האפקטיביות של תכנית האתיקה

מאת: פרופ' דוב יזרעאלי

פורסם לראשונה באתר עמותת שבי"ל ישראל

 

 

תוכנית האתיקה נועדה לפיתוח קוד אתי ההולם את צרכי הארגון, להטמעתו ולהתחדשותו בהתאם להשתנות המתמשכת של הארגון וסביבתו. הנפיצות של תוכניות האתיקה בארגונים הולכת וגוברת מאז חקיקת ה"מקל והגזר" (FSG) ואשרורה בקונגרס האמריקני בסוף 1991 (1).

במחצית שנות השבעים הקימו תאגידים אמריקניים מלכ"ר בשם "מרכז למשאבי האתיקה" או אי.אר.סי (Ethics Resource Center – ERC) לטיפוח האתיקה בארה"ב. בשנת 1994 – כשלוש שנים לאחר החקיקה, ערך האי.אר.סי. סקר מקיף כדי לבחון את מידת האפקטיביות של תוכניות האתיקה בארגונים. בשנת 2000 ערך המרכז סקר נוסף (2000 National Business Ethics Survey) שממצאיו העיקריים נסקרים להלן תוך השוואה עם ממצאי הסקר של 1994.

סקר שנת 2000 של ה- ERC התמקד בשאלה כיצד העובדים רואים את האתיקה במקום עבודתם. ממצאיו מבוססים על ראיון טלפוני עם 1500 עובדים שנכללו במדגם אקראי. אוכלוסיית הסקר כללה עובדי ארגונים, מעל גיל 18, מכל רחבי ארה"ב. העובדים מייצגים ארגונים בגדלים שונים מן הסקטור העסקי, הממשלתי והמלכ"רי. במדגם לא נכללו אנשים שעובדים בארגון שלהם פחות מ- 20 שעות בשבוע וכן, כאלו שבארגון שלהם עובדים פחות משני עובדים. טעות אפשרית במדגם מסוג זה היא של 2.5% או פחות.

את הכנת השאלון הנחתה קבוצת יועצים שכללו קציני אתיקה (ethics officers) מתוך 1000 החברות המצליחות ביותר, מנהלים של מרכזי אתיקה, חוקרים מן האקדמיה ובעלי מקצוע מתחומים קרובים. גם היועצים באו משלושת סקטורים: העסקי, הממשלתי והמלכ"רי.

על פי הממצאים, לעובדים יש ציפיות גבוהות לאתיקה מן הארגונים שלהם. 90% מהם אומרים שהם מצפים מן הארגון שיעשה את מה שראוי מבחינה מוסרית ולא רק את מה שרווחי. מדובר בעובדים מכל דרגי העבודה והניהול. בסקר נמצא שהפעלת תוכניות אתיקה בארגון תורמת לאווירה אתית חיובית והעובדים מביעים נכונות רבה יותר לדווח על התנהגויות בלתי הולמות שהם עדים להן, כגון: הונאה של עובדים, לקוחות, ספקים או הציבור, וכן: הסתרת מידע נחוץ, התנהגות הפוגעת בעובדים, דיווח לא נכון על שעות עבודה בפועל והתנהגות מפלה על בסיס גזע, צבע, מין, גיל וכיו"ב. נמצא שהעובדים מרוצים יותר מן הטיפול של הארגון בדיווחים אלה, מרוצים יותר מן הארגון באופן כללי ונוטים להרגיש שמעריכים אותם כעובדים.

מסקר 2000 אפשר ללמוד כי ככל שההנהלה, העובדים הבכירים והעמיתים מתנהגים באורח אתי יותר, גוברת שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם. למעלה משלושה רבעים מן המרואיינים דיווחו שסיבה חשובה להישארותם בארגון היא העובדה שדואגים בו לאתיקה. נמצא שארגונים ללא תוכניות אתיקה מסתכנים יותר בענישה של "מקל" על מעשים בלתי אתיים ואינם נהנים מן ה"גזר" של הפחתת העונש. ארגונים כאלה גם פחות מצליחים למשוך אליהם עובדים טובים להתחיל בעבודה ולהתמיד בה לאורך זמן – במיוחד בענפים עם תחרות קשה על עובדים טובים כמו בענפי ההי-טק.

לפי ממצאי הסקר, יעילותה של תוכנית אתיקה באה לידי ביטוי מובהק בשעה שארגונים מצויים במצבי מעבר כמו מיזוגים עם ארגונים אחרים, רכישות וכד'. במצבים כאלו, העובדים מוטרדים בעניינים חשובים רבים ותוכנית האתיקה יכולה למנוע את הפיתוי לעשות מעשים בלתי אתיים הפוגעים בארגון. סקר ארצי דומה פורסם על ידי ה- ERC כבר בשנת 1994. הסקר בדק ברמה הלאומית מהי עמדתם של עובדים ומנהלים בתעשיות השונות במשק האמריקני כלפי תוכניות האתיקה ונושאים אתיים שונים בארגונים בהם הם עובדים, ובאיזו מידה תוכניות האתיקה משפיעות על דעות והתנהגויות של עובדים. מטרת הבדיקה היתה לספק מידע שיעזור לחברות ביישום אפקטיבי של תוכניות האתיקה וכן, בירור הבעיות האתיות המרכזיות בהן נתקלים עובדים במקום עבודתם. בסקר זה נבדקו נושאים מרכזיים כגון: הלחצים המופעלים על עובדים לפעול באורח לא אתי, האם העובדים עדים להתנהגויות בלתי אתיות במקומות העבודה ובאיזו מידה הם מוכנים לדווח עליהן.

הממצאים הראו שעובדים חושבים שיש חשיבות לתוכניות האתיקה משום שהן יכולות להנחות אותם בקבלת החלטות ובהתנהגות. עם זאת, כאשר העובדים נתקלים בשאלות אתיות, הם מעדיפים להיוועץ בממונים עליהם ובבעלי תפקידים בכירים.

לגבי השאלה בדבר האפקטיביות של תוכנית האתיקה, חולקו השאלונים לשתי קבוצות עובדים: לעובדים בארגונים ללא תוכניות אתיקה ולעובדים בארגונים עם תוכניות אתיקה מלאות (COMPREHENSIVE PROGRAMS); תוכנית אתיקה מלאה כוללת קוד התנהגות, יחידה למינהל האתיקה וכן, פעילות להעלאת המודעות והידיעה של העובדים על הנושא. הסקר הראה הבדלים ניכרים בתשובותיהם של העובדים משתי הקבוצות. מתברר שלתוכנית האתיקה יש השפעה חיובית על התנהגותם של עובדים ועל דעותיהם בנוגע לאתיקה של עובדים אחרים, של ההנהלה ושלהם עצמם. נמצא שתוכניות האתיקה מגבירות את ערנותם של עובדים לגבי התנהגויות לא הולמות, מגבירות את רצון העובדים לדווח על התנהגויות כאלה ומעלות את רמת הסיפוק שיש לעובדים מתוצאות הדיווח שלהם. ממצא מעניין נוסף הוא כי הנתונים שנתקבלו מעובדים שבארגונם יש רק קוד אתי הראו, כי קוד ללא תוכנית אתיקה ליישומו משפיע לרעה על העובדים, משום שהוא מעלה את ערנותם לגבי התנהגות בלתי אתית במקום העבודה, אך לא נותן את הכלים להתמודד עם הדילמות האתיות.

סקר 2000 מראה שהארגונים פועלים עכשיו ביתר שאת לשיפור רמת האתיקה. למעלה מ- 80% מהמרואיינים ציינו שיש בארגונם תוכנית אתיקה ברמה כלשהי : קודים אתיים, אמצעים לקבלת ייעוץ בשאלות אתיות ותוכניות הדרכה בנושאים אתיים – לכל העובדים. ב- 90% מן הארגונים עם 500 עובדים ומעלה, יש לפחות אחד מן האלמנטים של תוכנית האתיקה. עם זאת, עדיין ישנם ארגונים רבים עם קודים אתיים ללא תוכניות אתיקה ליישומם. 21% אמרו שהיו עדים להתנהגות בלתי הולמת בשנה האחרונה. נתון זה לא השתנה בחמש השנים האחרונות, למרות הגידול במספרם של הארגונים המשקיעים מאמץ בטיפול בכך. עובדים רבים אינם מדווחים על התנהגות בלתי הולמת בעבודה. כשליש (ביניהם גם מנהלים בדרגות בכירות ובינוניות) הביעו את החשש שאם יחשפו שחיתות – יהיו ממונים שיגדירו אותם כבעייתיים או "עושי צרות" (trouble makers) ועמיתים שיראו בהם "מלשינים". עובדים רבים שדיווחו על התנהגות בלתי הולמת במקום העבודה אינם מרוצים מטיפולו של הארגון בדיווח שמסרו. נתוני סקר חשובים נוספים הם שעובדים רבים מייחסים את הלחצים שהם נתונים בהם לפעול באורח לא אתי לגורמים בתוך הארגון שלהם כמו ההנהלה, הממונים עליהם ואף עובדים אחרים בתוכו. ממצא מדאיג הוא שהעובדים הותיקים יותר בארגון חשים לחוצים יותר להתפשר עם הסטנדרטים האתיים הירודים הנהוגים בו. עובדים אלו הם דווקא מי שהתנהגותם אמורה לשמש דוגמא לאחרים.

חשיבותם של הסקרים הללו רבה משום שהם מעלים את רמת המודעות של הציבור לצורך בתוכניות אתיקה בארגונים מכל הסוגים, כמכשיר אפקטיבי לשיפור רמת האתיקה בהם.

_____________________________________________________________

  1. דוב יזרעאלי, "חוק 'המקל והגזר' לטיפוח האתיקה בארגונים", ניהול שקוף, 11.99, עמ' 3. וכן דוב יזרעאלי ויעקב ישראלי, "טיפוח קוד אתי וציות לחוק בישראל", ניהול שקוף , קיץ 2000, עמ' 4 מאמר מורחב יותר: דוב יזרעאלי, "חקיקה לטיפוח האתיקה בארגונים" בספר: דוב יזרעאלי ונעם זהר, אתיקה ואחריות חברתית – היבטים ישראליים, גומא ספרי מדע ומחקר – צ'ריקובר, 2000 ע"ע 175-189

 

 קישורים רלבנטים באתר:

מנהיגים ברשת

www.leadersnet.co.il

leaders@leadersnet.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת"  ספטמבר 2005. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי  ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר

יכול לעניין..

ניהול ערכים תשוקתיים – רגשיים, אתיים, כלכליים ומשחק הערכים לילדים ולמשפחה

מאת: שמעון דולן, סלבדור גרסיה ואבישי לנדאו     *  איך יוצרים ומשמרים את הלהט …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *