יזמות בקיבוצים- הסיכוי לשינוי

 מאת: יואש אברהמי  MSc, יועץ ארגוני וחוקר יזמות במרכז היזמות באוניברסיטת תל-אביב

פורסם לראשונה בפברואר 2002

 

פתח דבר

מסמך זה נכתב במקור לפני כשנתיים, בתקופת הגיאות של יזמות טכנולוגית והשקעות חסרות תקדים בתחומי יישומים טכנולוגיים במדינות המפותחות במערב  ובישראל. מאז חווינו את  נפילת הנאסד"ק, התכווצות ניכרת של חברות ענק טכנולוגיות והיעלמות של חברות טכנולוגיות רבות שנישאו על כנפי הדמיון והנכונות להשקיע בתחומים שהבטיחו עשיית עושר גדול ומהיר.  מגזר ההי-טק בישראל נמצא מאז בתהליך התפכחות מחלומות, והסתגלות כואבת למצב שונה שבו שורדים רק אלו המצליחים לשלב יכולת פיתוח יישומים טכנולוגיים מובילים בתחומם, הוכחת יכולת בצורת מוצר בר-שיווק יחד עם  יכולות ניהול ושיווק של חברה גלובלית. באפן פרדוכסלי ניתן לומר כי המפולת בתחום צמיחת החברות הטכנולוגיות היא כנראה רק שלב אחד בדרך ארוכה של עליות וירידות צפויות שבמהלכו ימשיכו  הפיתוח והחדשנות הטכנולוגית להוביל את התפתחות הכלכלה העולמית, ויהוו תנאי הכרחי לצמיחה של מדינות ומשקים לאומיים בעתיד. גישה שיטתית מפוכחת לכל הקשור בחדשנות ניהולית וכלכלית חייבת להתייחס למרכיב הטכנולוגי כנקודה ארכימדית לשינוי והסתגלות למציאות חדשה. לפיכך, נושא היזמות הטכנולוגית כולל ההתארגנות המחשבתית, החינוכית,  הקצאת המשאבים לקידומו בראייה אסטרטגית, היה ונשאר נושא מפתח במאבק ההישרדות הקיבוצי כיום.

 

הקדמה

בעקבות עבודתי במחקר אורך בינלאומי (Global Entrepreneurship Monitor =GEM) בנושא יזמות וצמיחה בקרב מדינות מפותחות בעולם שבמהלכו בלטה ההתפתחות המרשימה של המגזר היזמי הטכנולוגי בישראל בעשור האחרון, עלתה שאלת הפעילות היזמית בתנועה הקיבוצית וחלקה של פעילות זו בקידום התעשייה ובמציאת פתרונות לתעסוקה ,צמיחה ובטחון כלכלי עבור חברי הקיבוצים.

נושא היזמות הטכנולוגית נראה כיום הגורם המוביל את צמיחת הכלכלה הישראלית, וככזה שיקבע את המשך התפתחותה בשנים הבאות. מדובר ביזמות ממוקדת טכנולוגיה המשנה את כללי המשחק שנהגו עד היום בכלכלה בישראל ותשפיע כנראה על ההתפתחות הכלכלית בהמשך. על רקע זה בולט בידודה של התנועה הקיבוצית ממסלולי היזמות הטכנולוגית ודחיקת הקיבוצים מחוץ למסלולי הפעילות היזמית המרכזית  הקובעים את פני כלכלת ישראל.

דיון  במקומה, מעמדה וסיכוייה של היזמות בתנועה הקיבוצית של שנות האלפיים ,מתקשר לשאלות הקיומיות של המשך , שינוי והישרדות התנועה הקיבוצית.

 

איפיוני הפעילות היזמית בתנועה הקיבוצית בעשור האחרון.

נתוני מחקר אורחן ,היילברון וגץ 1999(פרסום מס' 160) מהמכון לחקר הקיבוץ על מיזמים עסקיים בקיבוצים מראים כי :

• קיימת התעוררות יזמית בקיבוצים על רקע הכורח הכלכלי והשינויים שהקיבוץ מאמץ בהדרגה כתגובה והסתגלות לסביבה כלכלית וחברתית שונה.
• נתוני שכיחות הקמת מיזמים בקבוצים מראים ממוצע של כ-5 פרוייקטים יזמיים בכל קיבוץ עם טווח שנע בין אפס ל- 18 מיזמים לקיבוץ  ומושפע  ממאפייני גודל הקיבוץ, חוסנו הכלכלי    ופתיחותו ליזמות.
• הקיבוצים החזקים ביותר מבחינה כלכלית מחד והקיבוצים החלשים ביותר מאידך, הם הפחות פתוחים  ליזמות. הקיבוצים בתווך, שהם הפחות חזקים אך עדיין בעלי משאבים כלכליים מוגבלים, שיש להם הון אנושי ופתיחות לשינוי – הם היותר יזמים.
• היזמה להקמת עסק חדש בקבוץ באה על פי רוב מצד היזם הבודד והנהלת הקיבוץ מאשרת וקובעת את מסגרת ההשקעה והתמיכה במיזם. מסגרת זו מגדירה למעשה את הלגיטימציה של המיזם בקונטקסט הקיבוצי. אופי היזמות הוא אופי של יזמות  "פנים-ארגונית" בה היזם תלוי באופן כמעט מוחלט במוסדות הקיבוץ בגלל תנאי הרקע של העדר הון עצמי, העדר יכולת לגייס הון באשראי או לגייס הון עצמי חיצוני של שותפים ("מלאכים").
• סוג המיזמים הנפוץ הם עסקים קטנים שאין להם כוונה ושאיפות להפוך לעסקים גדולים וצומחים. אלו מיזמים קונבנציונליים , מקומיים , לא טכנולוגיים אינם מוכווני יצוא ואינם זקוקים לפעילות מחקר ופיתוח מתמדת.

 

נתוני מחקרי יזמות בישראל במסגרת הלא-קיבוצית מורים כי:

• בעשור האחרון קיימת בישראל פעילות יזמית ענפה ביותר אותה מובילים היזמים הטכנולוגיים. מדובר באלפי חברות הי-טק בתחומי התקשורת, תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים, רפואה, ביוטכנולוגיה ונוספים. פעילות זו משנה את פני הכלכלה והתעסוקה בישראל במישרין ובעקיפין בהיותה גנרטור כלכלי מרכזי המחובר לפעילות כלכלית גלובלית , מוכוון יצוא  ונשען על מחקר ופיתוח דינמי.
• סוג המיזמים הנפוץ הוא מיזמים המכוונים לשוק העולמי, בעלי שאיפה להפוך לחברות גדולות מובילות שוק או לחבור למובילות השוק בתחומם. מחקר בינלאומי של קונסורציום 1999 Global Entrepreneurship Monitor(GEM) שנערך בקרב 10 מדינות מפותחות : ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת, יפן, דנמרק, פינלנד וישראל  (בישראל ע"י ד"ר מירי לרנר ויואש אברהמי מאונ' תל-אביב) מצא כי יש הבדלים מובהקים בין המדינות ברמת היזמות והקמת עסקים חדשים. המחקר מראה כי ישראל נמצאת בקבוצת המדינות בעלות רמת יזמות גבוהה אחרי ארה"ב וקנדה ומקדימה בשיעור משמעותי את המדינות האחרות שנחקרו.
• אותו מחקר התייחס לתהליך של שינוי תרבותי ונורמטיבי שהתרחש בישראל במהלך שני העשורים האחרונים וממשיך כיום, שעיקרו: מעבר מתפיסה קולקטיביסטית לאינדיבידואליסטית, התפתחות גישה יותר חמרנית ואישית כלפי מימוש צרכי הפרט ושאיפותיו, עלייה בחשיבות המיוחסת לעבודה כמקור תגמול חמרי, פרנסה, ובטחון קיומי. השינוי תופס בכל האוכלוסייה גברים ונשים , כאשר הצורך בעצמאות כלכלית וחמרית מקבל אצל הנשים דגש נוסף.
• היזמים הטכנולוגיים המצליחים בישראל הופכים בהדרגה למודל חיקוי וסמן מוביל לשאיפות הצלחה וסטטוס של הדור הצעיר בישראל ו"מדיחים" מעמדה זו את קודמיהם הרופאים ועורכי הדין נשוא חלומותיה של האם היהודיה בדורות קודמים.
• מחקר אחר שנערך בישראל בקרב חברות הי-טק (לא פורסם) מראה כי היזמות הטכנולוגית בישראל מאופיינת על ידי יזמים בעלי השכלה טכנולוגית גבוהה, היכרות מעמיקה ונסיון בתחום בו פועלים, רקע צבאי פיקודי, עיסוק קודם במחקר ופיתוח ברמה כלשהי, שילוב פעולה צוותי כמענה לרב-תחומיות הידע הנדרש למיזם.
• קיימים קשרים מורכבים בין השכלה טכנולוגית, השכלה גבוהה לא טכנולוגית, רקע יזמי בתעסוקת ההורים והמודל שהם מספקים לבניהם/בנותיהן, אופי השרות הצבאי, תכונות מנהיגות,כושר אילתור והסתגלות ורמת הנחישות לפעול כיזם ולהקים עסק עצמאי.

 

מגבלות התנועה הקיבוצית בגישה ליזמות טכנולוגית בישראל כיום.

• התנועה הקיבוצית איבדה את מעמדה כגורם מוביל במערכות החינוך וההשכלה בישראל כבר בשנות ה-60 . במעבר מחינוך תיכון לכל בני הקיבוץ להקניית השכלה על-תיכונית ואקדמית לכולם באותה מתכונת ,נקלע הקיבוץ לקונפליקט מבני ורעיוני. לא הובן הצורך להשקיע במשאב ההון האנושי כמשאב החשוב ביותר לעתידה של החברה הקיבוצית ולהתאים את מבנה התעסוקה אליו.הכיוון שאומץ היה: העתקת מרכז הכובד הכלכלי לתעשייה, המשך התפיסה של אוטרקיה תעסוקתית תוך קיום גמישות תעסוקתית מאולצת במסגרת הקיבוצית והאזורית, ומתן עדיפות לסידור עבודה על פי צרכים מערכתיים ולא אישיים.
• המגבלות על רכישת השכלה גבוהה וצמצום אפשרויות הבחירה בקריירה תעסוקתית תואמת לשאיפות הפרט, הוליכו לנטישה של בני הדור השני והשלישי ובחירה בקריירות עצמאיות מחוץ לקיבוץ. רבים מהם השתלבו במסלולים עתירי השכלה וידע: באקדמיה, מחקר מדעי ובטחוני, בתעשייה ובניהול. בתהליך זה "דימם"  הקיבוץ לאט ובהתמדה עד שהגיע לאנמיה המסכנת את המשך קיומו.
• תופעת העדר ההמשכיות של דור הבנים בקיבוץ העמיקה מאז שנות ה-80 . היא תאמה והשתלבה בתהליך השינוי התרבותי ונורמטיבי שהחל לתפוס בחברה הישראלית על כל מגזריה (ראה התייחסות קודמת בנדון), והפכה בהדרגה להיות המסלול המרכזי העונה באופן הולם יותר לצרכים ולשאיפות האישיות של בני הקיבוצים לעומת המסלול  הקונפליקטואלי  של המשכיות בקיבוץ.
• צמצום אוכלוסיית התנועה הקיבוצית וצמצום ניכר בשיעורי הילודה ברוב הקיבוצים בשנים האחרונות הם תוצאה של תהליך שהחל שני עשורים קודם לכן מבלי שהובנו כיוונו, עצמתו והשלכותיו האפשריות על עתיד הקיבוץ.
• חל פיחות עצום במעמדו של הקיבוץ כמוביל חלוצי, מכונן, מיישב, מפתח ומאפשר את הבסיס הכלכלי הטריטוריאלי והבטחוני של ישראל טרם המדינה ולאחר הקמתה. המשבר הכלכלי-חברתי של התנועה הקיבוצית בשנות ה-80 המאוחרות היה כרוך בחובות גדולים ובצורך בסיוע ממשלתי לצאת מהמשבר. המשבר הכלכלי חברתי היה גם משבר שאחת מתוצאותיו היתה צימצום ניכר של השותפות והערבות ההדדית בין קיבוצים ובין חברים בקיבוץ פנימה. העוינות שהפגינו ציבורים מסוימים בישראל כלפי התנועה הקיבוצית וההשתלחות בהיחלצות המדינה לסייע בתהליך כואב וארוך של הבראה כלכלית האירו פן נוסף של שבר הסטטוס של התנועה הקיבוצית.

 

משמעויות מניתוח התהליכים בקיבוץ ובחברה הישראלית בהקשר ליזמות עיסקית והקמת עסקים חדשים בקיבוצים:

1. אופי יזמות של עסקים קטנים לא טכנולוגיים מכתיב מגבלות לגודל העסק וסיכוייו להפוך לעסק כלכלי מוביל ומקור חשוב לרווח ותעסוקה במערכת הקיבוצית.
2. בקיבוץ קיימות מגבלות בסיסיות קשות ליזם וליכולת פיתוח המיזם המעוגנות בהגדרת היזמות ומהות המיזם בקיבוץ.
3. פיתוח ענפים כלכליים חדשים כמובילי רווח עתידיים של הקיבוץ, מתבסס כיום בעיקר על איתור ענף/מפעל עם סיכויי רווחיות גבוהה ופחות על ההון האנושי הקיבוצי שיעמיד לרשותו את מלא הפוטנציאל והמוטיבציה היצרנית שלו.
4. היזמות של הקיבוץ כקולקטיב אוטרקי שהובילה בעבר את פיתוחו הכלכלי ,אינה נותנת כיום את התשובות המתאימות לחלק ניכר מהקהילות הקיבוציות.
5. היזמות הנוכחית בקיבוצים שעיקרה הקמת מיזמים קטנים, היא פרי השלמה ואילוצים, היא נעדרת חזון וגיבוי שיכולים להניע חדשנות אמיתית, רחבת היקף. תוספת של "הרבה מאותו דבר" דהיינו עסקים קטנים מוגבלי משאבים להתפתחות, אינה תשובה הולמת לא לצרכי הקיבוץ ולא לצרכים ולשאיפות של היזמים.
6. ככל שפוחתת הלכידות והסולידריות הקהילתית בקיבוץ, פוחתת היכולת לגייס את המוטיבציות היצרניות של חברי הקיבוץ ולהתמיד בגיוסן כדי לספק את הדרישות של תיפעול וצמיחת מיזם קיבוצי גדול.חל שינוי מהותי בתפיסת חברי הקיבוץ את התעסוקה . רובם רואים את העבודה כנושא של העדפה, התאמה ובחירה אישית ולא כמילוי מטלה במסגרת "סידור עבודה" המשבץ אנשים כ"משאב אנושי" נזיל במערכת שהצורך גובר בה על רצון הפרט.
7. לתנועה הקיבוצית חסר כיום ההון האנושי שיכול לאפשר ליזמים חברי קיבוץ להקים מיזמים טכנולוגיים.הכשל המתמשך של הקיבוצים בחינוך והקניית השכלה גבוהה לכל בני הקיבוץ, העדר העדפה כלפי מצוינות בתחומי מדעים וטכנולוגיה יחד עם חוסר גמישות בבחירת תעסוקה, העצימו והנציחו את המחסור הזה. עם זאת יש פתרונות למצב נתון זה שאחד מהם ובהחלט לא בלעדי, זו היכולת ליצור מיזמים משותפים עם גורמים חיצוניים על ידי לקיחת חלק במימון ובסיכון.בכך יש כיוון פעולה אפשרי, בר ביצוע ובעל פוטנציאל רב.
8. צמצום האוכלוסייה, העדר המשכיות דור הבנים, אי-יכולת לגייס עתודות חדשות והעדר כח משיכה עבור אוכלוסיות עתירות הון אנושי מאיימים על קיומו ועתידו של הקיבוץ.
9. הקיבוצים החזקים כלכלית וחברתית כיום עשויים להמצא במצב בו לא יעמדו לרשותם המשאבים המספיקים כדי לשלוט בתהליכי שינוי והתאמה למען השרדותם והצלחתם בעתיד, כפי שניתן עדיין להיעשות כיום.

 

התנועה הקיבוצית ניצבת כיום בפני כמה דילמות ואתייחס רק לשתיים מהן:

1. האם להישאר בשולי המהפכה הטכנולוגית העומדת לשנות דפוסי חשיבה, התנהגות, צרכנות, ייצור ועבודה בישראל ובעולם או למצא דרכים ואמצעים להשתלב במהפכה זו?
2. בתחום האידיאולוגי-ערכי, סוגיית הקיבוץ המקורי  מול הקיבוץ המשתנה ומסתגל: האם ניתן לקיים קבוץ אם מתבצע מעבר מרצון מקולקטיב יוזם לקהילה פתוחה, המגדירה מחדש את גבולות השיתוף והסולידריות שלה, ומאפשרת צמיחת יחידים עצמאים, יזמים, כחלק אינטגרלי של תרבותה וערכיה?

כדי לשנות את הצפוי לקיבוץ על פי ניתוח הגורמים והתהליכים שתוארו שלהלן, נחוץ לפעול לשנוי כיוון ופריצת דרכים חדשות, רלבנטיות להצלחה.

 

להלן כמה הערות למחשבה ודיון:

1. תהליך השינוי בתנועה הקיבוצית מתרחש כיום כ"גל" שתחילתו בקיבוצים החלשים הנמצאים במשבר חברתי וכלכלי חמור כאשר הקיבוצים החזקים נמצאים בהמתנה וסבורים כי הם חסינים בפני השינוי המתרחש לנגד עיניהם.
2. המפתח להישרדות התנועה הקיבוצית מותנה במציאת פתרון לגורמי הנטישה של דור ההמשך נדרש שינוי תפיסתי וערכי שיאפשר דפוסי קשר שונים בין חברים בקהילה פתוחה, מלוכדת על בסיס שותפות כלכלית, ערכי כבוד האדם וחירותו, סובלנות ,עזרה הדדית והוגנות. חברה המקיימת מנגנונים לתמיכה חברתית המגשרים על פערי הכנסה ועם זאת מאפשרת מימוש יכולות ושאיפות הפרט כחלק מהחברה הישראלית שאימצה דפוסי כלכלה מערבית תחרותית, ומקבלת את קיומם של פערי הכנסה גדולים ומובנים כחלק מכללי המשחק של כלכלה מודרנית תחרותית.
3. מעבר להסדרים חדשים של יחסי רכוש ובעלות על נכסים תוך העברת הבעלות השליטה והאחריות על נכסי הקיבוץ לפרט וליחידה המשפחתית באופן שיאפשרו המשך פעילות כלכלית וחפש בחירה של הפרט (כולל כניסה ויציאה מהמערכת) במסגרת חוקית ומשפטית מוגדרת וברורה.
4. הצורך הקיומי להמשך מחייב את התנועה הקיבוצית להגדיר מחדש את תכליתה וייעודה. מאוואנגרד חברתי-סוציאליסטי- בונה עם עובד בעבר, לחיבור חדש לזרם המוביל את החדשנות הטכנולוגית-עיסקית כלכלית ומדעית בישראל

 

האם ניתן הדבר?

 

 

קישורים רלבנטים באתר: