הצלצול הוא בשבילי, לא בשבילכם !

 מתוך Knowledge Technologies, מבית M.P-Yaad

גיליון 4 מרץ 2001

 

אנו יכולים להוביל עובדים אל פורטל הלמידה שפיתחנו, אך האם הגעתם לפורטל משמעה בהכרח שהם גם ישארו וילמדו? עשר נקודות שאליהן כדאי להתייחס כאשר מפתחים ומיישמים WBT בארגון.

 

כולנו זוכרים את ימי בית הספר ואת הדקות האחרונות לסיום השיעור, כאשר לא מבינים איך השעון מורה שעברה רק חצי דקה כשאפשר להישבע שעברו לפחות 20. ואז – הצלצול הגואל של הפסקת  עשר (אף פעם לא הבנו מדוע בשנים אלו החליפו אותו לנעימות קלאסיות, בעיני לא היה צליל ענוג יותר מהצלצול החזק?). אבל כשהיה מגיע, היה תמיד מורה אחד (בדר"כ לחשבון) שבקול צווחני טען לבעלות בלעדית על הצליל הענוג ומודיע " הצילצול הוא בשבילי, לא בשבילכם" ואנחנו? היינו צונחים בייאוש ובהכנעה חזרה לכיסאות?

 

בשונה מהלמידה המסורתית, שבה אנו נתונים במסגרת המכריחה אותנו להישאר בכיתה, גם אם הדבר לא מוצא חן בעינינו, בלמידה הממוחשבת שוחרר הרסן מהלומד והוא אינו תלוי יותר בהחלטתו של גורם חיצוני כזה או אחר אם להישאר וללמוד או לקום ולעזוב. נראה שככל שהאבק שהשאיר אחריו נושא ה e-Learning שוקע, הופכת סוגיה זו למהותית ותופסת את מרכז תשומת הלב.

 

פיתוח ועיצוב WBT אינה משימה קלה כלל וכלל. מפתחי ומעצבי יחידות WBT אמורים לאמץ בגישת הפיתוח חשיבה יצירתית, המצאתית ומשתנה, חשיבה בסגנון א-ליניארי ועיצוב מתודות ההדרכה כך שהחומר הנלמד "ייאסף" על ידי התלמידים וביוזמתם ולא יוגש להם בעזרת "כפית".

 

שימוש בטכניקות עירור הנעשות בשיעורים מבוססי מדריך וכיתה, (כגון תרגילים, משימות, הפעלות, משחקים, בדיחות האמורים לשבור את שיגרת הלמידה ולדחות שעמום), אינם מועילים בהדרכה מבוססת מחשב, אם הם מועברים באותה תצורה. ההנחה המקובלת (ברמה הפשטנית) הנה שכל אחד שיש בידו הטכנולוגיה ללימוד e-Learning יכול לתכנן את הקורס הרצוי ולהעלות אותו לאוויר, נכון? לא נכון!

 

רק מכיוון שקיימת הטכנולוגיה המאפשרת למומחי התוכן בארגון (שלרוב הם אינם בעלי מיומנויות הדרכה, שלא להגיד מיומנויות פיתוח הדרכה, ועוד ממוחשבת) ליצור קורסים, אין הדבר אומר, שהלומדים הניגשים ומושכים את יחידות הלימוד (באופן סינכרוני או אסינכרוני) אכן יסיימו את לימוד היחידה כמצופה מהם, ואם יסיימוה, אכן יפיקו את התוצרים הנדרשים מלמידה של אותה יחידה. המיומנויות הנדרשות לפיתוח והדרכה במתודולוגית ה e-Learning שונה מהותית מזאת המוכרת במתודולוגיה המסורתית. אין לצפות או לקוות שמומחי תוכן או גורמים מהארגון שהם בעלי מיומנויות הדרכה או פיתוח הדרכה בגישה המסורתית, ידעו להביא לידי ביטוי את אותם מיומנויות הדרכה גם כשהם ניגשים לעסוק ב – .e-Learning

 

כמה באמת פורשים?

תצפיות שנעשו בתחום בארה"ב מראות, שתכנון לקוי של יחידות WBT יכול לגרום למצב, שבו עד כ 50% מהלומדים שהחלו את הלמידה ב WBT לא יסיימו אותה. הספקנים לגבי תוצאות התצפית מאמינים, שגם אם יחידת WBT תוכננה כראוי, עדיין יהיו לומדים שלא יסיימו אותה עד תומה, כיוון שבהדרכה ממוחשבת שאכן תוכננה כראוי, הלומדים בוחרים ללמוד את מה שהם באמת צריכים ורלוונטי לעבודתם ואז חוזרים לעבודה גם אם לא סיימו את כל תכני ה WBT. על אף שבטענה זו יש הרבה מהאמיתות, היא אינה יכולה לשמש סיבה מהותית להפרכת תוצאות הסקר. ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות היכולות לאשש את תוצאות התצפית:

1. תכנון, עריכה, ועיצוב לא מקצועיים ולא מעניינים.
2. הפרעות וחסמים שמקורם בסביבה הארגונית , לדוגמה, איסור לבצע למידת WBT בשעות העבודה, מחסור בעמדות מחשב כמספר הלומדים וכיו"ב.
3. תחלואים טכנולוגיים, לדוגמה, חוסר התאמה בין החמרה והתכנה הנדרשת לצורך הלמידה לבין יכולות מחשב המשתמש וסביבתו, (לדוגמה, רוחב פס נמוך מידי בעמדת המשתמש אל מול צורכי הטכנולוגיה הדורשים פס רחב יותר וכו').

 

אז מה כן עושה יחידת WBT לכזו שאכן משיגה את תשומת ליבם של הלומדים, מונעת קיומן של התופעות הנ"ל ויוצרת למידה אפקטיבית?

 

למידה מכוונת מטרות

כלומדים, קרה לכם בוודאי לא פעם שיצאתם משיעור מעודכנים בפרטים המלאים על הבן הקטן של המרצה, הצלחותיו העסקיות המטאוריות, כיצד חצה את תעלת סואץ וצרותיו עם חמותו, אך קצת פחות מעודכנים בנושא ההרצאה שלשמה הגעתם – אתם מוצאים את עצמכם משועממים ובדיעבד מגלים, כי השיעור כלל לא ענה על מטרותיו.

בלמידה מבוססת מחשב חשוב שהתוכן יהיה רלוונטי לידע ולמיומנויות שהלומדים אכן זקוקים לו ,וקל להבטיח שזה אכן יקרה. בארגונים וחברות הנאלצים להתמודד יום יום עם שטף מידע רב ומשתנה, אנשים רוצים וצריכים ללמוד רק את מה שהם זקוקים לו ולא יותר מזה. יתרה מזאת, הזמן שעובדים מקדישים לצורכי למידה הוא מואט יחסית להיקף הפעילות המקצועית שעליהם לבצע במסגרת תפקידם.

 

הלמידה חייבת להיות מכוונת מטרה כזו העונה לדרישות התפקיד היום יומיות. קביעת התוכן הדרוש הוא פועל יוצא של צורכי הארגון ובהתאמה – של צרכי העובד, על כן, בכל מקרה, חשוב לזכור שהקהל היעד הם ,למעשה, העובדים, על כן בתכנון התוכן חשוב לקחת בחשבון איזה מיומנויות העובדים מעוניינים לשפר או לרכוש. תכנון נכון של התוכן יביא ללמידה הלכה למעשה, כזו שהלומדים בסופו של דבר גם יהיו מוכנים לרכוש.

 

הטכנולוגיה צריכה להיות "שקופה" ללומד

כידוע, כדי שתתקיים למידה ב- e-Learning, שני מרכיבים עיקריים חייבים לעבוד בהלימה:

• התוכן
• הטכנולוגיה.

בכנס e-Learning האחרון שנערך ב- Be-Tech נשמע משפט המגלם בפשטות את התובנות אליהן יגיעו במוקדם או במאוחר כל העוסקים ב e-Learning :

"The CONTENT is the KING" – "התוכן הוא המלך" – משמעו, התוכן הוא העיקר.

אנו כלומדים, אדישים ל"צינור" הטכנולוגי המעביר את הלמידה. הדבר שיגרום לנו לשבת וללמוד או לקום ולעזוב הוא התוכן, לכן עליו להיות עניין, חוויתי, מאתגר וכיו"ב.

קחו לדוגמה מדיית תוכן המוכרת לנו כבר שנים – הטלוויזיה: הרי לא מעניין אותנו באיזה סוג טלוויזיה: JVC או ,SONY נצפה ב"סיינפלד" כל עוד היא מצחיקה. הסיבה שאנו מרותקים לתוכניות הללו היא התוכן. יחד עם זאת, למרות חשיבות התוכן על הטכנולוגיה, כדי שתוכן יוכל ל"עבוד" הוא חייב סביבה נטולת תחלואים טכנולוגיים!

 

יחידת WBT המושתתת על תוכן, טוב ככל שיהיה, תיכשל בסופו של דבר במידה ולא נלקחים בחשבון האילוצים הטכנולוגיים של המשתמש וסביבת עבודתו. על אף שכיום איכויות החמרה ותכנת המחשב גבוהות יחסית לשנים עברו, חשוב לזכור שעדיין קיימים משתמשים בעלי מחשבים שתצורתם אינה אידיאלית, מהירות הקו איתו הם מחוברים לרשת אינה אידאלית, אין ברשותם את הדפדפן או את סביבת ההפעלה הנפוצה, לא מותקנים אצלם כל ההתקנים הדרושים להפעלת ושימוש ב WBT וכיו"ב.

יתרה מזו, בל נשכח שלכל משתמש סופי מיומנויות שונות בעבודה עם המחשב. על כן יחידות WBT חייבות להיות תואמות להפעלה בסביבה טכנית בעלת הנתונים המינימליים ביותר של אוכלוסיית המשתמשים, או לחילופין מותאמות להפעלה בכמה סביבות בעלות מכנה משותף, (לדוגמה, מהנדסים בחברה מסוימת המבצעים את הלמידה בעמדות העבודה שלהם על מערכות UNIX ולא על מערכות MICROSOFT). כמו כן, רמת ההתעסקות ופשטות ההפעלה וההתקנה של סביבת ה WBT חייבת להיות תואמת לידע ולמיומנות של המשתמש הסופי.

 

לומדים ב WBT הם משקיעים

כעובדים, אנו משולים למשקיעים. כאשר עלינו לעמוד בלוחות זמנים או להיות מקודמים בדרגה או אפילו כאשר אנו משקיעים את כספנו, אנו משקיעים ושואפים לקצור את תוצאות השקעתנו. שילוב הלמידה ב- WBT כחלק ממערכת השיקולים לתגמול ישפר במידה רבה את נכונותם של העובדים לבצע את הלמידה עד סופה. שילוב תוצאות הלמידה מה- WBT הלכה למעשה במערכת ההתניות של הסמכה במסלול הכשרה כלשהו יביא למיצוי מירבי את השימוש ב .WBT ההתייחסות ללמידה ב WBT חייבת להיות כהתייחסות לכל מרכיב אחר בתהליך הלמידה ובמסלול הכשרה של עובדים, ( לדוגמה קורס, סדנה, מבחני הסמכה וכדומה ). חברות וארגונים

הנהנים מתוצאות גבוהות משימוש ב WBT מתייחסים אל השיעורים הממוחשבים כאל שיעורים מבוססי מדריך ודואגים לשדר זאת לעובדיהם.

 

למידה כמרכיב בכל הגדרת תפקיד

מתייחסים ללימוד ב e-Learning כאל למידה מכל מקום ובכל זמן. בארגונים רבים אין עדיין מודעות לעובדה, כי זמן שמקצה עובד לצורך למידה חשוב ממש כזמן שהוא מקצה לצורך ביצוע המשימות השוטפות של עובד. מנהלים המגבילים את עובדיהם בביצוע למידה יחידנית במהלך שעות העבודה, מאלצים את העובדים לבצע את הלמידה בחלונות זמן לא מתוכננים ובגישה שלילית. כך קורה שהעובדים מרכזים את תשומת ליבם לסיום לימוד היחידה יותר מאשר באמת לבצע למידה. כדי שתתבצע למידה באמת, חייבים כל רמות העובדים בארגון החל מדרג הניהול ועד לדרג העובדים להבין, כי זמן המוקצה לצורך למידה אינו זמן מבוזבז!

 

הממד האנושי

עבור רבים המחשב הוא המייצג האולטימטיבי של ניכור וניתוק, על כן כיצד ניתן בכלל ללמוד בעזרתו, כאשר הלמידה עצמה היא מיומנות הדורשת "מגע"?

כדי לתת ללומדים את התחושה, שמאחורי ההדרכה עומדים גם אנשים יש צורך בשילוב ממד אנושי- אישי בתהליך הלמידה. שילוב הממד האנושי יכול להיעשות ע"י יצירת מגוון ערוצי תקשורת עם הלומדים וע"י כך יצירת מחוייבות הדדית בין אחראי ההדרכה לבין הלומד והגדלת אחריותו האישית של הלומד בתהליך הלמידה.

את שילוב הממד האנושי ביחידות WBT ניתן לסווג לשניים:

• שילוב של יסודות תקשורת בין – אישיים כחלק מתסריט הלמידה – ע"י שילוב תמונות של הפונקציות הרלוונטיות בארגון בהקשר של התוכן הנלמד, (לדוגמה אחראי הדרכה או מנהל תוכנית ההכשרה) או שילוב של מונולוגים של אותן פונקציות בצורה של טקסט, כגון קול או וידאו. שילוב של יסודות תקשורת בין -אישיים יכול להיעשות גם כחלק מהתוכן הנלמד עצמו, לדוגמה שילוב של דמויות אמיתיות או מדומות בסיפורי ,Case Study גם במקרה זה ע"י שילוב תמונות, סרטוני Flash או וידאו וכיו"ב.

 

• שילוב של מפגשי כיתה אמיתיים כחלק מהסיליבוס של ה – WBT – על אף ששיטה זו בעייתית כאשר אוכלוסיית הלומדים מפוזרת גיאוגרפית באופן כזה שריכוזם למפגשים חיים הנה משימה לוגיסטית יקרה ומורכבת, ארגונים ובמיוחד מכללות ואוניברסיטאות משלבים עד שלושה מפגשים חיים בד"כ כלל בתחילת הלמידה באמצע ובסוף. במפגשים אלה נידונים נושאים מקצועיים מתחום התוכן הנלמד ונאספות הערות ותגובות. ניתן לשלב אף מטלות במסגרת המפגשים שביצוען בא לידי ביטוי ב WBT.

 

"כל דבר צריך להיעשות באופן הפשוט ביותר, אבל לא פשוט מכך" – אלברט איינשטיין

 

קישורים רלבנטים: