הסתגלות מקצועית ורגשית של אנשים חרשים וכבדי שמיעה בעולם העבודה

 

 S_TH_rtf5230939567_12053549

מאת: אורית זולברג *

 

 

"אנשים בוגרים עם מוגבלות מהווים כ-19% מהאוכלוסיה בישראל … מדובר באוכלוסיה

היכולה להוות חלק מכוח העבודה ולתרום לתוצר ולמשק. כמו בכל קבוצה אנושית, המוטיבציה והכישורים של פרטים שונים אינה אחידה וכך גם תרומתם לפעילות המעסיק.

עם זאת, קיימת נחיתות ברורה בהזדמנויות הקליטה בעבודה ובהזדמנויות הקידום בין אנשים עם לקות גלויה לאנשים אחרים… למערך ההשמה והליווי חשיבות רבה הן בתחום של התאמה מיטבית של המטלות והתפקידים לעובד וללקות שלו, הן בהכוונה של המעסיקים בכוח לגבי משמעויות הקליטה של העובד מבחינתם והסיוע למעסיק בפועל במימוש אפשרויות סיוע הזמינות לו והן בסיוע לעובד ולמעסיק לאורך זמן ביצירת השתלבות מיטבית ומועילה של העובד במקום העבודה (מתוך : עמדות מעסיקים ביחס להעסקת עובדים עם מוגבלות והצורך בבידול תדמיתי.  הוכן על ידי מר רונן רגב כביר – סמנכ"ל מחקר, ארגון אמון הציבור והתפרסם בידי משרד התמ"ת)".

 

השמיעה משמשת מקור מידע על הסביבה ומסייעת לתהליכי למידה והסתגלות כלליים. בהעדר יכולת להסתמך על חוש השמיעה ובהעדר נגישות נותר האדם החרש / כבד השמיעה, מנותק ממקורות ידע ומידע, מנותק מתקשורת בינאישית ומודר מהחברה בכלל ומיכולת להשתלב בעולם העבודה.                    

ערוץ התקשורת של האדם החרש / כבד השמיעה שונה בשל אי יכולתו להשתמש (בדרגות השונות של הירידה בשמיעה) בערוץ השמיעתי. לפיכך, זקוק האדם החרש / כבד השמיעה להנגשה חלופית (ויזואלית- תמלול / תרגום לשפת הסימנים).

על מנת שאדם חרש / כבד שמיעה יוכל להשתלב בעולם העבודה הוא זקוק להנגשה שוטפת.

אולם, למעשה, למעט מסיוע למעסיק להתאמת סביבת העבודה של משרד התמ"ת, לאנשים חרשים / כבדי שמיעה אין נגישות מוסדרת ואינהרנטית לאורך כל שנות עבודתם.

 

להעדר הנגישות השלכה למספר תחומים והוא פוגע ב-

  1. אפשרות האדם החרש / כבד השמיעה לעבוד ולהתקבל לעולם העבודה
  2. ביטחון התעסוקתי
  3. אפשרויות הניעות של האדם החרש / כבד השמיעה בעבודה
  4. איכות עבודתו
  5. רווחתו האישית

 

בארץ לא קיים בסיס נתונים באשר להשתלבותם של מועסקים חרשים וכבדי שמיעה במקום עבודתם על פניה השונים –  רמת התעסוקה מבחינת הימצאות על סולם הדרגות, יכולת השתלבות והשפעה של האדם החרש / כבד השמיעה, מידת שביעות הרצון, מצוקות, חסמים  וכו'.

מבדיקה של קבוצת מיקוד של אנשים חרשים / כבדי שמיעה אקדמאים העובדים במגוון סוגי עבודה (היי-טק, משפטים, אדריכלות, משירות ממשלתיות וכו')  המלווה על ידי  המכון לקידום החרש, עולים קשיים וחסמים  משותפים וייחודיים למועסקים  חרשים וכבדי שמיעה בגלל חוסר הנגישות, ללא קשר לתחום העיסוק.

מן הממצאים עולה כי להעדר נגישות בעולם העבודה השלכות אופייניות וייחודיות המשותפות למועסקים חרשים וכבדי שמיעה, ללא קשר לסוג עבודתם או לסוג הכשרתם.

השלכות אלו הן השלכות קשות המציבות מחסומים כמעט בלתי אפשריים בפני המועסק החרש / כבד השמיעה, ומונעות ממנו את האפשרות להשתלב כהלכה בעולם העבודה, הן מקצועית, הן מבחינת התקדמות בסולם התפקידים והן מבחינת סוציאליזציה.

בד"כ הם מועסקים בתת תעסוקה, נמצאים בתחתית סולם הדרגות ואינם יכולים להתקדם. זו אפילו לא "תקרת זכוכית" אלא רצפת בטון". גם כשהם כבר מתקבלים לעבודה בד"כ הם נותרים מאחור, אינם משולבים במערך מקבלי ההחלטות ונשארים במהותם "יס-מנים" המקבלים הוראות מהסביבה השומעת, גם אם הם מוכשרים בתחומם. הם מודרים מפעילות רשמית ומפעילות לא רשמית, משיחות, השתלמויות, ישיבות, משיחות מסדרון,  וכמובן מפעילות פנאי.

במסמך זה אני מבקשת להתייחס להשלכות חוסר הנגישות לאורך שנות העבודה. העדר הנגישות פוגע באדם החרש ב- 3 תחומים בעולם העבודה:

  1. במישור המקצועי – קשיים בקבלת מידע פורמאלי ובלתי פורמאלי.
  2. במישור החברתי – בידול חברתי.
  3. במישור הרגשי – חווית בדידות ושחיקה נפשית, תפיסת "עצמי" נמוכה, הפנמת ציפיות נמוכות –  הן בעטיה והן עקב המאמץ להשיג את המידע  והנסיון הסוחט "להישאר מעל פני המים".

קשיים בקבלת מידע פורמאלי מקצועי –  חוסר נגישות

חוסר נגישות בדיונים / ישיבות צוות.

חוסר נגישות למעסיק עקב חסמים בתקשורת.

חוסר נגישות לכנסים מקצועיים.

חוסר נגישות להשתלמויות / קורסים / הרצאות.

חוסר נגישות טלפונית.

חוסר נגישות למידע באנגלית – כתוב או דבור (במיוחד דבור אך גם כתוב זאת מאחר וגם ביחס למידע כתוב קשה לשלוט בשפה שאינה נשמעת , במיוחד בשפה זרה).

חוסר נגישות לכנסים בחו"ל.

חוסר נגישות למידע המועבר בע"פ (למשל: בין חברי הצוות).

קושי בהצגת עצמי במצב של תחלופת עובדים תמידית.

 

קשיים בקבלת מידע לא פורמאלי

חוסר נגישות למעסיק – שיחות "מסדרון" / סוציאליזציה.

חוסר נגישות לפעילויות פנאי– טיולים / כנסים / טקסים / פעילות חוויתית / הופעות.

חוסר נגישות לשיחות מסדרון לא פורמאליות – סמול טוק.

חוסר נגישות למה שקורה בסביבה.

חוסר נגישות ל"פוליטיקה הארגונית" ולפיכך חוסר יכולת להשתמש בה (גם בישיבות וגם בניעות בתפקידים).

 

השלכות  מקצועיות:

חסימה בניעות בתפקידים.

חסימה ביכולת לפתח קריירה.

קיבעון תפקידי.

פחד לאבד את מקום העבודה / המישרה.

פגיעה בידע המקצועי.

פגיעה באיכות העבודה וביכולת לבצע את התפקיד.

 

השלכות חברתיות:

בידוד חברתי.

 

השלכות רגשיות:

שחיקה נפשית.

ניתוק חברתי.

תחושות קשות עקב בדידות.

 

דוגמאות מדברי מועסקים:

מפחד להיתפס  כ"טיפש" – לא יכול להיכנס לדיון / שיחה בזמן הנכון.

אין לי כוח להסביר כל פעם מחדש.

אני כל הזמן במתח.

תמיד נדמה לי שכולם יודעים יותר גם אם זה  לא נכון.

מראש פוסל את עצמי כיכול להיות בתפקידים שדורשים  ידע או פוליטיקה כי אין לי מושג מה קורה במסדרונות.

פוחד משאלות חוזרות ונשנות על נושאים שנאמרו,  ולכן "מהנהן" על כל משפט.

עיכובי קידום בעבודה מסיבת אי יכולת תקשורת טלפונית.

אף פעם לא יודע מה שכולם יודעים.

לא מספרים לי מה קורה מסביב.  

אינני יודע מי נגד מי.

אינני יודע אלו הזדמנויות יש.

אחרים נראים מאוד גדולים ואני מרגיש מאוד קטן.

הנמכת ציפיות.

לא יודע להשתמש בפוליטיקה.

פוחד שהנני מעמיס על הבוס/ה עובדים.

בד"כ מופלה במשכורת.

הרגשה שעושים לי טובה, שאני צריך להוכיח את עצמי פי שניים.

מרגיש "פסל סביבתי" בטיולים.

לא מבין את הפוליטיקה הארגונית בישיבות.

מפסיד בדיחות ולא יכול להיות חלק מ…

לא יוצא מה"פינה" שלי.

במלחמת הישרדות להישאר במקום עבודה.

במלחמה להוכיח את עצמי בתפקיד חדש/בוס חדש.

 

* אורית זולברג, מנהלת תחום השכלה ותעסוקה, 'המכון לקידום החרש‘.

 

קישורים רלבנטים באתר:

יכול לעניין..

מפגש שני של פורום מנהלי משאבי אנוש: תהליכי קליטה וליווי 23.06.08

  מאת: קו משווה – קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים   התחנה הראשונה במעגל חייו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *