ראשי » ניהול המשאב האנושי » תגמולים, שכר וחשבות » הסדרים פנסיונים בהסכמי עבודה

הסדרים פנסיונים בהסכמי עבודה

הרחבה לכתבת משאבים, גיליון 206, 5 אפריל 2000

 

ההסדרים הפנסיוניים בהסכמי עבודה רבים במשק, אינם מותאמים להתמודדות עם ההוראות וההגבלות החדשות בחוק ההסדרים 2000. ההגבלות על מסלולי החסכון הפנסיוני ושינויי המס, יקטינו את שכר הנטו של הבכירים, שילחצו על המעבידים לספוג את הפגיעה בשכרם – אמר עו"ד אלון זילברשץ, בכנס שכותרתו "חוק ההסדרים 2000 והשפעותיו הצפויות", שנערך אתמול בכפר המכביה, ביוזמת התאחדות התעשיינים,  איגוד מנהלי משאבי אנוש, ו"יער – ייעוץ ויישום הסדרים פנסיוניים".

הוראות החוק החדש יצרו מצב משפטי מסובך, בשל אי התאמה בין ההסדרים הפנסיוניים בהסכמי עבודה, לבין אופני חסכון נחוצים ומועילים לעובד. למשל, רוב ההסכמים הקיבוציים מחייבים הפרשה לקרן פנסיה, ולפנסיה מקיפה, אולם בעקבות החוק עולה צורך, מבחינת הכדאיות לעובד, בגיוון ההשקעות, למשל הפקדת חלק מהסכומים בקרן הונית (למשיכה חד פעמית) – בחברת ביטוח או  בבנק.

"קיימת לכאורה סתירה בין כדאיות זו לבין מה שנקבע בהסכם הקיבוצי, ועובדים ומעבידים יצטרכו ללבן את הסתירה", אומר עו"ד זילברשץ. הבעייתיות רבת משקל עוד יותר בהסכמים של בכירים. לפי אישור מיוחד (על-פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין), המעביד פטור מתשלום פיצויי פיטורין לבכיר, בגין ההפקדה המתמשכת עבור הבכיר, לקופת גמל. ואולם, האישור המיוחד תקף רק לגבי הפקדה בתכנית לקצבה, בעוד שבעקבות החוק החדש ותיקוניו,  גוברת כדאיות ההפקדה לבכירים בקרן הונית, לפחות לגבי חלק מההפרשות.

"חוק ההסדרים לשנת 2000 שינה לחלוטין את מצב הביטוחים הפנסיוניים", הוסיף זילברשץ. החוק קובע, כי כספי ביטוח פנסיוני, בקרן פנסיה או בקופת גמל לקצבה חודשית בחברת ביטוח, שיימשכו על-ידי העובד בבוא העת בתשלום הוני חד פעמי, ולא בקצבה חודשית כפי שנקבע מראש, יחויבו במס בעת המשיכה. אגב, על מנת שלא לפגוע בזכויות מוקנות ובחוק ההגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסיים, הכללים החדשים תקפים רק על סכומים שיופרשו לקופות גמל לקצבה מ – 1 בינואר  2000(כספים שנחסכו עד אז לא יחויבו במס,  אם כבר נקבע שניתן למושכם חד פעמית).

"המצב החוקי החדש יוצר כדאיות חדשה וצורך לעובדים, לגוון את ההפרשות לפנסיה, בין יעד קצבה ליעד הוני, ובכל מקום עבודה יש לבדוק אם הסכמי  העבודה מאפשרים את הגיוון הזה".

באמצעות החוק החדש ביקש האוצר 'לשפר' הוראה מ- 1981, שלפיה יש לחייב עובד במס הכנסה על כספים שמפקיד עבורו המעביד בקופת גמל בנקאית או בחברת ביטוח, בתכנית שאינה לקצבה, בסכום של 5 אחוז, בגין שכר שמעל  להכנסה המזכה, שהיא כיום 9,300 ש"ח לחודש.

האוצר ביקש להרחיב את החיוב במס על הפרשות לקצבה: לפני החוק החדש, בכדי לחמוק מתשלום מס זה, חברות הביטוח הפקידו את ההפרשה "העודפת"  הזו, (ולעתים את סכום ההפרשה כולו, על כל המשכורת, לפי בחירת העובד) לקופה לקצבה, שעליה אין העובד מחויב במס על ההפרשה. אך כיוון שבסופו של דבר זכאי העובד למשוך גם את חסכונו מקופה לקצבה במשיכה חד פעמית, לדעת האוצר יש בזה הטבה כפולה, אומר זילברשץ, כאילו "מסדרים" את האוצר: גם מקבלים זיכוי גבוה ממס (35 אחוז) על ההפרשה "העודפת", וגם  זכאים למשיכה חד פעמית, ולא כקצבה.

התיקון בחוק ההסדרים החדש קובע, כי ייגבה מס מן העובד על הפרשת המעביד גם לקופה לקצבה, בחלק המשכורת שהוא מעל פי ארבע מהשכר הממוצע במשק ( כיום 6,347 ש"ח, לפי נתוני הביטוח הלאומי, כלומר על חלק המשכורת שמעל כ- 25 אלף ש"ח). זאת בנפרד מהפקדה פטורה ממס עד 9,300 ש"ח, לקופת תגמולים הונית. אמנם, תיקון זה רוצה 'לנגוס' יותר מס מבעלי המשכורות הגבוהות מאד, אך על ידי זה, מציין זילברשץ, במקום לעודד השקעה לקצבה, מאלצים את העובדים הבכירים להשקיע בתכנית הונית, או אף לדרוש מהמעביד את ההפרשה עודפת כתוספת לשכר, ולצרוך אותו מיידית, "דבר ודאי לא נחוץ  מבחינת האוצר".

"בנוסף לאמור לעיל, ולמרבה הבלבול, אורבת 'מעבר לדלת' ועדת בן בסט, שכוונתה על פי השמועות, לחייב במס גם משיכה מקופת תגמולים הונית, אם  הדבר ייעשה לפני גיל הפרישה, וגם הוא לא בדיוק ידוע היום".

תיקון נוסף בחוק החדש עלול לפגוע במרוויחי המשכורות הגבוהות מאד, שעשויים לפנות למעבידיהם בדרישה לפצותם: הפרשת העובד לביטוח לאומי היתה מוגבלת עד לתקרת שכר של פי ארבע מהשכר הממוצע במשק, ומינואר האחרון היא עד לתקרה של פי חמש. כלומר, נטו הבכיר הוקטן, "וכבר נשמעות דרישות כלפי המעבידים לגלם את תוספת דמי הביטוח, או להעלות את  משכורת הבכיר".

 

קישורים רלבנטים באתר:

יכול לעניין..

הילה פורת

התיישנות חופשה שנתית

  מאת: הילה פורת, עו"ד * סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *