מגמות חדשות בניהול והשפעתן על הארגון

מאת: פרופ' יעקב קדם, ראש החוג להנדסת תעשיה וניהול

שנקר-בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב

פורסם לראשונה באפריל 2002

 

תקציר

במהלך מספר השנים שעברו, עברו ארגוני תעשייה ושירותים שינויים בסגנון הניהול, במבנה הארגוני ובשימוש בשיטות ניהוליות. שינויים אלה מדגישים את הצורך בהשקפה אסטרטגית משולבת של ארגונים, פעולות שיווק בעלות קשרי גומלין, פיננסים, לוגיסטיקה ומערכות איכות, כמו גם יצירת תגובה דינמית לשינוי.

 

המאמר דן בנושאים:

הקדמה

הסביבה "החדשה"

השפעה על הניהול ועל הארגון

שיטות ומושגים בניהול

מסקנה

 

שינויים אלה נובעים בעיקר משינויים כלכליים וסביבתיים המתרחשים בהיקף בינלאומי:

  • גלובליזציה – תפיסת העולם כשוק בינלאומי גדול, הפותח נתיבי הזדמנויות לייצוא. לעומת זאת, התחרות הופכת לפרועה ומדינות רבות מתנסות בייבוא של סחורות באיכות נמוכה, המהוות איום על הענפים המקומיים.
  • התפתחות טכנולוגית – הטווח הרחב של ההזדמנויות העולות מן ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות, הוא בעל השפעה עמוקה על הארגון.

כיוונים חדשים עולים וצצים בתחומים הבאים:

  • שיווק (מסחר אלקטרוני), חקר צרכנים.
  • טלקומוניקציה – כולל הזדמנויות לאתרים מרוחקים ועבודה מן הבית.
  • מערכות תמיכה בקבלת החלטות.
  • טכנולוגיה תעשייתית.
  • אוריינטציית הלקוח – הגברת הלחץ מצד הלקוחות הפרטיים והמוסדיים כדי

למלא את צורכיהם ודרישותיהם ולהשביע את רצונם.  תחרות תיצור את הצורך לשפר הן את המוצר והן את השירות באופן מתמיד.

  • הארגון "הוירטואלי" – ארגונים מתחילים להבין שהם נדרשים לשינויים במבנה, בשל הגורמים שהוזכרו לעיל. ארגונים הופכים ל"וירטואלים" בכך שהם מאפשרים לבעלי מקצוע ולמנהלים, כמו גם לעובדים מסוימים, לעבוד מחוץ לאתר הראשי של העסק. בנוסף לכך, הרעיון של חיפוש מקורות מחוץ לעסק מוכיח עצמו כמעשי ומשנה את ההשקפה הארגונית והמבנה.
  • תנאים משתנים – הנקודה המרכזית הייחודית במחצית השניה של שנות התשעים היא השינוי המתמיד שהתרחש בסביבה הכלכלית והשיווקית. הדבר מוביל לצורך בשינוי מתמיד ובהסתגלות מצד הכוח הניהולי והעובדים.

מגמות אלה משפיעות על הצורך בשינויים בתיאוריית הניהול הקונבציונלית. כמה מן השינויים הללו משפיעים על המבנה הארגוני, כמו למשל:

  • הקטנת המבנה הארגוני.
  • עבודה בצוותים.
  • חיפוש מקורות חיצוניים ( Outsourcing )
  • תכנון מחדש של אסטרטגיה ארגונית ותהליכי עבודה.

ההנהלה צריכה לטפל בתנאים הקשורים למגמות שהוזכרו. עבודה בתנאים של מורכבות ושינויים מהירים מחייבת את העצמתו של כוח העבודה. לפיכך, המעסיקים צריכים לעבור הכשרה במסגרת עסקית ושיווקית רחבה בהרבה. ההנהלה תצטרך להרחיב את היקף קבלת ההחלטות של העובדים כדי לזכות במחויבותם ובמוטיבציה שלהם.

השימוש בשיטות ניהול פופולריות ו"מילים אופנתיות", כמו למשל TQM (ניהול כולל לאיכות), תכנון מחדש, J.I.T ) Re – engineering) (בדיוק בזמן), T.O.C(תורת האילוצים), יצטרך להיעשות באופן הרבה יותר יצירתי, שמשקף את הצרכים האסטרטגיים של הארגונים ואת מצב מחזור החיים של החברות.

  1. הקדמה

במהלך השנים האחרונות, עוברים ארגוני תעשייה ושירותים שינויים בסגנון הניהול, במבנה הארגוני ובשימוש בשיטות ניהול.

שינויים אלה מדגישים את הצורך בהשקפה אסטרטגית משולבת של הארגונים, בפעולות שיווק בעלות יחסי גומלין, פיננסים, לוגיסטיקה ומערכות איכות, כמו גם ביצירת תגובה דינמית כלפי השינוי.

  1. הסביבה "החדשה"

שינויים אלה נובעים בעיקר משינויים כלכליים וסביבתיים המתרחשים בהיקף בינלאומי:

גלובליזציה – תפיסת העולם כשוק בינלאומי גדול הפותח נתיבי הזדמנויות לייצוא. לעומת זאת, התחרות הופכת לפרועה ומדינות רבות מתנסות ביבוא של סחורות מאיכות נמוכה, המאיימות על הענפים המקומיים.

גלובליזציה מעודדת יצירת קשרים ומיזוגים, כפי שאנו עדים היום בתחומי הבנקאות, קבוצות השקעה, שירותים המבוססים על האינטרנט וכו'. [ 1 ].

קשרים אלה מביאים עימם טכנולוגיה, מערכות מידע וידע ניהולי למדינות הזקוקות לכך נואשות. שיטות אלה יסייעו בטווח הארוך לשפר את הטכנולוגיה של המדינות הפחות מפותחות, ובכך ישפיעו לא רק על החברות הקשורות להן ישירות, אלא גם על שרשרת הספקים שלהן ועל לקוחותיהם וסביבתם.

ניתן אף להתייחס אל הגלובליזציה כאל איום, כפי שקרה בשנת 1998, אז התפשטו השפעות "בגלים" של שוקי מניות שהיו בקשיים, במהירות ברחבי העולם כשהן גורמות לתגובת שרשרת שלילית.

התפתחות טכנולוגית – ההזדמנויות רחבות ההיקף העולות מתוך ההתפתחויות הטכנולוגיות הן בעלות השפעה עמוקה על הארגון.

כיוונים חדשים צצים בתחומים הבאים:

  • שיווק (מסחר אלקטרוני), חקר צרכנים, E-Business
  • טלקומוניקציה – כולל הזדמנויות של אתרים מרוחקים ועבודה מתוך הבית.
  • מערכות תמיכה בקבלת החלטות.
  • טכנולוגיה תעשייתית.
  • למידה מרחוק.

האפשרויות הטכנולוגיות נגישות, אך הן מיושמות בהתאם למשאבים הפיננסיים והניהוליים של כל חברה. לפיכך, היישום אינו מתפשט באופן אחיד.

אין כל ויכוח על כך שההזדמנויות הטכנולוגיות יובילו מחשבות חדשות ויצירתיות בתחום הניהול הארגוני.

אוריינטציית הלקוח – הגברת הלחץ מצד הלקוחות הפרטיים והמוסדיים כדי למלא את צורכיהם ודרישותיהם ולהשביע את רצונם. תחרות תיצור את הצורך בשיפור מתמיד הן של המוצר והן של השירות.

הצרכנים, במילניום החדש, מצוידים טוב יותר על מנת לנתח את התחרות ומודעים לכוח העולה שלהם כדי לדרוש איכות הן של מוצרים והן של שירותים.

תנאים משתנים – הנקודה המרכזית הייחודית במחצית השנייה של שנות התשעים היה השינוי המתמשך שהתרחש בסביבה הכלכלית והשיווקית. הדבר מוביל לצורך בשינוי מתמיד ובהסתגלות מצד הכוח הניהולי וכוח העבודה.

המשמעויות של נקודה זו רציניות ומאיימות ביותר, במיוחד לגבי כוח העבודה, שכן האפשרויות של העסקה יציבה הולכות ופוחתות. הבוגר הממוצע של בית הספר התיכון או האוניברסיטה יצטרך לקבל את העובדה שהקריירה המקצועית שלו תשתנה כל 10 שנים. אלה שאינם מסתגלים למגמה זו, עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה קבועה.

ארגונים יצטרכו לשנות בקצב מואץ את קו המוצרים שלהם, את המבנה הארגוני שלהם, את שיטות העבודה ואת מערכות המידע שלהם.

3. השפעה על הניהול ועל הארגון

מגמות אלה משפיעות על הצורך בשינויים בתיאוריית הניהול הקונבנציונלית. כמה משינויים אלה משפיעים על המבנה הארגוני, כמו למשל:

  • הקטנת הגודל הארגוני [2]
  • עבודה בצוותים
  • חיפוש אחר מקורות חיצוניים ( Outsourcing)
  • תכנון מחדש של האסטרטגיה הארגונית ותהליכי העבודה [4], [3]

ההנהלה צריכה לטפל בתנאים הקשורים למגמות שהוזכרו. עבודה בתנאי מורכבות ושינויים מהירים מחייבת את העצמתו של כוח העבודה. לפיכך, מעסיקים צריכים לעבור הכשרה במסגרת עסקית ושיווקית רחבה יותר. ההנהלה תצטרך להרחיב את היקף קבלת ההחלטות של העובדים כדי לזכות במחויבותם ובמוטיבציה שלהם.

הארגון יצטרך לסגל לעצמו מספר אסטרטגיות עיקריות:

 

  • אסטרטגיה המבוססת על הלקוח – ניתוח מתמיד של צורכי הצרכן וציפיותיו ומתן תגובה כלפיהם בדיוק ובמהירות (R – תגובה מהירה). התחרות הגוברת מאפשרת ללקוח למצוא את התגובה האופטימלית לצרכיו. הלקוח הנאמן, שהוא שבע רצון, יוביל את הרווחים, שכן הרבה פחות יקר לשרת לקוח קיים מאשר לחפש בהתמדה אחר לקוחות חדשים [5].

 

  • איכות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר – הטכנולוגיה מאפשרת לחברות להשוות את מוצריהן לאחרים ו"להעתיק" ממתחריהן. קשה להעתיק את האיכות של כוח העבודה ואת איכות השירות והמשלוח, שישמש את הלקוח טוב יותר ובעלויות תפעול נמוכות יותר.

 

 

התמקדות ביכולות הליבה [6]

מגמת העבר בניהול להקיף את כל ההיבטים של הביצוע הארגוני יצרה חוסר יעילות ומבנים מנופחים.

מושג ה- Outsourcing התפתח בהרחבה בשנים האחרונות, כשהוא מכסה תחומים של שירותי מידע, לוגיסטיקה ותחומים אחרים של שירותים ומוצרים.

 

הדבר מאפשר לארגון להתמקד במאמציו ובמומחיותו ב"יכולותיו המרכזיות" ולהקטין את כוח העבודה הקבוע. חיפוש אחר מקורות חיצוניים מאפשר צורה של ארגון "מודולרי" לפי השינויים בשווקים ולפי הדרישות העדכניות של הלקוחות.

 

הוא יוצר אתגר חדש, במונחים של ניהול משאבים חיצוניים, בניגוד לעובדים פנימיים. יחסים משופרים וקשרים עם ספקים וקבלנים יצטרכו להתפתח כדי להבטיח את מחויבותם המתמשכת.

 

העצמת כוח העבודה ( Empowerment)

בשל השינויים המוצגים לעיל, יצטרך כוח העבודה שנשאר בתוך הארגון להיות בעל איכות גבוהה יותר ולהגביר את רמת המוטיבציה שלו. הם יזדקקו להשכלה ולהכשרה טובות יותר, מבנים ושיטות משופרים וכן להיקף רחב יותר במעורבות וקבלת החלטות. כוח העבודה המיומן הוא בעל כמות ידע עצומה שיש להשתמש בה בצוותים ובקבוצות שיפור קטנות. השימוש המתקדם במושג זה הוביל ל- SMT – צוותי ניהול עצמי – כאשר ניתנת סמכות גדולה יותר לצוותים לצורך תכנון ובקרה של מרכיבי העבודה, באמצעות יעדים ברורים הנקבעים על ידי ההנהלה. [7]

 

הארגון "הוירטואלי"

ארגונים מתחילים להבין שהם נדרשים לשינויים במבנה, בשל הגורמים שהוזכרו לעיל. הארגונים הופכים ל"וירטואליים" כתוצאה מכך שהם מאפשרים לבעלי מקצוע ולמנהלים, כמו גם למספר עובדים, לעבוד מחוץ לאתר המרכזי של העסק. [8]

 

הארגון הוירטואלי הוא בעל השלכות על כל ההיבטים של שרשרת הערך שלו – כשהוא מפחית פעילויות קונבציונליות של לוגיסטיקה ואחסון, הפצה, שיווק ומשלוח.

 

4. שיטות ומושגים בניהול

 

השינויים המוזכרים לעיל בסביבה ובמבנה ובמושגים הארגוניים גרמו למערך רחב של שיטות ניהול חדשות ו"מילים אופנתיות" (Buzzwords ) מושגים חדשים אלה סייעו ולעיתים בלבלו את המנהלים ואת הארגונים. מושגים כמו TOC (תורת האילוצים), TQM (ניהול כולל לאיכות), JIT (בדיוק בזמן), MBO (ניהול לפי יעדים), מוצגים בפני המנהלים באמצעות ספרים וסמינרים רבים (לצורך ניתוח השוואתי מפורט של גישות עדכניות בניהול, ראה [11], [10], [9]

 

 

מאמר זה תתמקד בשתי גישות סותרות – TQM (ניהול כולל לאיכות) ותכנון מחדש (Re-engineering). אלו שני "הקטבים" המרוחקים ביותר של גישות הניהול החדשות ולפיכך מעניין לנתח את ההבדלים שביניהם.

 

TQM – Total Quality Management

שיטה פופולרית ואפקטיבית מאד המבוססת על מסקנות שעלו מתוך מחקר שנערך בתעשייה היפנית [12]. שיטה זו הייתה מאד פופולרית במחצית שנות השמונים עד מחצית שנות התשעים. המוקד המרכזי של הרעיון מושם על:

 

  • אוריינטציית הלקוח – ממקדים את כל התהליך הארגוני על הבנת ציפיות ודרישות הלקוח ומימושן – הן לקוחות חיצוניים והן פנימיים.
  • מעורבות מלאה – עירוב כוח העבודה במבדקי איכות ובצוותי שיפור של קבוצות קטנות.
  • מדידה – ביסוס תוצאות האיכות על מדידות של עלויות איכות, פסולים, תלונות שמתקבלות מלקוחות, וכו'.
  • תשתית שיטתית – מורכבת מהכשרה נרחבת, נהלים מתועדים (תקן בינלאומי ISO-9000), בקרה ותמריצים.
  • שיפור מתמשך – באמצעות שיפור קבוצתי פנימי, שמשפר בהתמדה את האיכות הכוללת של הארגון במונחים של מוצרים, שירותים, מועדי אספקה וגישה.

 

תמצית הרעיון היא גישה מאד שיטתית של "העלאת הרף", המערבת חלק נכבד מכוח העבודה באמצעות מחויבות ומוטיבציה יחד עם מחויבות מלאה של ההנהלה הבכירה. אולם, נקודה זו עצמה היא גם החיסרון העיקרי של השיטה. כוח העבודה בעל המבנה המבוסס על שיפורים לא יוביל לעולם לשיפורים "דרמטיים", שכן העובדים יהיו תמיד זהירים להציג שינויים קיצוניים או קיצוצים בתקציב ובצוות. לפיכך, במקרים שבהם הארגון נמצא בירידה חמורה, הוא אינו יכול לחכות לתוצאות ארוכות טווח, בנוסח עקב בצד אגודל באמצעות שיטת ה- TQM. הארגון זקוק לגישה שונה לחלוטין – תכנון מחדש (Re-engineering).

 

 

Re-engineering

תכנון מחדש נמצא בקוטב המנוגד ל- TQM, שכן הוא אינו מסתמך על שיפורים פנימיים הדרגתיים, [3]. השיטה מטיפה להערכה מחדש דרסטית של כל הנעשה בארגון – קווי המוצר, שיטות עבודה, מבנה ארגוני, טכנולוגית מידע וכו'.

 

מכיוון שכמה מהשינויים המתחייבים נחשבים דרמטיים, הניתוח צריך להיערך על ידי יועץ חיצוני עצמאי. הוא אינו יכול להיות מעורב בתרבות הפנימית ובקונפליקטים הפנימיים וצריך להיות מסוגל להעריך באובייקטיביות את הצרכים והכיוון.

 

בשל התוצאות הקיצוניות שהתפיסה מנסה להשיג, אין היא פופולרית בקרב מנהלים ועובדים: אצל מנהלים בשל השינויים הקיצוניים במבנה ובסמכות ואצל העובדים – בשל איבוד משרות ושינוי דרסטי בתוכן העבודה. אולם, ישנן נסיבות לאורך מחזור חייו של הארגון שמחייבות צעדים חמורים והתכנון מחדש מעניק שיטה מתודולוגית לניתוח הצרכים ומציע אפשרויות למלא אותם.

 

5. מסקנה

 

כפי שעולה ממאמר זה, אנו נכנסים לתקופה מאתגרת. ארגונים יצטרכו להסתגל במהירות ובדייקנות למתרחש שכן יש מעט זמן לשגיאות או "לניסוי וטעייה".

 

איכות הניהול וכוח העבודה יצטרכו להיות גבוהים יותר כדי להבין את המגמות ולהתמודד איתן. תידרש ערנות מתמדת, בניתוח המגמות הכלכליות והסביבתיות, כמו גם בנושא התחרות. הנהגה חזקה תהיה נחוצה מאד כדי להוביל את הארגון המודרני דרך שינויים אלה, בלי לגרום לאיבוד מורל ומוטיבציה.

 

 

המאמר הופיע לראשונה בבטאון ילקוט טקסטיל ואופנה, יוני 2001 .

 

 

 

מראי מקום

 

  1. נייסביט, ג'., הפרדוקס הגלובלי, מקגרו-היל, 1995.
  2. גווילארט, פ.ג'. ו-ג'.נ. קלי, שינוי הארגון, מקרו-היל, 1995.
  3. המר, מ. ו-ג'. צ'מפי, תכנון מחדש של החברה, הרפר-קולינס, 1993.
  4. צ'מפי, ג'., תכנון מחדש של הניהול, הרפר-קולינס, 1995.
  5. וויטלי, ר. ו-ד. הסן, צמיחה הממוקדת בלקוח, אדיסון-ווסלי, 1996.
  6. המל, ג'. ו-ס.ק. פרהאלאד, מתחרים על העתיד, הוצאת בית הספר לעסקים של הארוורד, 1995.
  7. אלברכט, ק. הרכבת המיועדת צפונה, אמקום, 1995.
  8. פינצ'וט, ג'ץ, ו-א. סוף הבירוקרטיה ועליית הארגונים האינטלגנטיים, ברט-קוהלר, 1995.
  9. קדם, י., "אין שיטה אופטימלית" ילקוט (עיתון איגוד הטקסטיל הישראלי), דצמבר, 1997.
  10. קדם,י., "שיטות ניהול מודרניות: ניתוח השוואתי", העיתון הבינלאומי בנושא השינוי העסקי, כרך 2, מס' 1, יולי 1998.
  11. מבורך, ב. "גישות מודרניות לניהול: ניתוח השוואתי", כתב העת הבינלאומי לטרנספורמציות עסקיות, כרך 2, מס' 1, יולי, 1998.
  12. בנק, ג'., מהות ניהול כולל לאיכות, פרנטיס-הול בינלאומי, 1992.

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

יכול לעניין..

שותף עסקי

בחירת שותף עסקי

  פרק מהספר "הרעיונות הגדולים בקבלת החלטות לניהול עסק רווחי" מאת: עו"ד אליהו עמר   …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *