מאת: דורון פארן
פורסם לראשונה אוקטובר 2001
הקדמה
ההבדל בין מידע לידע
מהו מידע?
נתונים זהים, מידע שונה
משמעויות ארגוניות וניהוליות
סיכום
הקדמה
לאבחנה בין מידע לבין ידע יש משמעות הרבה מעבר להבדל הלשוני. גם היחס ביניהם שונה ממה שמקובל להניח. האם נכון לטעון כי ידע כתוב הופך למידע? האם יש בכלל משמעות לאבחנה בין מידע לבין ידע? מסתבר שכן, ואבחנה זו אפילו חשובה. אחרת איך ניתן להסביר שאחרי יובל שנים של ניהול מידע מתפתח תחום ניהול הידע כעומד בפני עצמו? איך ניתן לטעון (בטעות) שמידע הופך לידע בתהליך מסוים מבלי להידרש להבדל העושה המרה זו משמעותית? ובכל זאת, חלק לא מבוטל מאלו הנסמכים על הידע כעל ישות מוגדרת (המצדיקה את עיסוקם) מתקשים להגדיר מהי למעשה אותה ישות. הטענה הנפוצה כי ההבדל בעצם אינו משנה, אינה יותר מפתח מילוט רעוע, הכורת את הענף עליו אנו יושבים .
במאמר זה אנסה להתמודד עם שלוש סוגיות:
- הראשונה היא עצם האבחנה בין מידע לבין ידע.
- השניה היא היחס ביניהם – האומנם, כפי שנטען פעמים רבות, ידע הוא שלב התפתחותי מתקדם יותר של מידע (התשובה תהיה "לא").
- השלישית היא המשמעות הניהולית והארגונית של שתי הסוגיות הקודמות, משמעות שקיומה הוא המצדיק בכלל את העיסוק המייגע בעניין.
ההבדל בין מידע לידע
שימו לב לידיעה הבאה:
מריל לינץ': צ'ק פוינט נאלצת לדחוף את מוצריה… בסקירה של תעשיות התוכנה מציינים בבית ההשקעות כי השפעת המציאות המקרו כלכלית על הביקוש למוצרי צ'ק פוינט היא הבעיה המרכזית של החברה, ולא התחרות בסביבה העסקית, כפי שטען באחרונה ליהמן ברדרס. ("הארץ", 25.6.2001) |
ובכן, מאחר וקטע זה פורסם בעיתונות, האם הוא מידע? אם כן, מהו המידע: הטענה של מריל-לינץ', הטענה השונה של ליהמן ברדרס, עובדת פרסום הידיעה בעיתון או עובדת קיום המחלוקת בין שתי הטענות? לא יהיה זה מוגזם לטעון כי המושג "מידע" צר מכדי להכיל את כל האפשרויות.
כל אחת משתי החברות הסתמכה בוודאי על נתונים (לא בהכרח אותם נתונים, כפי שנראה בהמשך) כדי להגיע למסקנה – שהיא אחת מצורות ההבעה של ידע. נתעלם זמנית ממושג ה"מידע" ונתמקד בשני המושגים הדיכוטומיים של נתונים וידע כדי להקל על הגדרתם. ניעזר בשני מבחנים: "מבחן השאלה" ו"מבחן האמת היחידה".
המושג |
הגדרה |
קריטריונים לבחינה | |
"מבחן האמת היחידה" | "מבחן השאלה" | ||
נתונים | עובדות כהווייתן שקיומן עצמאי ואינו מותנה (אובייקטיבי). | לנתון יש בהכרח אמת אחת. לא יתכן מצב בו יש שתי תשובות לאותה שאלה ושתיהן נכונות. | נותנים מענה אבסולוטי לשאלות מסוג: מי, מה, כמה, מתי והיכן. |
ידע | תובנות, משמעויות, מסקנות והחלטות – תוצר של שיקול דעת ושיפוט (סובייקטיבי). | קיומה של יותר מתשובה אחת מותר (ואפילו מתבקש), ואין האחת שוללת בהכרח את האחרות. | נותן מענה ערכי או יחסי או מתייחס לשאלות מסוג: איך ולמה. |
נדגים את האמור באמצעות קטע מתוך הידיעה שכותרתה צוטטה לעיל:
בניגוד להערכות שהושמעו על ידי ליהמן ברדרס, לפיהן התגברות התחרות בסביבה העסקית היא הבעיה המרכזית של צ'ק פוינט, אומרים במריל לינץ' כי הבעיה של החברה בטווח הקרוב היא הביקוש למוצריה, והשפעת המציאות המקרו כלכלית על ביקוש זה. הם מזכירים את העסקה שנחתמה לאחרונה עם חברת טלקום אסיתית ,למכירת 10,000 מערכות אבטחה, כאחת העסקות הגדולות ביותר של צ'ק פוינט. |
מהם הנתונים בקטע זה? קל לזהותם בהסתמך על הקריטריונים שהוגדרו:
"העסקה שנחתמה [מה?] לאחרונה [מושג יחסי, לכן אין זה נתון] עם חברת טלקום אסיתית [מי?] ,למכירת 10,000[כמה?] מערכות אבטחה [מה?]".
"מבחן השאלה" מפורט בגוף הטכסט.
"מבחן האמת היחידה" ישים גם הוא: אם יטען מישהו כי בעסקה נמכרו 15,000 מערכות ולא – 10,000 לא יתכן כי שתי הטענות נכונות (אם כי אפשרי ששתיהן לא נכונות). כל שאר האמור בקטע הנ"ל הוא ידע, המסביר למה יש לחברה בעיה. כפי שמוצג, יש לפחות שתי תשובות לשאלה זו, ועל הסף שתיהן לגיטימיות (בכוונה אינני מגדירן כ"נכונות" – זהו תואר שאינו ישים לגבי ידע).
ראוי לשים לב לאבחנה נוספת בין נתונים לידע, אם כי אין היא בחזקת קריטריון (משום שאינה "מוציאה וממצה") – וזהו מימד הזמן. מאחר ונתונים הם עובדתיים, אין בהגדרה נתונים על העתיד; ידע, לעומת זאת, ישים בכל מימדי הזמן. כיצד, אם כך, נתייחס למשפט כמו: "פלוני ציין כי בחודש הבא ישיק מוצר חדש"? הנתון הוא "פלוני ציין", אולם המשך המשפט משקף את הידע (הערכה, תחזית) של אותו פלוני וככזה הוא בר-השגה.
המשמעות הנגזרת מ"מבחן האמת היחידה" היא הסופיות: נתונים הם סופיים, בעוד הידע הוא אינסופי. עוד נחזור לכך בדיון על המשמעויות הניהוליות.
מהו מידע?
בהגדרה תמציתית, מידע הוא "נתונים בהקשר (Context) קונקרטי". במילים אחרות אלו נתונים נבחרים המשרתים צורך מסוים, כמו פעולה, הוכחת טיעון או שיקולים להחלטה. המידע אפשר שיכלול נתונים גולמיים (למשל: רשימת לקוחות פוטנציאליים) או עיבוד שלהם (למשל: שיעור האבטלה).
מהי המשמעות של "נתונים נבחרים"? הרי נטען קודם כי נתונים הם אובייקטיביים, בעוד בחירה משקפת שיקול דעת סובייקטיבי. מכאן נובע כי מידע הוא יציר כלאיים, שילוב של נתונים וידע. במטאפורה של העצים והיער כל עץ הוא ממשות פיזית בלתי מותנית בעוד שהיער ותיחומו הם הגדרה מופשטת ותלויה. ראו למשל את ההבדל בנתוני האבטלה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין שרות התעסוקה: כל אחד מהגופים משתמש בנתונים אחרים. גם אם כל נתוני הבסיס נכונים עומדות בפנינו לבחירה שתי "אמיתות" מידע, ואפילו יותר "אמיתות" בהיבט משמעויותיו. הגדרת המידע היא אפוא שאלת ידע מובהקת של "איך" ו"למה".
מכאן שהתיאור הפופולרי של הפירמידה נתונים-מידע-ידע (ר' תרשים), המבטא כביכול התפתחות מדורגת בין שלושת המושגים, אינו נכון (*).
ידע קיים קודם למידע, שאם לא כן לא נוכל לברור את הנתונים הנחוצים. ידע חדש הוא תוצאתו האפשרית. ברור גם כי מדובר במושגים שונים שאינם בני-המרה מ"מצב צבירה" אחד לאחר: מידע לא הופך לידע וידע אינו הופך למידע, משום שתכונותיהם הבסיסיות אינן חליפיות. הזיקה ביניהם היא בכך שכל אחד מהם מסייע ביצירת השני.
נתונים זהים, מידע שונה
הדוגמה הבאה תבהיר את מקומו של הידע בהגדרת המידע. מדובר בכותרת זהה שהופיעה באותו יום בשני עיתונים מרכזיים בארה"ב: "הגרעון המסחרי של ארה"ב הגיע לשיא חדש". אולם שימו לב להבדלים בגוף הידיעה:
הגרעון המסחרי הגיע לשיאו בעקבות המשבר הפיננסי של 1997-8 שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הביקוש ליצוא אמריקאי קטן, כאשר בו בזמן היצוא לשוק האמריקאי שימש כקרש הצלה לחילוצן של מדינות אסיה מהמשבר. (New York Time, August 18 ,2000)
כלכלנים מאמינים כי הגרעון המתרחב משקף את הפער בין כלכלתה החזקה במיוחד של ארה"ב לבין הגידול המתון יותר בכלכלה העולמית. מבקרים אחרים, לעומת זאת, מייחסים את הגרעון לכשלונה של המדיניות הכלכלית של ממשל קלינטון. מדיניות זו, לדעתם, הפקירה את העובדים האמריקאים לחסדי מדינות אחרות בהן השכר נמוך יותר ותקני הגנת הסביבה רופפים יותר. (Washington Post ,August 18 ,2000) |
תופעה זהה (הנתון של הגרעון המסחרי) לא רק שמוסברת בגישות שונות, אלא שההסברים מבוססים על נתונים אחרים לחלוטין. הנתון בדבר המשבר הפיננסי של דרום-מזרח אסיה נעדר מן הידיעה השניה, כשם שלנתונים אודות תקני הגנת הסביבה אין זכר בידיעה הראשונה, וכן הלאה. הוא שאמרנו: בסיס הנתונים האופציונליים זהה, אך הבדלי הידע מביאים להבנה שונה של הקשר בין נתון אחד לאחר, ומכאן להסתמכות על מידע שונה. כתוצאה ישירה המשמעויות המופקות מהמידע שונות אף הן.
משמעויות ארגוניות וניהוליות
למה כל זה חשוב? האם יש בכלל משמעות לאבחנה כה מדוקדקת? מסתבר שכן. כמעט כל אחת מהמשמעויות המועלות להלן רחבה דיה כדי להקדיש לה מאמר נפרד, וזאת אעשה בעתיד. נסתפק לעת עתה באזכור תמציתי שלהן.
ראשית, הטענה כי מידע נסמך על ידע מחדדת חולשה בולטת בארגונים רבים: ניהול הידע בתהליך הגדרת צרכי המידע. הגדרה נאותה של צרכי המידע היא גורם מפתח בתהליך קבלת ההחלטות בכל דרג, ומהתרשמותי יש בה מקום נרחב לשיפור.
שנית, המשמעות הנובעת מ"מבחן האמת היחידה" וממימד הסופיות היא הצורך בביקורתיות. מנגנון ניהול הנתונים בארגון אמור להבטיח את אמינותם ולספק תשתית חד-ערכית ("אמת יחידה") שלהם. מאידך הידע (ומרכיב הידע במידע) הוא רב-ערכי ופתוח לביקורת ולתובנות חלופיות. תנאי לכך הוא היכולת להבחין בין נתונים לידע – תנאי שלא תמיד נשמר. ראו את הדוגמה הבאה:
פרס מעריך שלא יפגוש השבוע את ערפאת…[פרס] נשא לפני הדיפלומטים הזרים נאום תקיף, בניסיון להראות שאינו להוט לפגישה עם ערפאת. בדרך זו מקווה פרס שערפאת ישתכנע לקיים סדרת פגישות עמו בקרוב.
("הארץ", 5.9.2001) |
האם תקוותו של פרס היא נתון או מידע? ההבדל הוא משמעותי: אם זהו נתון (דהיינו פרס עצמו הביע תקווה כזו) לא נותר לנו אלא להסכים עם הבנתו או לדחותה. אולם אם זהו ידע – דהיינו הערכת העיתונאי – הרי שהתקווה עצמה היא מסקנה שנויה במחלוקת, והרשות להסתמך עליה או לא נתונה כמו גם על כל פרשנות אחרת. המשמעות, אם כך, היא הצורך לנהל נתונים וידע באופן שמאפשר אבחנה חד-משמעית ביניהם.
משמעות נוספת היא התייחסות ריאלית (מנמיכת ציפיות) לטכנולוגיות מידע המוגדרות כ"מערכות המייצרות ידע". ראו למשל את המשפט הבא, הלקוח מתיאור פרסומי של מערכת כזו:
[המוצר] בוחן עובדות וממיר אותן לידע… ממצה ומספק "הבזקי" ידע מתוך מאגרי מידע מובנים או לא-מובנים. |
המרה כזו כמובן אינה אפשרית, וגם באשר ליומרות הנוספות – למיטב הבנתי טרם פותחה טכנולוגיה המסוגלת לכך. הטכנולוגיה מתייחסת לטכסט הפיזי, זה שקיומו עובדתי – כלומר לנתונים. אין היא מסוגלת לקרוא בין השורות, להסתמך על אסוציאציות ולנתח קשרים עקיפים, ולכן אין היא מייצרת ידע חדש אלא פועלת בהתאם לידע קיים שהוטמע באלגוריתמים שלה.
המשמעות האחרונה, לפי שעה, מתייחסת לניהול "שרשרת הערך" של הידע בארגון. נניח, לדוגמה, כי עובד א' מעביר דו"ח לעובד ב', הממונה עליו. עובד ב' יעבד את כל הדו"חות שיקבל, יוסיף ידע ויעביר בתורו דו"ח מסכם לממונה עליו, וכן הלאה. בכל אחד מהשלבים מופעל שיקול דעת (כלומר ידע) בבחירת הנתונים. האם ידע זה נשמר ומנוהל? במרבית המקרים לא, וכתוצאה מכך אובדת היכולת לבקר (או ללמוד) שיקולים אלו במעלה המדרג הארגוני. ההשלכה הנפוצה היא ששיפוט סובייקטיבי הופך עם הזמן לקונספציה. זהו ניהול ה"למה" שבידע, השכיח הרבה
פחות מניהול ה"איך", אולם לכך בהחלט ראוי להקדיש מאמר נפרד.
סיכום
נתונים, מידע וידע הם ישויות שונות ומובחנות זו מזו, ולכל אחת מהן יאה פרקטיקה ניהולית שונה. אבחנה עמומה מעקרת את הייחודיות שבניהול ידע.
ארגון המעונין למצות ולהפיק תועלת מהידע ומניהולו חייב בראש וראשונה להבין מהו. רק כך יתאפשר טיפול בבעיה האמיתית ובאמצעים המתאימים.
(*) יש המוסיפים מדרגה רביעית, מעל מדרגת הידע, הקרויה "Wisdom" – לא מצאתי אבחנה קונסיסטנטית להבדל בינה לבין Knowledge ולכן אינני דוגל באזכורה.
קישורים רלבנטים באתר:
מנהיגים ברשת |
© כל הזכויות שמורות ל"מנהיגים ברשת" אפריל 2003. החומר מותר לשימוש אישי בלבד. אין לעשות בחומר שימוש מסחרי/עסקי ו/או להפיצו בכל דרך שהיא (להוציא באמצעות יצירת קישור למאמר ספציפי ולעמוד הבית במקביל) מבלי לקבל רשות מפורשת בכתב מהנהלת האתר |