ראשי » ניהול ומנהיגות » מיומנויות ניהול » מה בין ניהול שינויים ורוח היהדות

מה בין ניהול שינויים ורוח היהדות

מאת: ענת דבש – פסיכולוגית ארגונית, מנהלת ד.ב.ש

פורסם לראשונה ספטמבר 2002

 

כולנו מתחבטים בדרך זו או אחרת בתהליכי שינוי :

כיצד אוכל לשבור דפוס לא בריא שסיגלתי?

כיצד להוביל תהליך של שינוי הרגלים?

כיצד להטמיע מהלך זה או אחר בארגון?

במסגרת קבוצת לימוד ללקוחותינו ומחקרים שאנו מקיימים בנושא, נתקלנו בזווית מעניינת (אם כי אציין שכבת לאם מבית דתי בעברה, ניהלתי  ואנהל כל חיי יחסי ריחוק וקירבה עם הנושא) באשר לשורשינו בתחום זה  והוא: תפיסת נושא השינוי בעולם היהדות. מטרות מאמר זה לתת הצצה מרעננת על רוח היהדות וזיקתה לתהליכי שינוי. במסגרת המאמר יוצגו הנושאים הבאים:

חשיבותה של ההתחדשות העצמית ביהדות

הרצון להיות מושלם

מקומה של התשובה בתהליכי שינוי

כיצד ל"נהל" את תהליכי השינוי וההתחדשות העצמית?

 

א. חשיבותה של ההתחדשות העצמית ביהדות

הידעתם: התורה מצווה על האדם שיאהב את עצמו וידאג לעצמו יותר מאשר

הוא מצווה לדאוג לכל אדם:

"ואהבת לרעך כמוך" -אך לא יותר ממך;

"אפס כי לא יהיה בך אביון", אבל שלך קודם לשל אחרים;

"וחי אחיך עמך" -אבל חייך קודמים לשל חברך;

"יש לו מנה רוצה מאתיים" – אלהים נטע באדם כוחות נפשיים, הדורשים

מאדם להתעלות וליזום.

כל חייו שואף אדם ליותר ובכך שונה האדם מבעלי החיים באופן מהותי. מכאן – שאדם צריך להיות בעל בטחון עצמי לפעול, וליצור ולהוציא את מה שגנוז בו מהכוח אל הפועל.

ב. הרצון להיות מושלם

כן, כולנו יודעים: הרצון להיות מושלם מהווה חסם התפתחות ושינוי, מצמצם חיים ומגביל חוויה? ומה נאמר בתורה על כך?

הרב שמואל יניב (מחבר "צפונות הנפש") אומר: היצר מנסה לפתות את האדם ומסיתו לאחוז ברעיון טוב כביכול -השאיפה להיות מושלם, להיות "כאלוקים, יודעי טוב ורע".

רצון זה מונע מהאדם את השמחה שהוא ראוי לה, מאחר שבכל דבר שיעשה האדם, הוא ימצא פגם כלשהו. המגמה לשאוף תמיד ליותר במקום לראות את המעלות הקיימות ולשמוח בהן מונעת מנשים וגברים למצוא בנו זוג איתם יוכלו לבנות משפחה, מכיוון שכל צד מצפה מהצד השני שיהיה מושלם, וכך הם נמנעים מיצירת קשר. הם מחפשים שוב ושוב ונוחלים אכזבה.

מה היא אם כן הנחת היסוד ביהדות בנושא – רק אלוקים הוא מושלם, ואילו על הארץ -דבר אינו מושלם…אז בואו ננסה, נתנסה, נשגה…ונחיה!

ג. מקומה של התשובה בתהליכי שינוי

ביהדות אנו רואים הוקרה רבה לתהליכי שינוי ותשובה:

דרכו של האדם סוגה בכישלונות, נפילות וטעויות.

גם ענקי רוח כאברהם, משה ודוד חטאו "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". הכינוי צדיק ניתן לאדם אחרי שנפל שבע פעמים וקם. "שבע יפול צדיק וקם".

מכאן: שהעיקר הגדול, שבו נבחן האדם הוא אם היה לו הכוח לשוב בתשובה שלמה, ואם התשובה זיככה את נפשו של האדם ועשתה אותו טוב יותר מאשר לפני כן.

אז מהו אם כן כוחה של התשובה?

וכך נאמר ביהדות – כאשר שב האדם, מנקה הוא את עצמו מכל עוון ומכל רגשות

אשמה המעיקים עליו, שהרי גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים, ואין

הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו.

תכליתה של התשובה- להביא אותנו לאושר המצוי בנו, אך נמנע מאתנו לזכות

בו, אל אף שהוא קרוב לנו מאוד, כנאמר "כי קרוב אליך הדבר מאוד". שכן לכל

אחד מאתנו יש כל מיני הנהגות, דעות קדומות והרגלים, שאנו משועבדים להם,

והם חוסמים אותנו מלהגיע ליעדינו ולאושרינו.

מעלות למצוות התשובה

  1. יסוד התשובה היא הבחירה החופשית.

יש לאדם בחירה חופשית מוחלטת לבחור את זהותו, את הכרתו ולקבוע את רגשותיו, ובייחוד את מעשיו, ויכול הוא לשנות את דרך חייו לכל כיוון שיחפוץ. לא הגורל קובע בשבילו מסלול מסוים, לא הסביבה גורמת לו להיות שמח או עצוב, לא התורשה מאביו ומאמו מכריעה אם יהיה טוב או רע, ולא המאכלים או האקלים מעצבים או אופיו המוסרי. האדם ברצונו יכול לצאת מכל מצב ולהיות טוב, מאושר , לומד ויוצר. זו מהות מצוות התשובה, שהאדם הוא בן חורין,

ואיכותו כאדון תלויה רק בו.

  1. העולם בנוי על יסוד הנפילה והעליה. תחילת הבריאה היא בצמצום האור האלוהי והסתרתו, ותפקידו הנעלה של האדם לגלותו. ואכן גם במהלך חיי האדם בלתי נמנעת הנפילה למצבים כמחלה, זקנה, קשיי פרנסה, דאגה לילדים ולהורים, לעם לקהילה ועוד. ודווקא מתוך הקשיים מתגלה ערכו של האדם כנאמר: "שבע יפול צדיק וקם" ועוד אמרו חז"ל : "התשובה קדמה לעולם".
  2. השגרה משעממת את האדם וגורמת לו סבל. אדם רעב למשמעות, לחוויה, לשייכות, לתנועה, שיש בה תקווה לגאולה, להידבק בשכינה.
  3. מצוות התשובה זורעת את הכמיהה לטהור, לקדוש ולטוב, ומאמינה, שניתן לבנות עולם מאושר, ויתרה מזאת היא מבקשת בכל כוחה לסלק מן החיים את היאוש. התשובה היא שאיפה נעימה תמימה ורעננה, משב רוח של התלהבות לבנות עולם טוב יותר. לכן אמרו חז"ל: אפילו היה אדם רשע גמור והרהר תשובה בליבו – הרי הוא צדיק גמור.

 

ד. וכיצד ל"נהל" את תהליכי השינוי וההתחדשות העצמית?

הידעתם – זמן מיוחד נקבע למצוות התשובה: "עשרת ימי התשובה". הרי זמן התשובה הוא כל השנה, אחרי כל חטא. אם כן מדוע נזקקים לזמן מיוחד?

לעיתים התשובה דורשת שינוי, שלמענו צריכים כוחות גדולים. ולכן נאמר כי הבורא קבע זמן (קרי, "ניהל" בלשונינו המודרנית) המוכן לחידוש, זמן זה זהה לזמן שבו נברא האדם, ומכאן שאור ההתחדשות, המאיר באותו הזמן, מסייע לאדם להתחדש, להשתנות ולהשתוות לשעה בה נוצר. גם התכונה והאימה לקראת יום הדין מוסיפים כוח רב לתקן את הנפש ואת המעשים. כיוון שהתחיל אדם את השנה בטוב -תקווה לכך שגם ימשיך, שהרי "כל ההתחלות קשות" ,אבל אחרי ההתחלה "מצווה גוררת מצווה".

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" ספטמבר 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

29670688_s

המנהל כחונך – העצמה בעידן שינוי ומשבר

   פיתוח תפישת המנהל כחונך ומפתח         מאת: נורית רוזוליו – בן-המוזג ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *