ראשי » ניהול המשאב האנושי » תגמולים, שכר וחשבות » זכאות לפיצויי פיטורים לעובד שמתפטר בעקבות חילופי מעבידים

זכאות לפיצויי פיטורים לעובד שמתפטר בעקבות חילופי מעבידים

 

מאת: הילה פורת, עו"ד *

rtf3330991446_435429390

דניאל עובד כמוכר בחנות למוצרי כתיבה. בעל החנות מכר את עסקו לאדם אחר, אשר מוכן להמשיך ולהעסיק את דניאל באותם תנאים. דניאל לא מעוניין להמשיך ולעבוד תחת מרותו של הבעלים החדש. האם במקרה בו יחליט דניאל להתפטר מהעבודה תהיה לו זכות לפיצויי פיטורים?

 

הילה פורת, עו"ד, משיבה:

בעת חילופי מעבידים מושם קץ לחוזה העבודה האישי ונוצר חוזה עבודה חדש עם המעביד החדש. על מנת לקבוע אם חילופי המעבידים מקנים לעובד את הזכות להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים, יש לבחון את מכלול תנאי העבודה תחת המעסיק הראשון לעומת מכלול תנאי העבודה תחת המעסיק החדש.

 

בנסיבות מסוימות יתכן והתפטרות של עובד עקב חילופי מעבידים תיראה כפיטורים, לעניין פיצויי פיטורים, עפ"י סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – החוק). לדוגמא, כאשר היחסים האישיים בין העובד למעביד הראשון היו חמים והדוקים, ואילו העובד אינו מסתדר כלל עם המעביד החדש, ניתן לראות בשינוי בתנאי העבודה כנסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו ולכן רואים את התפטרותו כפיטורין.

 

הפסיקה הרחיבה וקבעה כי, ככלל, ניתן לראות התפטרות עקב חילופי מעבידים כ"נסיבות" הבאות במסגרת סעיף 11(א) לחוק (דב"ע נד/1-4 ההסתדרות הכללית נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ).

 

לפיכך, עובד אשר מתפטר ממקום עבודתו עקב חילופי מעסיקים, זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם הוכיח המעסיק כי בפועל לא היה שינוי בתנאי העבודה בכללותם (בהתאם לבג"צ 8111/96, 922/97 הסתדרות העובדים נ. התעשייה האווירית ואח', אשר קבע כי מדובר בכלל שבצידו חריגים).

 

בעד"מ 18/06 דנדינו מרכז טכסטיל לאופנה בע"מ נ. ילנה ויבלי, פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי במקרה שעובד מתפטר מעבודתו עקב חילופי מעבידו ולא חל שינוי מהותי באופן העסקתו ובזכויותיו לאחר חילופי המעבידים, אין לראות בחילופי המעבידים משום "נסיבות" על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, המזכות עובד שהתפטר בגינן בפיצויי פיטורים.

 

בד"מ 6118/01 פולק אריקה – תנופה שירותי כ"א ואחזקות, ניתן ביום 16.1.2003, העובדת המשיכה לעבוד במקום עבודתה ברציפות, ולא חלה הפסקה בין עבודתה באמצעות חברת תנופה לבין עבודתה באמצעות חברת O.R.S. בית הדין האזורי לעבודה חזר על ההלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה, לפיה ככלל ניתן לראות התפטרות עקב חילופי מעבידים, "נסיבות" הבאות במסגרת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חלופה זו, על העובד שמקום עבודתו עבר לבעלות של מעביד אחר, לנקוט בצעד של ניתוק יחסי עובד מעביד בינו לבין מעבידו. העולה מן האמור הוא, שעצם חילופי מעבידים אינו מהווה ניתוק של יחסי עובד מעביד, אלא אם היה אירוע של סיום קשר העבודה, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של התפטרות. לפיכך קבע בית הדין האזורי לעבודה כי תנופה אינה חייבת בתשלום פיצויי פיטורים לאריקה (יוער כי לאחר שאריקה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, הודיעה תנופה לבית הדין הארצי כי היא מסכימה שבית הדין ייתן פסק דין לתשלום פיצויי פיטורים וזאת לפנים משורת הדין וללא נימוקים. בית הדין פסק בערעור בהתאם להודעת תנופה, ללא חיוב בהוצאות).

 

 

 

הערת מערכת אתר עולם העבודה:
במקרה שבו הופקדו כספים בגין העובד עבור פיצויי פיטורים, עפ"י סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו באחד מהמקורות הבאים:

1. האישור הכללי מיום 30.6.1998 בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים.

2. צו ההרחבה בדבר ביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה (לרבות – הייטק) שחל מיום 7.5.2006 ואילך.

3. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שחל מיום 1.1.2008 ואילך,

 

אזי הכספים שהופרשו מכוח המקורות הנ"ל עבור פיצויי פיטורים, שייכים לעובד בכל מקרה של הפסקת עבודה (פיטורים או התפטרות), אלא אם משך העובד כספים מקופת הגמל שלא בשל ארוע מזכה או שזכותו לפיצויי פיטורים נשללה במסגרת פסק דין.

 

כל אחד מהמקורות הנ"ל קובע היקף ושיעור שונה של הפרשות ויש לבדוק את ההוראות והתנאים החלים על כל עובד בהתאם למקרה הספציפי.

 

לפיכך, במקרה שחל על הצדדים אחד מהמקורות הנ"ל, רלבנטי לבדוק את הזכאות לפיצויי פיטורים על פי דין (פיטורים או התפטרות מזכה) רק בכל הקשור להפרש פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד (בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם לא נעשתה הפרשה).

 

 

* עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא" ומנהלת אתר עולם העבודה www.hilaporat.co.il

קישורים רלבנטים באתר:

יכול לעניין..

הילה פורת

התיישנות חופשה שנתית

  מאת: הילה פורת, עו"ד * סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *