מבנק הדלק אל הכספומט

מאת: אלון פרלמן, מנהל חטיבת תכנון וסביבה

בועז בר-אילן, מנהל פרויקטים

אביב ניהול, הנדסה ומערכות מידע

תהליך אישורן של תחנות הדלק הזעירות הסתיים: וועדת השרים לענייני פנים ושירותים אישרה פה אחד את התוכנית להקמת תחנות דלק זעירות, בהתאם להמלצות המועצה הישראלית לתכנון ובנייה, המבוססות על לקחי תמ"א 18.

לפיכך, בימים אלו, עומד משק הדלק הישראלי מול מציאות חדשה. אין ספק שתחנות הדלק הזעירות אינן אלא נדבך נוסף בעידן המצדד בשחרור מכבלים ובמזעור, שהכניס אל בתינו את המחשבים הניידים, האינטרנט האלחוטי והטלפונים הסלולאריים. אלא שבניגוד ליחס ההפוך הקיים בין גודלו של הפלאפון לבין מחירו, עלותה של תחנת הדלק הזעירה נמוכה ביחס לתחנת הדלק הנייחת: כ-150-250 אלף דולר לעומת כ-1-5 מליון דולר.

מטעמים אלו,  ניתן להמשיג מהפך זה במונחי התמורה שהניבה התקנת הכספומטים הניידים.

ראשית, בדומה להפעלת סניפי הבנק, גם הפעלת תחנות הדלק, הכרוכה בעלויות תפעול כמו כוח אדם, ביטחון, חשמל וכד' – הצבת תחנות הדלק הזעירות, כמו הפעלת הכספומט, חפה מעלויות התפעול הללו. חסכון זה יתבטא בהוזלה של כ-15 אג' פר ליטר דלק.

שנית, הפער בין היקף ההשקעה הדרושה להקמת סניף בנק לבין ההשקעה הכרוכה בהצבת כספומט תקף גם לגבי תחנות דלק נייחות מול תחנות דלק זעירות.

שלישית, כשם שמימדיו הפיזיים של כספומט מאפשרים למקמו באזורים בלתי שגרתיים, כך גם לגבי תחנות הדלק הזעירות.

רביעית, כשם שהצבת הכספומטים העלתה את שיעור המשיכות והטיבה עם סביבת בתי העסק הקרובים, כך גם חברות הדלק ירוויחו מתחנות הדלק הזעירות, שאף הן עשויות להוות סביבה תומכת לעסקים מסחריים, בעיקר באזורי ספר.

אלא שבניגוד לכספומטים ולתוצרי הקידמה ששווקו בהצלחה עד כה, השתתת תחנות הדלק הזעירות טומנת בחובה סיכונים בטיחותיים, המחייבים תכנון מדוקדק ופיקוח הולם, בעיקר נוכח אינפלציית היזמים הנערכים להפצתן.

בניית סכר התכנון והפיקוח מוטלת על הרשויות המקומיות, אלא שהרשויות המקומיות אינן מצוידות בקריטריונים שיאפשרו היערכות מראש. ומכיוון שהן מצויות בתווך, בין מחויבותן לציבור לבין לחצי בעלי ההון, הרי שהסכנה האורבת בפתח היא היקלעות אל מהלכים שיסתכמו ב"תרבות הקומבינה" המוכרת לישראלים היטב בקונטקסט הבנייה בישראל. עבור משק הדלק, מהלכי קומבינה משמעם פיזור אקראי, מסוכן ובלתי מושכל של תחנות הדלק הזעירות ברחבי הערים. בדומה למפגעי חריגות הבנייה בישראל, אי-תכנון והיעדר פיקוח על הצבת תחנות הדלק הזעירות יצרו מציאות הרת אסון: בזבוז קרקע, נזקים סביבתיים וסיכון חיי אדם.

מאידך, התקנת תחנות דלק זעירות שתגובה בתוכנית נאותה, תאפשר מיקום מושכל של תחנות הדלק הזעירות והפקת רווחים משמעותיים.

 

מנהיגים ברשת
www.leadersnet.co.il
leaders@leadersnet.co.il
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת"  אוגוסט 2006. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

 

מבנק הדלק אל הכספומט

מאת: אלון פרלמן, מנהל חטיבת תכנון וסביבה

בועז בר-אילן, מנהל פרויקטים

אביב ניהול, הנדסה ומערכות מידע

 

 

תהליך אישורן של תחנות הדלק הזעירות הסתיים: וועדת השרים לענייני פנים ושירותים אישרה פה אחד את התוכנית להקמת תחנות דלק זעירות, בהתאם להמלצות המועצה הישראלית לתכנון ובנייה, המבוססות על לקחי תמ"א 18.

לפיכך, בימים אלו, עומד משק הדלק הישראלי מול מציאות חדשה. אין ספק שתחנות הדלק הזעירות אינן אלא נדבך נוסף בעידן המצדד בשחרור מכבלים ובמזעור, שהכניס אל בתינו את המחשבים הניידים, האינטרנט האלחוטי והטלפונים הסלולאריים. אלא שבניגוד ליחס ההפוך הקיים בין גודלו של הפלאפון לבין מחירו, עלותה של תחנת הדלק הזעירה נמוכה ביחס לתחנת הדלק הנייחת: כ-150-250 אלף דולר לעומת כ-1-5 מליון דולר.

מטעמים אלו,  ניתן להמשיג מהפך זה במונחי התמורה שהניבה התקנת הכספומטים הניידים.

ראשית, בדומה להפעלת סניפי הבנק, גם הפעלת תחנות הדלק, הכרוכה בעלויות תפעול כמו כוח אדם, ביטחון, חשמל וכד' – הצבת תחנות הדלק הזעירות, כמו הפעלת הכספומט, חפה מעלויות התפעול הללו. חסכון זה יתבטא בהוזלה של כ-15 אג' פר ליטר דלק.

שנית, הפער בין היקף ההשקעה הדרושה להקמת סניף בנק לבין ההשקעה הכרוכה בהצבת כספומט תקף גם לגבי תחנות דלק נייחות מול תחנות דלק זעירות.

 שלישית, כשם שמימדיו הפיזיים של כספומט מאפשרים למקמו באזורים בלתי שגרתיים, כך גם לגבי תחנות הדלק הזעירות.

רביעית, כשם שהצבת הכספומטים העלתה את שיעור המשיכות והטיבה עם סביבת בתי העסק הקרובים, כך גם חברות הדלק ירוויחו מתחנות הדלק הזעירות, שאף הן עשויות להוות סביבה תומכת לעסקים מסחריים, בעיקר באזורי ספר.

אלא שבניגוד לכספומטים ולתוצרי הקידמה ששווקו בהצלחה עד כה, השתתת תחנות הדלק הזעירות טומנת בחובה סיכונים בטיחותיים, המחייבים תכנון מדוקדק ופיקוח הולם, בעיקר נוכח אינפלציית היזמים הנערכים להפצתן.

בניית סכר התכנון והפיקוח מוטלת על הרשויות המקומיות, אלא שהרשויות המקומיות אינן מצוידות בקריטריונים שיאפשרו היערכות מראש. ומכיוון שהן מצויות בתווך, בין מחויבותן לציבור לבין לחצי בעלי ההון, הרי שהסכנה האורבת בפתח היא היקלעות אל מהלכים שיסתכמו ב"תרבות הקומבינה" המוכרת לישראלים היטב בקונטקסט הבנייה בישראל. עבור משק הדלק, מהלכי קומבינה משמעם פיזור אקראי, מסוכן ובלתי מושכל של תחנות הדלק הזעירות ברחבי הערים. בדומה למפגעי חריגות הבנייה בישראל, אי-תכנון והיעדר פיקוח על הצבת תחנות הדלק הזעירות יצרו מציאות הרת אסון: בזבוז קרקע, נזקים סביבתיים וסיכון חיי אדם.

מאידך, התקנת תחנות דלק זעירות שתגובה בתוכנית נאותה, תאפשר מיקום מושכל של תחנות הדלק הזעירות והפקת רווחים משמעותיים.

 

 

 

מנהיגים ברשת
www.leadersnet.co.il
leaders@leadersnet.co.il
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת"  אוגוסט 2006. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *