ראשי » ניהול שינוי וצמיחה ארגונית » גלובליזציה » גלוקליזציה ארגונית – מבט דיאלקטי

גלוקליזציה ארגונית – מבט דיאלקטי

מאת: דר' עמיחי זילברמן – תכנית MA ייעוץ ופיתוח ארגוני

החוג למדעי ההתנהגות – המסלול האקדמי המכללה למינהל

 

 הוצג לראשונה בכנס איפ"א ינואר 07 "מלוקאלי לגלובאלי, דלתות מסתובבות בעולם הארגוני", מלון השרון, הרצליה

 

בניגוד לדעה הרווחת כיום, שתהליכי גלובליזציה  הם הם המכתיבים את סדר היום החברתי/ארגוני, יום עיון זה פותח בפני היועצים הארגוניים את האפשרות לבחון את מורכבות המציאות הארגונית, אותה הם שוקדים לנתח/לשנות (לשפר?), כתוצאה מתמשכת של מפגשי כוחות ותהליכים גלובליים עם לוקליים. לדעתי, אילו תהליכים גלובליים היו "השחקן" הדומיננטי, המלאכה התיאורטית, לפחות, היתה יחסית פשוטה. די היה ברדוקציה, על פיה ככל שהעולם הופך לכפר גלובלי אחד (קטן), כך פירושו של דבר, הקהיית ההבדלים התרבותיים/מוסדיים בין למשל מדינות הלאום בינן לבין עצמן, כמו גם ארגונים cultural &/or) (institutional convergence. רוצה לומר, ככל שהתרבות המערבית-תעשייתית-שירותית-עירונית-נוצרית-חילונית-טכנולוגית-צרכנית (וכד') בכלל, וארה"ב (ועוד מס' קטן של מדינות), הן הן שהיו המכתיבות את סדר היום, אזי הגלובליזציה אולי לא הייתה הרבה יותר מאשר מינוח מעודן ונח לתהליכי "מערביזציה, (ארה"ביזציה) וכד'. אם רק כך היו פני הדברים, ארגונים, מוסדות, מדינות וחברות החפצות חיים כיום, כל שהיו צריכות הוא להסתגל לאילוצים של הדרך "האחת הנכונה" – וכך לנהל-לארגן-לייצר-לשווק-לצרוך (ועוד). העולם הקפיטליסטי אזי, במידה לא מועטה של אירוניה, היה "משטיח" את כדוריותו של כדור הארץ (פרידמן 2006), הודו, למשל, המדינה רחבת הידיים, עתירת האוכלוסין, שפות, תרבויות, עתיקת הדתות, שחלקן  כה שונה מהנצרות, הייתה עם הזמן הולכת והופכת ללא הרבה יותר מאשר מגה-ארה"ב (שם, שם). ההודי "הקטן", מוותר על ייחודו ההודי, ולטובת שכר ראוי ב= $ מבצע בצייתנות את עבודתו כמו אזרח ארה"ב על רצפת הייצור. ארה"ב מצידה, יוצקת כמות אדירה של שמן על גלגלי הקפיטליזם שלה, תמורת כמות סמלית של כסף. שני הצדדים עליזים וטובי לב. וכך בחלוף די זמן, הודו וארה"ב הולכות ונעשות יותר ויותר דומות בפרמטרים הקובעים את סדר היום. במצב זה, ההבדלים אפילו מתקיימים, לא הם שהיו מכתיבים את ריתמוס החיים הארגוניים/ניהוליים,. האמנם?

יום עיון זה, מציע לדחות פשטנות זו של "הגלובליסטים" לטובת גישה מורכבת הרבה יותר.

אל יטעו באי הכנס, לחשוב שבדברי אני בא להנמיך/להקטין את עוצמת התופעה, והשפעות של התהליכים הגלובליים בחיינו. נהפוך הוא, דווקא משום כוחו הכל כך אדיר של הנחשול הגלובליסטי, השוטף בעשור ואף יותר בשנים האחרונות את העולם, יש לחדד ולומר, כי  התמונה מורכבת בהרבה. מה שחסר לי בגישתם של הגלובליסטים היא ההכרה במוצקותם של המימדים הלוקליים: שפה, תרבות, תצורות מוסדיות, התגוונות ארגונית, יחסים והיכרויות בין אישיים, מובהקותו של המרחק הגיאוגרפי , מסורת, דת, הרגל ועוד. תהיה זו טעות לחשוב שהנחשול הגלובלי שוטף אל קרבו וגורר את כל מה שנקרה בדרכו. הנחשול הגלובלי פוגש "מגה-סכר" (גורמים לוקליים לעיל: שפה תרבות ועוד). לכן לדעתי המפגש בין שני הטיטנים: גלובלי-לוקלי כל כך עז!

מי יוכל לתיאור הגלובליסטי הכל כך מפתה של המחשב הנישא של  פרידמן (2006 עמ' 377 – 384), לפיו מרגע שהלה הזמינו ב 2.4.04 ועד ל- 19.4.04 בשעה 18:41 כשחתם על קבלת המשלוח בארה"ב, חברו להם יחדיו 400 חברות שונות מצפון אמריקה, אירופה ואסיה ואם לא די בזה, ההנהלה התנצלה על אורך התהליך המתמשך בדרך כלל  רק 4 ימים!

די מדהים להיזכר בכברת הדרך הארגונית גלובלית אותה עשינו מאז ימי הנרי פורד כשהלה ב- 1908 מרכז (concentrates) וממרכז (centralizese) את כל חומרי הגלם כמעט תחת קורת הנגר אחד, בתהליך ניהול של כילול אנכי מושלם Vertical integration, see: Houshell,) (1984, ch. 6 ובפרק זמן קצר, מארגן את כל 7882 הפעילויות הדרושות כדי להרכיב מכונית מודל-T (כמובן שחורה וסטנדרטית  לחלוטין –  טופלר, 1984, עמ' 3 – 62).

עוצמתם של תהליכי הגלובליזציה באים לידי ביטוי בשורה ארוכה למדי של מחקרים, דו"חות ופרסומים. (הקורא מוזמן להתחיל במבשרים: Marshall McLuhan et.al. 1989 ו- Albrow, 1996 כמו גם בכמה עבודות עכשוויות: Kiely, 2005; Van Der Bly, 2005; Ilcan, 2006, Giulianotti, et.al. 2006; יש לציין שגם בעברית הקורא עשוי למצוא שפע של חומר, בחלקו די מעודכן: קליין 2000 ו- 2002, דוידי 2003, באומן 2002, קורטן, 2005).

את יתרת דברי הקצרים אקדיש לכמה מהממצאים המחקריים של ה"ממרכבים", דהיינו, לאלה הרואים במימדים הלוקליים גורם הפוגש בעוצמה רבה את הגלובלי. Gertler (גאוגרף ארגוני, העושה בצנעה זה עשרים שנים ויותר את מלאכתו התאורטית/מחקרית, ולחלוטין לא נלמד/נקרא ע"י אנשי ארגון כלשהם?) בספרו מ- 2004 בונה עקב בצד אגודל את טיעונו הלוקלי. מוטב לנו, כך הוא מציע, לראות את הגורמים הגלובליים/לוקליים כמופיעים ביחס למורכבות המוצר המדובר. את הגלובלי, לפיכך יש לראות כאפשרי, יעיל ומופע מאפיין למוצר שעבר הינדוס והשגרה (דוגמת המחשב הנישא של פרידמן לעיל). לעומת זאת, פיתוח, ייצור, שיווק ותחזוקה של מוצר מורכב (רובוטיקה – CNC למשל) יעיל יותר לנהל ולארגן בתהליכים עתירי מרכיבים לוקליים. לפיכך המרחק בין היצרן ללקוח יהיה קטן וזאת כדי לאפשר עיתות לבקרים לאנשי האחזקה המומחים של היצרן, להגיח אצל הלקוח ול"הרים" את המפלצת ש"נפלה". זאת ועוד, המכונה המדוברת, מורכבת ועומדת לעשות שידוד מערכות ארגוני/ניהולי חובק כל  לפירמה. לא סביר להניח שמנכ"ל ממוצע יסכים לקנות מוצר מדף אנונימי, לפיכך, הכרויות ויחסים אישיים מבוססי מוניטין, הכרה ואימון הכרחיים. Gertler מעלה על נס גם את הגורמים המוסדיים (חוקים, מכס,מיסוי ועוד) ותרומתם לביצוע יעיל של עסקאות מורכבות כאלה. רוצה לומר , שאם יש צורך בהשתלה של ציוד מורכב ברקמה מוסדית שונה, הדבר מקשה מאוד.

Gertler 2004, כמו גם Nonaka et.al. (2001) שבים אל כתביו של: Michael Polani משנות ה- 50 ואילך, ואל מה שהלה כינה Tacit Knowledge. כתבים אלה לא רק שיחסית כיום נשכחו, גם אז כאשר הם צוטטו בפי רבים, כרגיל לא היו אלה אנשי ניהול וארגון אלא מדעני חברה ורוח. העדנה שלPolani  כיום בתחום הארגון: managing industrial knowledge הינה מרעננת. לטענתו של Gertler (עמ' 135) דווקא בעולם של תחרות ושל שוק משוכלל, כאשר תהליכים הנדסיים  רבי עוצמה, הולכים ומשטחים את העולם, הולך ועולה חלקו של הידע הסמוי Tacit knowledge, כגורם העשוי לבדל בין יצרנים וארגונים ההולכים ונעשים דומים זה לזה. על הקורא להבין שניהול יעיל של ידע זה עתיר מימדים לוקליים דווקא ולא אוניברסלים/גלובלים (ראה Gertler פרק 6).

בדיונו על היחסים הדיאלקטיים בין הלוקלי לגלובלי, Jones (2003 עמ' 261 ואילך) מעודד אותנו לבדל בין אסטרטגיות רב-לאומיות (multinational) לבינלאומית (international) זאת  ועוד, הלה מציע לראות בהתאמה, תאגידים רב לאומיים corporations  multi-national מכווני  שוק בעוד תאגידים על לאומיים corporations trance-national כבעלי מוכוונות מוצר. לפיכך, תאגידים רב לאומיים מעודדים את הייחודיות של השוק בתוכם הם פועלים ולפיכך הם  מחוללי לוקליות ואילו התאגידים העל לאומיים מעודדי השטחת העולם ולפיכך הם מחוללי גלובליזם. מאחר שאין כיום אינדיקציה בדבר הקטנת חלקם של ה- MNC'S  ע"ח הגדלת חלקם היחסי של ה- TNC'S (או הפוך), אין אפשרות  לתמוך בטיעון בדבר חשיבותו היחסי של הטיעון הגלובלי ע"ח הלוקלי (או הפוך). (ראה שם ספרות נוספת על הקשר הדיאלקטי שבין השניים כמו גם כמובן ספרו של Barber 1996).

לבסוף, הנכם מוזמנים לעיין בעבודותיהם של שני חוקרים ישראלים עכשוויים (רם 2005 ו- לביא 2006). להתרשם מיישום הגישה הרואה את המורכבת שבין לוקלי/גלובלי ולאופן יישומם לעולם הארגוני/ניהולי בישראל כיום.

 

מקורות:

באומן, ז. 2002, גלובליזציה. ההיבט האנושי. הוצאת הקיבוץ המאוחד .

דוידי, א. (עורך) 2003, אנטי גלובליזציה. ביקורת הקפיטליזם העכשווי. רסלינג.

טופלר, א. 1980, הגל השלישי, עם עובד.

לביא, נ. 2006, "תופרים גלובליזציה : גלובליזציה, המדינה ותעשיית הטקסטיל בישראל". תיאוריה וביקורת , 29 (סתיו). עמ' 124-103 .

פרידמן, ל. 2006. העולם הוא שטוח. העולם הגלובלי – החיים במציאות חדשה. אריה ניר. הוצאה לאור בע"מ.

קורטן, ד. 2005, כשתאגידים שולטים בעולם. בבל.

קליין, נ. 2000, בלי לוגו. בבל.

2002, גדרות חלונות. דיווחים מחזית הדיון בגלובליזציה. בבל.

רם, או. 2005, הגלובליזציה של ישראל. מקדונלד בתל-אביב, ג'יהאד בירושלים. רסלינג.

 

Albrow, M. 1996. The Global Age. Stanford University Press.

Barber, B. 1996, Jihad vs. McWorld: How Globalism & Tribalism are Shaping the World. Times Books.

Gertler, M.S. 2004. Manufacturing Culture. Oxford University Press.

Giulianotti, R. et. al. 2006.  "Glocalization, Globalization and Magration"

The case of Scottish Football Supporters in North America. "International  Sociology"  Vol. 21 (2): 171-198.

Hounshell, D.A. 1984. From the American System to Mass Production 1800-1932. John Hepkins University Press. Ch 6.

Ilcan, S. 2006. "Global Governing Organizations". Current Sociology,  vol. 54 (6):

851-72.

Jones. M.T., 2003. "Globalization & the Organization(s) of Exclusion in Advanced Capitalism". In: R. Westwood  &  S. Clego (eds.)
Debating Organization. Blackwell, pp. 252-270.

Kiely, R. 2005.  "Globalization & Poverty & the Poverty of Globalization Theory". Current Sociology . Vol. 53 (6): 95-914.

McLuhan, M. & B.R. Powers, 1989. The Global Village. Oxford University Press.

Nonaka I. etal, 2001. Managing Industrial Knowledge. Sape.Van Der Bly. M.C.E 2005. "Globalization: A Triumph of Ambiguity".  Current Sociology  Vol. 53 (6):875-93.

 

 

קישורים רלבנטים באתר:

 

 

 

 

 

 

 

יכול לעניין..

פיתוח ארגוני וירטואלי בעסק גלובלי

מאת: ורד דגן-טל, ייעוץ לניהול ופיתוח ארגוני הוצג לראשונה בכנס איפ"א ינואר 07 "מלוקאלי לגלובאלי, ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *