ראשי » ניהול הדרכה » למידה מרחוק - e-learning » יישום טכניקות למידה מרחוק בחברות היי-טק

יישום טכניקות למידה מרחוק בחברות היי-טק

מתוך Knowledge Technologies, מבית M.P-yaad

גיליון מס'1 נובמבר 2000

מאת: יוסי דובר, מנהל, Magic University International

 

מרבית המאמרים העוסקים ב e-Learning מתמקדים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהתהליכים הפדגוגיים והדידקטיים המאפיינים את שלבי הפיתוח והיישום של הלמידה הוירטואלית.

מאמר זה מציג את נושא ה- e-Learning מנקודת המבט של צרכן שירותי למידה מרחוק, היתרונות והחסרונות בשיטה עבור חברות היי-טק וכיצד ניתן ליישם טכניקות ללמידה מרחוק.

 

 

 

יתרונות וחסרונות של למידה מרחוק

אין כל ספק שתחום ה e- Learning (או  WBT – Web-Based Training) – ועוד אשוב למהות הגדרה זו – הפך לאחרונה לתחום "החם" ביותר בתחום החינוך וההדרכה. אוניברסיטאות, בתי ספר, מרכזי הדרכה וחברות פותחים בנוסף לכיתות הרגילות שלהם קמפוסים וירטואליים. במקביל צומחות חברות רבות המספקות את שירותי ההדרכה שלהן אך ורק דרך הרשת. מחקרים מנבאים, שלא ירחק היום והלמידה הוירטואלית תתפוס 50% משוק ההדרכה. כבר היום ניתן למצוא ברשת מענה הדרכתי (או לימודי) לכל תחום שהוא, מתואר אקדמאי מלא ועד להתמחויות ספציפיות בתחומים רבים.

הדרכה וירטואלית מוזילה את עלויות ההדרכה של הארגון (חסכון בשעות כיתה ותשתיות, קל לעדכן ולהפיץ, אין בזבוז זמן עבודה ועוד). אומנם הדרכה מרחוק מייקרת מאד את תהליך הפיתוח, אך מנגד היא חוסכת בין 25% ל 50% בזמן הלימוד.

אולם, למרות ה"רעש וההמולה" המאפיינים את התחום, עדיין אין מספיק נתונים המוכיחים את יעילות הלמידה הוירטואלית. מחד ישנם מחקרים הטוענים, שבגישה נכונה תשתווה יעילות ההדרכה הוירטואלית ליעילות ההדרכה הקונבנציונלית – "פנים מול פנים", ומאידך יש הטוענים, שלמידה מרחוק מגדילה את יעילות תהליך הלמידה בין 15% ל 25% .

בעיה נוספת היא מיעוט מידע סטטיסטי על אחוז הנושרים מקורסים וירטואליים. קל לנו למדוד כמה תלמידים נרשמים ללמוד וכמה מורידים את חומרי הלימוד אך אין מספיק מידע על מספר התלמידים שלא סיימו את התהליך הלימודי.

 

מהי למידה מרחוק

זוהי טכנולוגיה המאפשרת שימוש במחשב וברשת הארגונית (אינטראנט) או ברשת האינטרנט,(ולכן יש הקוראים ללמידה זו Web Based Training), להעברה וניהול תכנים לימודיים מכל מקום, לכל מקום ובכל עת. למעשה, מדובר בעוד טכניקה של למידה מרחוק, תהליך שבו קיים מרחק פיזי וטריטוריאלי בין המורה לתלמידים.

עלינו לזכור, שלמידה מרחוק לא נולדה היום ולא אתמול, היא קיימת ומיושמת מזה זמן רב הן על ידי שידורי טלוויזיה לאזורים מרוחקים (הודו), או קרובים )טלוויזיה לימודית) והן על ידי משלוח ערכות לימוד- ספרים וחוברות לעבודה עצמית (אוניברסיטה פתוחה).

אולם, בניגוד לטכניקות "הקלאסיות" של למידה מרחוק, טכניקה זו מאפשרת לנו להגיע להרבה יותר תלמידים מבלי להיות כבולים במגבלות של מקום וזמן, ולכן יש הטוענים ש – WBT הוא הכלי החשוב ביותר בהכשרת עובדים – "שיטת ההכשרה של המילניום".

 

מערכת הדרכה בחברת היי-טק: תיאור "הבעיה"

מג'יק, ככל חברה הפרוסה ופועלת בכל העולם, נדרשת לספק פתרונות הדרכתיים הן ללקוחותיה והן לעובדיה. עד היום התבססה מערכת ההדרכה על מרצים שנשלחו ממטה החברה בישראל (או מאחד מ- 14 הסניפים הפרוסים במקומות שונים בעולם) להעביר קורסים באתרי הלקוחות או בכיתות הסניפים עצמם. שיטת עבודה זו העמידה בפנינו מספר בעיות:

 

  1. הדרכה מונחת מדריך (ILT – Instructor Lead Training) מייקרת את התהליך ואינה מסוגלת להגיע לכל המקומות ולכל הלקוחות (אין זה צעד כלכלי נכון לשלוח מרצה למדינת עולם שלישי בה נמצא מספר קטן של תלמידים).
  2. צוות המדריכים שייך למחלקת התמיכה הטכנית של מטה החברה, וכל מרצה היוצא להדריך בחו"ל גורם להגדלת עומס העבודה המוטל על חבריו לצוות התמיכה.
  3. חלק מהלקוחות אינו מגיע לקורסים, מאחר ובמהלך שעות העבודה הרגילות הוא עסוק בפיתוח ותמיכה של לקוחותיו הוא.
  4. במקרים בהם אנו נדרשים לבצע הדרכה תוך-ארגונית, עדכון גרסאות או קליטת עובדים חדשים, קשה לאסוף מספר מועמדים מספיק לקורס, מאחר ומרב העובדים עסוק במשך היום במתן תמיכה ללקוחות החברה.

 

יישום טכניקות ללמידה וירטואלית בחברת הייטק – הפתרון

תחום הלמידה מרחוק "מציע" שתי דרכים לפתרון בעיות מהסוג הנ"ל:

א) למידה סינכרונית

בלמידה סינכרונית התלמיד מחובר באופן קבוע (online) ל"כיתה" (מחשב, טלפון, וידאו, רדיו). קיימות שתי שיטות:"שידור חי" ו "ללא מרצה".

השיטה הראשונה – "שידור חי"

המרצה נמצא באולפן והתלמידים בביתם או בכיתה מרוחקת המחוברים בדרך כלל באמצעות תוכנה מיוחדת.

שיטה זו מתאימה במיוחד להדגמות, להעברת תכנים תיאורטיים ולנושאים הדורשים מידה מועטת יחסית של פעילות מצד הלומדים, למרות שבמרב התוכנות ללמידה סינכרונית ניתן לקיים אינטראקציה בין המרצה לכיתה ובחלקן גם ניתן לבצע – ,Application Sharing ) המרצה מאפשר לתלמיד כלשהו לעבוד על יישום ש"רץ" על מחשב הקמפוס). ואכן, בין הארגונים הנעזרים בטכניקה זו ניתן למצוא את האקדמיה, בנקים וארגונים המעוניינים להעביר בעיקר מידע "תיאורטי". שיעורים מסוג זה נמשכים כשעה עד שעתיים בלבד, וקשה לשתף בהם "תלמידי חיוג".

המרצה חייב להיות מיומן בסוג זה של הדרכה, מאחר ועליו להתמודד עם:

  • הטכנולוגיה – כלי הניהול
  • החומר הנלמד
  • הסיטואציה הלימודית – מספר רב של משתתפים וללא קשר עין (לעיתים מתרבויות שונות).

 

מעבר לעובדה, שמערכת מסוג זה יקרה יחסית, השיעורים מחייבים הערכות מתאימה הן מצד המרצה והן מצד התלמיד, (הנדרש להתקין תוכנה מיוחדת בתחנתו, ובחלק מהמקרים הוא נדרש להתחבר לקמפוס לפני השיעור ולהוריד מספר קבצים). סוג זה של למידה גורם לתעבורה גבוהה ברשת, ולכן הוא מחייב הערכות טכנית מתאימה מצד בית הספר הן ברוחב פס והן באולפן מתאים לשידור השיעורים. במידה ומעוניינים לשלב אינטראקציות תלמידים / מורה, חייבים להגביל את מספר המשתתפים וחברות בינלאומיות חייבות להתאים את השיעורים לאזורי זמן שונים.

 

מג'יק בחרה במערכת הדרכה מסוג זה לפתרון הבעיות הבאות:

  • הדרכה פנימית של אנשי התמיכה והדרכה בסניפים השונים.
  • ביצוע סמינרים מקצועיים קצרים בפני קבוצות קטנות שיזומנו לכיתות שבסניפים.
  • מצגות שיווקיות בפני לקוחות פוטנציאליים.

 

השיטה השניה – ללא מרצה

התלמידים לומדים לבד מול שרת Internet או Intranet תוך שימוש בדפדפן סטנדרטי או Plug-  in סטנדרטי. שיטה זו מתאימה כמעט לכל תחום ונושא, כיוון שהיא מבוססת על פעילות רבה של התלמיד והיא "משוחררת" ממגבלות הזמן. בשונה מהשיטה הראשונה, בה האחריות הדידקטית והפדגוגית מוטלת על כתפי המרצה, שיטה זו מבוססת על שיעורים, שפותחו בעזרת "מחולל לומדה" בתהליך המתאים ללמידה מרחוק והוטענו לשרת הקמפוס. צוות הפיתוח יכול לשלב מבחנים והערכות ביניים בכל שלב של הלמידה, והתלמיד מקבל משוב וחיזוק לפעילותו בזמן אמת. מבחינה טכנית היא פשוטה יותר מהקודמת, מאחר ומרב תוכנות ה- WBT מתבסס על יישומים סטנדרטיים של חבילות ה-Windows וה – office או Plug-in "רזים", לכן אין צורך באולפן מיוחד, וכל מה שנדרש הוא שרת מתאים עם קו תקשורת שיעמוד "בעומס" (ניתן לרכוש שירותי Hosting לפתרון בעיה זו). שיטת הלימוד השניה משמשת אותנו להדרכה פנימית במטה החברה. יותר ויותר אנשי פיתוח לומדים מול המחשב בהנאה והצלחה מרובה.

 

בשתי השיטות ניתן לספק לתלמידים משוב וחיזוקים מידיים בכל שלב של תהליך הלמידה.  בשיטה הראשונה המשוב והחיזוק ניתנים על ידי המרצה ובשניה על ידי המחשב.

 

ב) למידה א-סינכרונית

 

בדומה לשיטה הסינכרונית "ללא מרצה" גם שיטת הלימוד הא-סינכרונית מבוססת על פיתוח מתאים של שיעורי WBT המוטענים לשרת הקמפוס. אולם בניגוד לטכניקה הסינכרונית המחייבת חיבור קבוע לאינטרנט, התהליך הא-סינכרוני כולו – כולל המשוב – נעשה offline , והתלמיד מתחבר לרשת לפרקי זמן קצרים יחסית לצורך הורדת שיעורים ו/או משלוח פתרונות ושאלות למרצה.

לכן, היתרונות הבולטים של השיטה הם:

  • חסכון בעלויות הפעלה מאחר והתעבורה קטנה יותר.
  • התאמה למרב סוגי הלומדים: תלמידי חיוג שיכולים להוריד פלחים מהקורס וללמוד offline בזמן המתאים להם, ומאידך ניתן להתקין את הקורס על שרת הארגון כפתרון להדרכה ארגונית.

 

למידה מסוג זה מספקת את מרב הפתרונות הדידקטיים, וניתן ללמד באמצעותה גם נושאים המחייבים פעילות מצד התלמיד. אולם מאחר ואין כל אינטראקציה ישירה בין התלמיד למרצה או משוב מידי משרת הקמפוס, חשוב לשלב בקורס הוירטואלי אמצעי משוב חלופיים (לדוגמה – "פתרונות בית ספר".)

אחד החסרונות הבולטים של טכניקה זו הוא החוסר במסגרת מחייבת, מאחר והתלמיד יכול ללמוד מתי שנוח לו, וקשה לצפות מתי הוא יסיים, אם בכלל, את הלמידה. כדי להתגבר על מכשלה זו נוהגים ארגונים ומוסדות אקדמיים להגביל את משך הזמן בו ניתן להוריד את השיעורים, ובאקדמיה נהוג גם להגדיר מועדים להגשת מטלות.

היתרונות הטכניים של השיטה הא-סינכרונית הפכו אותה לשיטה הנבחרת על ידנו להעברת קורסים ללקוחותינו בעולם. ואכן, ממש בימים אלה אנו נמצאים בעצומו של פיתוח קורס   Programming Fundamentals of Magic 8.X   תוך התבססות על טכניקת למידה א-סינכרונית.

 

תהליך פיתוח למידה מרחוק

פיתוח וכתיבת שיעורים וירטואליים, אלה הנלמדים דרך המחשב Computer-Based Training או דרך הרשת, או כאלה המודרכים סינכרונית, דומה לתהליך הפיתוח של שיעורים רגילים     Instructor lead,  אך יש בו אלמנטים נוספים רבים.

 

בנוסף לשיקולים המסורתיים המכתיבים את אופן בניית השיעור (הנושא, קהל היעד , רמת הידע הקיימת והנדרשת, הזמן וכולי) קיים שיקול נוסף וחשוב הייחודי לפיתוח שיעורים וירטואליים, הוא השיקול הטכנולוגי – הפלטפורמה להעברה, כלי הפיתוח והכלים הדידקטיים. גם תהליך הפיתוח עצמו , החלק הדידקטי – מורכב הרבה יותר ודורש מיומנויות גבוהות יותר מאלה הנדרשות לפיתוח קורסים מונחי מדריך.

המפתח (ובדרך כלל יש יותר ממפתח אחד בצוות הפיתוח) צריך להתחשב בשני פרמטרים חשובים: האחד, יצירת עניין רב וגירויים בקרב הלומד הוירטואלי לבנות תרחישים תוך התחשבות בעובדה שהלמידה נעשית ללא נוכחות מדריך. והשני, משך הזמן הדרוש לפיתוח שיעור WBT תלוי במידה רבה במורכבות הטכנית הנדרשת מן השיעור ולכמות ואופי המדיה המשולבת בשיעור, אך ללא כל קשר למדיה שתבחר הפיתוח ארוך הרבה יותר מהפיתוח הרגיל.

 

לסיכום

תחום ה- e-Learning תופס תאוצה רבה במיוחד בקרב חברות ההיי-טק. מרב חברות המחשבים מציע פתרונות הדרכה וירטואלית הן ללקוחותיהם והן לעובדיהם כדי להתגבר על מחסומי זמן וגבולות וכן כדי להדביק את השינויים הטכנולוגיים.

בעת בחירת "הטכנולוגיה הוירטואלית" חשוב לבדוק מהן המטרות אותן מעוניינים להשיג ומי הוא קהל היעד אליו פונים ("תלמידי חיוג" וכדומה).

 


מנהיגים ברשת
www.leadersnet.co.il
leaders@leadersnet.co.il
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" יוני 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

  

 

 

 

יכול לעניין..

מודל למידה - תפוקה

e-Learning-מה זה בכלל?

מאת: דוד רד   " ה י ל ר י נ ג ? ? ?" ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *