההנהלה, ולמנוע את השתתפותם – זהו מצב פסול.

יואל סיגל

אני הוא יו"ר ועדת שתיל. כאשר מוניתי לתפקיד כשלב ראשון ביררתי מהם תחומי המנדט שלי, כלומר, מהו כתב המינוי שלי. כתב המינוי הוא מקור הסמכות שלי ובלעדיו אינני יכול לפעול.

לועדת שתיל יש מספר תפקידים, והם:

1. קביעת מדיניות – גיבוש יעדים, אישור קווים מנחים ושותפות בניווט מהות הארגון. ההנהלה מציעה מדיניות, אולם מי שמחליט זו ההנהלה הציבורית.
2. אישור תקציב – תפקיד ההנהלה זה לבדוק האם יש הלימה בין חלוקת המשאבים למטרות שתיל.
3. אישור תוכנית עבודה – עלינו לבחון האם תוכנית העבודה הולמת את התקציב ואת היעדים. כאן עולה שאלת הגבול של תפקיד היו"ר. כיו"ר עליי לבדוק האם יש קשר בין היעדים לתוכנית העבודה והאם תוכנית העבודה תביא למקסימום תוצאות. אני לא נכנס לפרטים המקצועיים. יו"ר שומר על ראייה כוללת ולא נכנס לפרטים.
4. גיוס משאבים – היו"ר צריך לחבר את שתיל עם גופים אחרים, על מנת למקסם את העבודה.

תפקידי חברי הנהלה ויו"ר בשתיל

1. יש ישיבות קבועות של ועד מנהל – בכל שנה אנו מתמקדים בשניים – שלושה תחומים ובהם מושקעים מירב המאמצים.
2. יו"ר קשור עם יו"ר הנהלת הקרן – יו"ר פעיל בהנהלת הקרן, על מנת לקדם אינטרסים של שתיל.
3. ליווי פרויקטים – לעתים לחבר הנהלה יש משאבים וידע בתחום מסוים. לכן בתהליכי תכנון מתייעצים אתי כאיש מקצוע. אולם אני מייעץ רק בתפיסת עולם. בפרטים הקטנים אני מפנה לאנשי מקצוע אחרים.
4. ועדות משנה – לכל הפרויקטים יש לנו ועדות משנה.

שאלה: כיו"ר, למי נתונה הנאמנות שלך, האם אתה נאמן לקרן או לתורמים?

תשובה: הנאמנות שלי היא לכך שהקרן תמלא את היעדים שלה, כפי שהוחלט במסגרות הפורמאליות. כלומר, אם מישהו יתרום, עליי לדאוג לכך כי התרומה תופנה למטרות הקרן. בכך אני נאמן לתורם. מאידך, אני גם מחויב לארגון שיחייה.

שאלה: מה קורה עם תורם שמכתיב מה יעשו עם הכסף שלו?

תשובה: אם דרישות התורם הולמות את מטרות שתיל אז זה בסדר.

עמי ברגמן

אני אבחין בין הנהלה שמקימה ארגון לבין אלו שמקיימים ארגון. כלומר, מה בין חזון לקיום.

חברה אזרחית נבחנת בחזון, שכן היא נותנת לאזרחים כר פעולה עליו הם יכולים ליזום ולממש רעיונות. כך קמו רוב הארגונים הוולונטריים בישראל. כלומר, כיוזמה של אנשים שרצו להביא לשינוי חברתי. לדוגמא, עמותת שלומית, שהוקמה עקב רצון של אזרחים לאפשר לבנות שאינן דתיות לתרום למדינה במסגרת שירות לאומי. בשלב החזון יש צורך גם במשאבים. בדומה, בשלב הקיום יש צורך במשאבים ויש צורך בשקיפות. לדעתי תפקיד מרכזי של חברי הנהלה הוא למצוא את המשאבים החומריים והאנושיים לקיום העמותה.

דבורה בלום סיכמה ואמרה: רינה שעשוע התמקדה בתחום של פיקוח, יואל סיגל הדגיש את תחום הניהול ועמי ברגמן הוסיף את מושג יצירת החזון והובלתו.

 

דיון

הערה: לדעתי חשוב ליצור מקום בו חברי ההנהלה יוכלו להיפגש ולהידבר. כיום בפועל מי שמדבר ויוזם הם אנשי המקצוע ולא המתנדבים. אנשי המקצוע כותבים קוד אתיקה, מורים לחברי ההנהלה כיצד לפעול וכדומה – אולם בשיח הזה חברי ההנהלה כמעט ואינם משתתפים וזו בעיה.

שאלה (מאיר): לדעתי הניסיון לחדד את הגבול בין הדרג המקצועי לדרג המנהל לא הצליח ואף יצר קונפליקטים מיותרים. לדעתי יש מקום לפעול בכיוון ההפוך, כלומר לחזק את שיתוף הפעולה בין שני הגופים, תוך ניצול היתרון היחסי של כל צד.

תשובה (עמי): אתה צודק, אולם שיתוף פעולה איננו מספיק. מה שמשפיע בקשרים אלו זה הכימיה והכבוד ההדדי בין היו"ר והמנהל.

מלי: א. מתחושת בטן שלי הטיעון כי כיום אנשים מתנדבים פחות מבעבר אינו מדויק. לדעתי, גם כיום יש אנשים שמתנדבים מתוך דחף פנימי.

ב. בכנס היום דיברו על עמותות באופן כללי ביותר, אולם בפועל יש סוגים רבים ומגוונים של עמותות. לדעתי דיון בנושא של מנהיגות מתנדבת חייב להיות מקושר לסוגי העמותות השונות.

ג. אני רוצה להעלות בעיה שנוצרת בעמותות בשל ניגודי אינטרסים, כאשר אותו אדם שותף בהנהלת עמותה ובגופים נוספים שיכולים ליהנות מפעילות העמותה.

יואל: אני מסכים אתך ביחס לניגודי אינטרסים ויש לשאוף לצמצם זאת עד כמה שניתן. לדוגמא, יו"ר קודמת של שתיל עבדה בעמותה מסוימת. במשך תקופה זו העמותה נמנעה מלבקש סיוע משתיל על מנת למנוע ניגודי אינטרסים.

יואל: מהיום הזה עולה כי:

1. קיים שוני עצום בין העמותות ויש סכנה לתפור כללים מחייבים ואחידים לכל העמותות.
2. אני מסתייג מכך שחברי הנהלה הם כלב השמירה. כלב השמירה זוהי ועדת הביקורת. ההנהלה היא הגב של המנכ"ל והיו"ר.
3. יש סכנה להטביע את העמותות בבירוקרטיה.
4. פרופ' יפה העלה תפיסה שאני לא כל כך מסכים עמה. לדעתי, תפקיד חשוב של העמותות זה לשחות נגד הזרם החומרני שחודר לכל מקום.

אבי רמות: אם נקבל את תפיסתו של פרופ' יפה, שגורסת כי עמותה צריכה לפעול כעסק, אזי עולה השאלה מי יושב בועד המנהל. האם בועד ישבו אנשים בעלי סדר יום חברתי או שנביא לועד אנשי מנהל עסקים וכלכלנים. בארה"ב חברי ההנהלה הם אנשים עם כסף. בישראל זה פחות מקובל. אולי גם ישראל צריכה לאמץ גישה זו.

עמי ברגמן: התיאוריה של פרופ' יפה מנוגדת לערכים שלי. אני מאמין שיש עמותות שיכולות ללמד עסקים כיצד לפעול ולהפך. לדעתי עמותה צריכה להתנהל כארגון יעיל ולא כעסק.

מאיר: חשוב לזכור כי התנדבות במגזר השלישי היא בית ספר להרבה אנשים שאח"כ פונים למגזר הפרטי.

עו"ד רינה שעשוע: לפני זמן לא רב כאשר דיברנו על התנדבות הדימוי היה של "דודות שמתנדבות בוועד למען החייל". כלומר, נשים שלא נמצאות בשוק העבודה. עם כניסת הנשים לשוק העבודה מפת ההתנדבות משתנה. עיקר המתנדבים כיום הם גמלאים. כלומר, המתנדב הנפוץ כיום איננו אידיאליסט, כי אם הוא רוצה תמורה וסיפוק מעבודתו כמתנדב (לאו דווקא תמורה כספית). יחד עם זאת יש עדיין מיעוט של אנשים שמתנדבים בשביל האידיאלים.

מלי: אולי יש מקום להגדיר מחדש את המתנדב. אולי מתנדב זה לא כל מי שעושה פעילות ללא כסף. אולי יש תמורות אחרות שאדם מקבל ואז הוא איננו מתנדב.

הערה: על מנת למשוך מתנדבים לעמותות, חשוב כי העמותה והנהלות העמותה יהיו דינמיים ויקנו למתנדבים תחושה של תרומה. לדעתי חשוב מאוד לבחון לעומק כיצד נבטיח דינמיות זו של הנהלת העמותה.

שרה: דיון על הנהלה ציבורית שונה מדיון על מתנדבים. אלו הם שני סוגי מתנדבים שונים ויש להבחין ביניהם. כיום ברור כי יש רצף גדול ביותר בהתייחסות למי הוא מתנדב וברור כי למתנדבים שונים יש סיפוקים שונים. לדעתי, מתנדב ללא שכר איננו אידיאל שיש לשאוף אליו, שכן הוא מייצג רק את שכבת האנשים שיכולים להתנדב ללא שכר, כלומר אנשים מהמעמד הסוציו כלכלי הבינוני והגבוה.

טלי: לדעתי יש בעיה של מחסור במידע בקרב מנכ"לים וועדים מנהלים. לדעתי יש הכרח להעביר קורסים והשתלמויות בנושאים של זכויות וחובות, מה מותר ומה אסור, מהו חוק העמותות וכדומה, לכל האנשים שמחזיקים במשרות בעמותות.

 

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יולי  2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר