הכשרת עובדי היי טק, חייבת להיות משימה לאומית

מאת אורי לוין, יועץ ארגוני ב"מכון מנהיגות – ייעוץ לארגונים לומדים"

פורסם לראשונה דצמבר 2001

 

"אם במקום לבכות על המחסור בכח אדם בתעשיית ההיי טק, היו החברות נותנות יחד כתף להקניית ניסיון לתוכניתנים חדשים – הבעיה הייתה נפתרת בתוך שנה-שנתיים", אומר גדי שווץ, מנכ"ל כלנית-כרמון, שכבר תפס את מקומו כסמן ימני בהערכות.

מידי סופשבוע, כשגדי שווץ מדפדף במוספי ה'דרושים' של העיתונים – הוא מתעצבן מחדש. מדורי ההיי טק עמוסים במודעות צבעוניות, המציעות תנאים אטרקטיביים לאנשי היי טק בכל התחומים – מתוכניתנים ועד מטמיעי מערכות – ואין רוויה. כל היזמים הולכים אל מקורות המים, אך הם לא צליחים לשאוב אלא בכוסות קטנות.

מה שמרגיז את שווץ, זה בערך מה שעיצבן את המחזאי ואיש הרוח הדגול ג'ורג' ברנארד שו, שאמר בהומור בריטי אופייני: "כל כך הרבה אנשים מדברים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא עושה דבר לשנותו…" ההבדל הוא שבניגוד למזג האוויר הבריטי בפרט, והעולמי בכלל – את המשבר האקוטי בכח אדם בתעשיית ההיי טק בישראל, אפשר בהחלט לפתור. זאת אם הנושא יאומץ על ידי הנוגעים בדבר כמשימה לאומית המבטיחה פתרון לטווח ארוך, ולא כהוקוס פוקוס הודי.

שווץ (אל"מ מיל.) – מנכ"ל חברת כלנית כרמון, המספקת שירותי פיתוח, תמיכה ואאוטסורסינג ומכשירה אנשי היי טק במכללה שבבעלותה – לא הגיע לתחום ההיי טק עם הגשם האחרון. הוא חי ופועל בסביבה זו כבר יותר מעשרים שנה, רובן במסגרת צה"ל, כראש ענף מערכות יחודיות בממר"מ וכמפקד יחידת המחשוב של אג"ם. מה שהוא מציע היום לשוק האזרחי, זה בדיוק את השיטה שעל פיה פועלות יחידות המחשב של צה"ל, אלה שמספקות לשוק האזרחי את מיטב כח האדם.

"אני בא ממקום שייצר כל שנה עשרות אנשי מחשב מנוסים", הוא אומר. "קלטנו צעירים שבגרו קורסים, אוניברסיטאות, טכניון, מסלולי היי טק מיוחדים של הצבא, שלא היה להם כל ניסיון, ושילבנו אותם בצוותי פרויקטים יחד עם וותיקים. שניים שלושה תוכניתים חדשים לצד שניים-שלושה וותיקים. כעבור שנה-שנתיים הפכו החדשים לאנשים מנוסים, עם חתך רמות זהה למקובל בתעשייה כולה…"

יש בארץ פוטנציאל

המחסור בכח אדם בשוק ההיי טק, אינו נובע מהעדר פוטנציאל – משוכנע שווץ. הוא אפילו חושד שיש מי שמעוניין לנופף באיום של הבאת אנשי היי טק מהודו, למשל, כדי להוריד את רמת המשכורות בתעשיית ההיי טק הישראלית, וזה, לדבריו, מעשה חמור. "יש בארץ פוטנציאל אדיר של אנשים מוכשרים, צריך רק לעזור להם לקפוץ מעל מכשול חוסר הנסיון", הוא אומר.

"כבר היום יש לאיש מחשבים ישראלי פיתוי גדול לעבוד בחו"ל, שם המשכורות גבוהות יותר. אם הוא נשאר בארץ, זה רק בגלל שהמשכורות כאן עדיין סבירות ויש תנאים פוטנציאליים טובים להתפתחות מקצועית. אם יביאו עובדים זרים במשכורות נמוכות – נאבד את כל הישראלים הטובים לטובת חברות בחו"ל וכפועל יוצא נאבד גם את ההישגים והפיתוחים הטכנולוגיים שנעשים בארץ…"

שווץ, שתמיד ישב על צומת שבה אנשים צעירים נכנסים לעולם היי טק – אומר שהקשיים במציאת מקום עבודה המצפים לאנשים אלה, פוגעים קשה במוטיבציה שלהם לפנות למסלולי לימוד היי טק וזהו נזק מצטבר נוסף. "לאנשים צעירים חשובה הדינמיקה המקצועית, יותר מאשר הכסף. הם מחפשים מקום עבודה שבו יתנו להם אתגרים להתפתח אישית. יבוא של עובדים זרים – ידחוק את הישראלים לאחור גם מבחינה זו", אומר שווץ.

אחרי עשרות שנים בקרב אנשי היי טק ומשימות היי טק – קשה להאשים את שווץ בתמימות. הוא בהחלט יודע שחברות סטארט-אפ, כמו גם החברות הגדולות – שרויות בלחץ מתמיד של פיתוח וקיצור זמן הגעת המוצר לשוק. לכן אין זה מפליא שהן מחפשות ללא הרף אחר אנשים בעלי נסיון, שיצליחו להביא אותן אל המטרה מה שיותר מהר.

"אני לא אומר שצריך לבנות סטארט אפ על קבוצת אנשי פיתוח שכולם חסרי ניסיון", הוא מבהיר. "מה שאני אומר זה שצריך לשלב אנשים צעירים, עם וותיקים ומנוסים. חברות סטארט אפ צריכות לראות בשיטה הזאת חלק מההשקעה. אם הן מוכנות להשקיע מיליונים בפיתוח מוצר, עליהן לראות את ההוצאה בשילוב אנשים צעירים – כחלק מהעלות הכללית. הניסיון מוכיח שאנשים צעירים ומוכשרים, שמשולבים בצוותים וותיקים, סוגרים את פער חוסר הניסיון והידע – הרבה יותר מהר מאשר על ידי עוד קורס, או קריאת עוד ספר מקצועי…"

 

משימה לאומית

שווץ משוכנע שאם כל חברת היי טק ישראלית תקלוט 10 עד 20 בוגרי היי טק בשנה – תצטמצם הבעיה למינימום. "אומרים שחסרים במשק 10 אלפים אנשי היי. בשיטה שאני ממליץ עליה אפשר לסגור את הפער בתוך שנה שנתיים", הוא קובע בביטחון.

הביטחון הזה נשען, בין השאר, על מה שכבר נוסה ונעשה בכלנית-כרמון. "בגדול – לנו אין מחסור בכח אדם", אומר שווץ ומוסיף: "נכון שפה ושם יש תמיד דרישה לעובדים נוספים – אבל את הצרכים השוטפים אנו ממלאים על פי השיטה שלנו. אנחנו מבטיחים לכל בוגר מכללת כלנית כרמון, עבודה מיד עם תום הלימודים, בתנאי שהוא ישיג את הציונים הנדרשים.

"אנו מקבלים בדרך זו גם סטודנטים שבגרו ממכללות אחרות, כי אני יודע שאחרי שנה או שנתיים של עבודה, יהיו לי עובדים טובים ובעלי ניסיון. מכיוון שאני רואה בהכשרת אנשי מחשב משימה לאומית, אני גם שולח ברצון בוגרים של המכללה שלנו למשרות בחברות אחרות, מבלי לדרוש את העמלה המקובלת בחברות השמה, למשל…"

לאחרונה מפעילה כלנית-כרמון שיטת הוראה חדשה, המשלבת לתוכה גם קליטת תוכניתנים חדשים. מדובר במעבדת פיתוח DNA שנבנתה על ידי מיקרוסופט, ושעיקרה: הבאת צוות הפיתוח האורגני של פרוייקט מסויים, אל תוך מסגרת כלנית-כרמון, כדי שיוכל לקבל את כל הנדרש לפיתוח הפרוייקט מידי אנשי מקצוע.

"במקום לשלוח מומחים לחברת סטארט-אפ, כדי שיתמכו שם בצוות הפיתוח – אנחנו מביאים את הצוות כולו אלינו וכאן הוא יכול להעזר בכל אנשי המקצוע שלנו, בכל התחומים ובכל היבט של הפיתוח", מסביר שווץ. "במילים אחרות: אנשי המקצוע שלנו חונכים את צוות הפיתוח לאורך פרק זמן מבוקש, ולאחר מכן יכול הצוות לחזור אל חברת האם שלו, ולהמשיך שם עם כל הידע שרכש…"

 

מאמץ גיוס אינטנסיבי

כדי ליעל עוד יותר את תהליך המיון והקליטה של כח אדם צעיר – בחלקו הגדול חסר נסיון מעשי – נכתבה על ידי מחלקת הפיתוח של כלנית-כרמון תוכנה מיוחדת, אליה מזינים ללא הפסק נתונים של מועמדים למשרות שונות, שנמצאו מתאימים, אך לא תמיד נדרשו באותו רגע. מאוחר יותר ניתן לאחזר את המידע על פי חיתוכים שונים, ולדלות מתוכו את אותם מועמדים שלא הושמו בשעתם, אך כעת נוצרו עבורם משרות פנויות.

"המאמץ לגיוס ומיון כח אדם בתחומי פיתוח ותמיכה, הוא אינטנסיבי", אומרת ורד בושמי, מנהלת משאבי אנוש בכלנית כרמון. "כמו כל חברת היי טק אנו משתמשים בכל הערוצים הקיימים כדי לאתר מועמדים: פרסום בעתונות, ימי עיון לבוגרי קורסים ומכללות במקצועות המחשב ופניות לחברות השמה".

ורד אומרת שכל פרסום בעיתונות, למשל, מניב כ- 300 פניות בפקס – מהם נותרות לאחר המיון כ-.30 גם מתוך מספר זה לא כולם מתקבלים לעבודה והנותרים מוכנסים לבסיס הנתונים של התוכנה, לאפשרות של פניה אליהם כשיווצר צורך. "בגדול אפשר לומר ש-50 אחוז מהמועמדים באים בעקבות פרסום בעיתונות, 30 אחוז באמצעות חברות השמה והשאר בדרך של חבר מביא חבר, או כתוצאה מימי עיון", מסכמת ורד.

 

קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מאי 2002. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

גידול דור העתיד של מנהלים: שמירת מורשת הארגון על ידי בניית עתודה ניהולית

מאת מאיר שירת – יועץ ארגוני ב"מכון מנהיגות – ייעוץ לארגונים לומדים" פורסם לראשונה פברואר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *