ראשי » מאמרי מכון מנהיגות » לקראת התהוות פרדיגמה חדשה של מנהיגות

לקראת התהוות פרדיגמה חדשה של מנהיגות

מאת אבי אלטמן, יועץ ארגוני ב"מכון מנהיגות – ייעוץ לארגונים לומדים"

פורסם לראשונה יוני 2001

 

התחום המושגי – תיאורטי בחקר המנהיגות ידע התפתחות מרשימה החל משנות ה- 60 עד אמצע שנות ה- 80.  באמצע שנות ה- 80 הציג ברנארד באס את רעיון המנהיגות הטרנספורמטיבית, או כפי שהוא תפס מקום בגירסה הישראלית שלו "המנהיגות המעצבת", שנשענה אף היא על עבודתו של בארנס מ- 1978.  ההמשגה התיאורטית של המנהיג היוצר שינוי בציפיות האנשים מעצמם, הייתה מרשימה וקליטה. עד מהרה תפסה מקום נרחב הן בתכניות המחקר האקדמיות והן בתכניות ההכשרה למנהלים ולמפקדים. בשנות ה- 90 פותח ושוכלל הרעיון כאשר באס ואבוליו הציגו את מודל הטווח המלא. הרעיון התיאורטי זכה לאלפי התייחסויות וציטוטים במחקרים אקדמיים ובספרות הפופולארית למנהלים, אבל ביסודו של דבר נשארנו עם פרדיגמה שנהגתה לראשונה בסוף שנות ה- 70. מאז לא הייתה פריצת דרך משמעותית בתחום התיאוריה של המנהיגות, לפחות לא בתודעת מרבית האנשים העוסקים בכך.

כיצד זה יתכן? אם נתבונן על השינויים שהתחוללו בחברה מאז אמצע שנות ה- 80; אנו מדברים על תקופה שלפני עידן מהפכת רשתות התקשורת, לפני האינטרנט, לפני שההשתנות המתמדת הפכה להיות לחם חוקם של הארגונים, לפני שנוכחנו בערכם של תאוריית הכאוס ושל תיאורית המורכבות והתהליכים האי-ליניאריים לתפיסות הארגוניות, לפני שדיברנו על ההתארגנות הוירטואלית. כיצד יתכן שהזינוקים המרשימים הללו בהתפתחות החברה והארגונים לא הביאו עימם גם פריצת דרך מושגית בתחום המנהיגות? האם אותו מודל מנהיגות מעצבת של תחילת שנות ה- 80 יפה גם להיום?

ובכן, מתברר שמתחולל שינוי, והוא אך צפוי, גם בפרדיגמה המנהיגותית. אנסה כאן להציג כמה מהקולות המייצגים את הפרדיגמה החדשה: 

מקילווי היה תלמידו של בניס ב-MIT וממנו למד על מנהיגות הירואית, בעלת חזון, המובילה ומעצבת את הארגון. התכונה החשובה ביותר של ארגונים היום, אומר מקילווי (1999), היא המורכבות. כאשר מרכיב יחידי שולט בהתנהגות קולקטיבית, המערכת אינה יכולה להיות מורכבת יותר מהתנהגותו של הפרט.

אין הון אנושי והון חברתי באמירה של בניס. השקפתו על הדרך בה אתה גורם לארגון לעבוד היא בעיקרה לא-רלבנטית לזמננו. הכל תלוי בכך שיש לך מנהיג עם חזון. ואם יש לך מנהיג עם חזון שאינו יכול לחלחל כלפי מטה את המנהיגות, אין לך מורכבות. אם אנחנו הולכים בעקבות בניס אנחנו מתים.

על מה לדעתי אנחנו צריכים לדבר אם אנחנו בעסקי המורכבות: האם יש לנו הון אנושי?  האם האינטליגנציה שלנו מופצת ברחבי הארגון?  חברות מתמודדות עם סביבה משתנה במהירות ובמצב של היפר-תחרות. והתגובה היחידה שיש לנו היא שמנהיגים צריכים חזון. מורכבות היא תוצאה של התהוות ספונטנית. איך אתה גורם למנהיג להוביל מערכת מתהווה? מכיוון שאם המנהיג באמת מוביל, הרי שהוא מדכא את המורכבות המתהווה.

איך עושים מנהיגות בדרך המחזקת מבנה מתהווה מבלי שהמנהיג יוצר חבורה של הולכים פסיביים בעקבות החזון? ויותר מכך, בעולם המשתנה במהירות, מה הסיכוי שיהיה למנהיג את החזון הנכון בזמן הנכון, או ברמה הנכונה של הטכנולוגיה וכד'? סיכוי קטן מאד.

היום בחברות אנחנו מכניסים שינויים כדי לגרום לדברים לקרות וכדי שנוכל לקבל התנהגויות רלבנטיות, אבל מבלי לזהות נקודות התקדמות אליהן אנחנו רוצים שהמערכת תתקדם. בקצב שבו העולם משתנה חשוב יותר השינוי מאשר כיוון ההתקדמות.

מרגרט וויטלי כתבה ב- 1992 ספר שבישר את התהוות הפרדיגמה של המנהיגות החדשה. הספר "מנהיגות והמדע החדש" היווה פריצת דרך בראיית הגילויים החדשים בפיזיקה הקוואנטית, תורת הכאוס והביולוגיה. הספר איתגר את הדרכים הסטנדרטיות בהן אנו חושבים על ארגונים ועל מנהיגות.

אומרת וויטלי (1996): "איך אתה מבין את העולם שבו צורת החומר היחידה היא זו של יחסים, ובו אין מובן של יחיד הקיים באופן בלתי תלוי ביחסים? זו הייתה המתנה של העולם הקוואנטי. הכל יחסים. זה משהו שיש לו משמעות רבה לגבי השאלה איך אנחנו מתחילים לחשוב על ארגונים – כרשתות של יחסים. אבל מה שפקח את עיני הייתה ההכרה שסדר ושליטה הם שני דברים שונים וכי יכול להיות סדר ללא שליטה. זה היה מהפך משמעותי בחשיבה, אותו גיליתי דרך המדע. כאשר הסתכלתי על הדבר הנפלא הזה בחיים שנקרא התארגנות עצמית, אתה רואה אובייקטים מורכבים להפליא מסודרים היטב ואתה שואל: מאיפה זה בא? זה בא מנוסחה מאד פשוטה החוזרת וחוזרת על עצמה ומשנה את עצמה ללא הרף. איפשהו בפנים, ישנו דפוס או מבנה של ארגון היוצר סדר מתהווה ולא סדר הנכפה על-ידי כיוון ושליטה."

וויטלי מאמצת את הגדרת המנהיגות של מורט מיירסון מ-  Perot Industries: כמנכ"ל הוא נוכח לדעת שכל מה שידע אודות מנהיגות היה שגוי. או אז הוא הגה את ההגדרה: המטלה הראשונה של המנהיג היא להבטיח שהארגון מכיר את עצמו. "אנחנו צריכים לחשוב על המנהיג כעל מראה, או כעל תומך בתהליכים באמצעותם אנו מכירים את יכולותינו ואנו יודעים לאילו פרשנויות של ההיסטוריה שלנו אנו רוצים להיכנס. אנחנו צריכים להבטיח שאנחנו מכירים את הלקוחות שלנו, שאנחנו מכירים זה את זה, ואנחנו יודעים למה אנו בביזנס הזה או בשרות הציבורי הזה."

וויטלי מכילה את הפרדיגמה החדשה גם על המנהיגות הפוליטית: "אני חושבת שהכישלון הגדול שלנו במציאת מנהיגים פוליטיים היום היא נושא עמוק…קראתי רק עכשיו ציטוט של לורנס ואן דר פוסט שבו הוא אומר: הסיבה שאין לנו מנהיגים היא בגלל שאיננו רוצים אותם, שנכנסנו לעידן של רצון להנהיג את עצמנו ולהיות מוכוונים עצמית. אני חושבת שהוא יזקוף זאת לעליה במודעות האנושית. אני לא חושבת שנמצא עוד מנהיג הרואי שישביע את רצוננו. אנחנו בתקופת מעבר של רצון למערכת פוליטית שונה. הייתי אומרת שמה שאנו רוצים, הוא שהמוסדות שלנו יחזירו לנו את הסמכות ואת האמצעים לדאוג לנושאים החשובים של ימינו בקהילות שלנו, בבתי הספר שלנו, במערכות הבריאות בכל מקום."

לבסוף הייתי רוצה לסיים עם ציטוט של קווין קלי מתוך ספרו כללים חדשים לכלכלה חדשה:

"האטום הוא ה- icon של המאה ה- 20. האטום מסתחרר במהירות לבדו. הוא מטאפורה לאינדיבידואליזם. אבל האטום הוא העבר. הסמל למאה הבאה הוא הרשת. לרשת אין מרכז, אין מסלול, אין ודאות. זהו מארג אין-סופי של סיבות. הרשת היא הארכיטיפ המייצג את כל המעגלים, כל האינטליגנציות, כל התלות ההדדית, כל הדברים הכלכליים, החברתיים, האקולוגיים, כל התקשורות, כל הדמוקרטיות, כל המשפחות, כל המערכות הגדולות, כמעט כל מה שאנחנו מוצאים כמעניין וחשוב. בעוד שהאטום מייצג פשטות נקיה, הרשת מייצגת מורכבות מסובכת."

נראה לי שאמירה זו מייצגת היטב את הצורך בפרידה מהמנהיגות המעצבת בעלת החזון פורץ הדרך השייכת לעידן האלקטרון, ובחירה במודל חדש של מנהיגות מתאים יותר למערכות המורכבות שבתוכן אנו חיים ופועלים.

מהי אם כן הפרדיגמה החדשה של המנהיגות?

אם ננסה למצות בצורה לא מושלמת את הרעיון: יתכן שבמקום מנהיג מעצב וחזון אחד לכל הארגון, אנו מדברים על ריבוי וגיוון של חזונות בכל הרמות של הארגון, חזונות המבוססים על ידיעת הארגון והכרתו, ידיעת הסביבה והלקוחות, וביחד עם זאת אינם נובעים בהכרח מרעיון-על אחד, וממנהיג מעצב אחד.

 

מקורות:

McKelvey, A.  (1999). The gourus are talking. Emergence, 1,1 ,74-90

London, Scott (1996). The new science of Leadership: an interview with Meg Wheatley. Insight & Outlook radio series, San Jose, California

Kelley, K (1999). New Rules for the New Economy: 10 Radical Strategies for a Connected World. Penguin, U.S.A

 

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

 

יכול לעניין..

גידול דור העתיד של מנהלים: שמירת מורשת הארגון על ידי בניית עתודה ניהולית

מאת מאיר שירת – יועץ ארגוני ב"מכון מנהיגות – ייעוץ לארגונים לומדים" פורסם לראשונה פברואר ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *