מנהיגים ברשת שולחן העבודה למנהלים בישראל
| הוכחה חברתית… (3) –
מי עוזר לרוכב האופנוע
Social Proof
מאת: מיכאל ניר * |
 |
לפני מספר חודשים נפצע רוכב אופנוע בכביש ראשי ושכב בצד הדרך מבלי שאיש יעצור ויגיש לו עזרה. הסיפור כיכב בחדשות. מגישי החדשות הביעו זעזוע עמוק וצקצוק לשון אודות האדישות הפושה בחברה הישראלית והחברה הקרה והמנוכרת בה אנו חיים.
הרשו לי להציג זווית שונה לסיפור.
עשור של מחקרים הבוחנים התנהגות עוברי אורח למצוקת הזולת משליכים אור על התופעה באופן שונה ממה שנדמה לנו.נתחיל באמירה של יועץ המוטיבציה רוברט קאבט: מכיוון ש – 95% מהאנשים הם חקיינים ורק 5% יוזמים – אנשים משתכנעים מפעולות של אחרים יותר מאשר כל הוכחה שנוכל לספק להם.
השאלה אם כן – מי יהיה הראשון שיעניק את העזרה?
כאשר הצופים מהצד אינם יכולים לפרש באופן ברור את מהות האירוע הם ממתינים לראות כיצד מגיבים אחרים; הם ממתינים להוכחה חברתית כלשהי מהסובבים אותם לגבי הפרשנות הנכונה של המאורע.
בסביבה עירונית הומה אשר בה מעט אנשים מכירים זה את זה נוצר מצב של בערות חברתית; מכיוון שאנו רוצים להיראות מתוחכמים ומאוזנים איננו ששים לפרש אירוע שלא כהלכה, כולנו ממתינים לראות כיצד אחרים מגיבים.
במקרה זה רוכב האופנוע ממתין שמישהו יפרש כהלכה את המאורע ויתחיל בהגשת עזרה.
בהסתמך על אמירה לעיל, מלכתחילה יהיה זה אדם אשר הנו יוזם באופיו; כלומר אחד מתוך עשרים אנשים החשופים לסיטואציה!
החברה אינה מנוכרת, וכהוכחה ניתן לראות את ההתגייסות יוצאת הדופן בפיגועים (לא עלינו) – מאורע אשר משמעותו ברורה.
הקושי הינו בפרשנויות השונות אשר יכולות להינתן למאורע בעיקר בסביבה עירונית המאופיינת ב:
- רעש, המולה ושינויים תכופים המקשים על הפרשנות של האירועים הנצפים באופן וודאי.
- מטבעה סביבה עירונית מאוכלסת יותר וסטטיסטית יותר אירועים יתרחשו בה.
- שוכני העיר לרוב זרים זה לזה לעומת שוכני אזורים כפרי.
מסקנה – כאשר אתם חו"ח חלק מאירוע שכזה – הצביעו מפורשות על מתבונן ובקשו ספציפית עזרה ממנו! מחקרים מראים שכמעט בכל המקרים כאשר האדם הראשון נרתם לעזרה יצטרפו אליו כלל המתבוננים!
כלומר; כאשר אנשים מקבלים הוכחה למהות המאורע הם נרתמים לעזרה!
היכן ניכר כלל זה בסביבה העסקית?
פרסומות לאבקות כביסה הן דוגמא מצוינת; בדרך כלל אנו רואים אישה (לא נתייחס לנושא הסטריאוטיפיות המגדרית בפרסומות אלה) המקבלת ייעוץ ממוחה לבוש בחלוק. לאחר שימוש באבקה, הגברת משתכנעת כי אבקת הכביסה מסוגלת להסיר את הכתמים העיקשים ביותר שהבנים שלה לכלכו. אנו רואים את התוצאות של הכביסה ובעיקר אנו מזדהים עם ההוכחה החברתית של הגברת בפרסומת. אתם יכולים להגיד כמובן שעליכם השכנוע של ההוכחה החברתית לא פועל ואתם מתוחכמים יותר…
תנו לי להזכיר לכם שבמחקרי עבר, תשעים אחוז מהנשאלים באמריקה אמרו על עצמם שהם מעל לממוצע ???
אם לא הבנתם את זה כנראה שאתם מתחת 🙂
אודות הכוח של שכנוע על ידי סמכות נדון במאמרים הבאים – מדוע רופאים מוכרים אבקות כביסה;
איך יכולים אנו לרתום את השיטה לטובתנו? בעת שינויים או התנהגויות שההנהלה מנסה ליצור בארגון – לרוב המנכ"ל וההנהלה נותנים דוגמא אישית כלשהי.
האם זה משכנע את ציבור העובדים? לא!
עד שאחד העובדים מהשורה אינו קם ומבצע את השינוי בעצמו, השינוי לא ייקלט…
כלומר – אם ברצונכם ליישם שינויים באופן מהיר, שומה עליכם להחדיר סוכני שינוי מראש שיובילו את השינוי בקרב העובדים. שיטת הקייזן עליה כתבנו עושה בדיוק זאת!
דרך אגב – לסוכני שינוי אפשר לשלם…:-)
'הוכחה חברתית' הוא אחד מששת חוקי ההשפעה אשר מופיעים בספרו הנפלא של סיאלדיני – הפסיכולוגיה של השכנוע;
* מיכאל ניר, מנכ"ל ספיר ניהול תהליכים וסביבה בע"מ.
קישורים רלבנטים באתר:
מאמרים נוספים בנשוא מודלים ודינמיקות של מנהיגותtweet[Google]
Follow @leadersnet
|
מנהיגים ברשת |
|
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" מרץ 2008. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |
